המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
הוא הנפש הוא הדם / aiziq
בביכורים מאז כ"ב אלול ה´תשע"ב

נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרִי אֵלָיו, כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּית הַחוֹלִים, יָצְאָה אֵלָיו כְּמוֹ מִטְפָּחוֹת מִלֹּעוֹ שֶׁל קוֹסֵם, כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּית הַחוֹלִים, בְּשַׁרְשֶׁרֶת, אֲרוּכָה שֶׁל הֵסֵּחַ דַּעַת אַדְמֹונִי, שֶׁרַק יָפוּג הַכֵּאֵב, שֶׁיִּדֹּם הַסֵּבֶל, שֶׁיִּתַּם הַדָּם, הוּא הַדָּם הוּא הַנֵּפֶשׁ הוּא הַדָּם, שֶׁעָלַי, שֶׁעָלָיו, כָּל הַדֶּרֶך אֶל בֵּית הַחוֹלִים, נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרִי אֵלָיו



הורות טראומה כאב

© כל הזכויות ליצירה שמורות לaiziq
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג אלול ה´תשע"ב  
בין המילים לבין הצורה שבה הן כתובות
השאיר אותי כמעט בלי נשימה.

השיר הזה הוא חוויה מטלטלת.
כ"ג אלול ה´תשע"ב  
אין מילים,
מטלטל

תודה.
כ"ג אלול ה´תשע"ב  
שומעים את הסירנה של האמבולנס כל הדרך לבית החולים.

זה סוג מסויים של מבנה שיר? אתה יכול להרחיב?
כ"ג אלול ה´תשע"ב  
כיף שהשיר כתוב ככה בלי פסיחות.
מרגישים אותו ככה הרבה יותר טוב.
כ"ג אלול ה´תשע"ב  
וואו
כ"ג אלול ה´תשע"ב  
תודה לעורך על תיקוני הניקוד ותודה לכם על התגובה לגבי המבנה של השיר - אין כאן צורה קלאסית מוכנה (כמו הפנטוּם שהשתמשתי בו פעם לתיאור דומה http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=61943), אלא יש כאן צורה שנועדה ליצור בדיוק את האפקט שהיא יצרה, כמו שרוניני כתבה- "כמעט בלי נשימה".

אכן החווייה היתה ועודנה מטלטלת. תודה בעד התגובות.

איציק.
כ"ד אלול ה´תשע"ב  
שורט
אהבתי את הארמז לשיר השירים

אא"ה
כ"ד אלול ה´תשע"ב  
חומשת.

אני שותקת מאד
כ"ד אלול ה´תשע"ב  
השיר הזה נוגע. נוגע עמוק.
אני עדיין בהתלבטות אם הוא נכתב על לידה או על מוות.
ככה או ככה.
הוא פשוט מדהים.
והוא נוגע לשתי הסיטואציות כאילו שאפשר היה לשלב את שתיהן..

תודה עליו.
לי הוא נגע.
כ"ד אלול ה´תשע"ב  
לוקחת את השיר למקום שלי...
מזדהה
כ"ד אלול ה´תשע"ב  
אני ממש לא עושה את זה בכל שיר...
ועל ה"ארוכה" התלבטתי תוך כדי קריאה. אבל כשסיימתי לקרוא את השיר הבנתי לא רק מה הוא אומר אלא גם איך הוא אומר את זה, והתרשמתי מה"ארוכה" ומהמיקום שלה מאוד.

(שים לב לחולם של המילה "אַדְמֹונִי", הוא לפני האות וי"ו ולא עליה.)
ואם כבר ניקוד - הפריעה לי ההדגשה של האות ב' במילה "בדברי". בפסוק, אני כמעט בטוחה, האות רפויה. בחרת בכוונה להפוך את הקרי של הפסוק לקרי של ימינו ולא כמו במקרא, נכון? כי אני הייתי בוחרת דווקא לשמר את הקריאה המקראית. בעיקר בגלל שהיא יפה, ובגלל שהיא זורמת הרבה יותר, הנפש ממש יוצאת בדיבור ולא מתעכבת על סגירת השפתיים פתאום לעיצור פוצץ.

כל השאר - אתה יכול לנחש. כל הכבוד. עכשיו, כשיש לי ילדה, אני יודעת כמה קשה לכתוב על המציאות שלה - ברוך השם, רק שמחה - ולהיות בטוחה תמיד שהמילים מביעות את כל מה שיש לי אליה.

רפואה שלמה!
כ"ד אלול ה´תשע"ב  
זה מרגיש לי כמו סגנון קצת שונה אצלך, וזה נהדר. לא רק קוצר-נשימה, גם חוסר-אונים צועק פה בשיר הזה, והארמז שפותח וסוגר מוסיף הרבה מאד. איזה יופי.
כ"ד אלול ה´תשע"ב  
נַפְשִׁי, יָצְאָה בְדַבְּרוֹ (שיה"ש, פרק חמישי) - אני לא יכול להרשות לעצמי לשמר את הכתיב המקראי. אם הייתי משתמש בציטוט מלא ומדוייק של המקור הייתי עושה כך בלי היסוס כי אם כבר ארמז אז עד הסוף, אבל אני עשיתי וריאציה על הפסוק המקורי ולכן לא יכולתי להעתיק את הב' הרפויה מהמקור, הייתי חייב להיצמד לכללי הלשון בהם אני חי.

אלף תודות על הקריאה היפה, אפרת.
כ"ד אלול ה´תשע"ב  
תודה רבה לכל המגיבים עד כה, על מנת שלא לצער אספר שמדובר בבני שנפצע ועוד אני יכול לבשר שהיום הבאתי אותו הביתה להמשך טיפול, מנוחה והשגחה (בית חולים עם כל הכבוד צריך להתפנות לחולים נזקקים יותר )

ושוב תודה על התגובות היפות והמרגשות

איציק.
כ"ה אלול ה´תשע"ב  
מתוך כך שאני כבר כמעט לא באתר שלחתי לך בטעות מסר במקום להגיב כאן... טעות מביכה.

שיר יפהפה, איציק.
כ"ה אלול ה´תשע"ב  
(וברוך השם שאיננו נכון):
"נפשו יצאה בדברי אליו"
כ"ה אלול ה´תשע"ב  
ארגמון ב"ה שאפילו לא עלה בדעתי בזמן הכתיבה . אלמלא רציתי לכתוב שיר ביוגרפי, הייתי בשמחה מתפתה לסיים כך. זה באמת סיום מתבקש מבחינה אמנותית. אבל מכל בחינה אחרת ב"ה שלא התבקש על ידי שמים ולא הסתייע ולא הובאתי כלל לידי ניסיון
ב"ה לאב ולבן שלום
כ"ה אלול ה´תשע"ב  
אפרת - קצת בעייתי לכתוב "בדברי" עם ב' רפה. וזה בגלל טעמי המקרא - ה-ב' בפסוק רפה כיוון שפיסוק הטעמים הוא "נפשי <פשטא-מפסיק> יצאה <מנח-משרת> בדברו <זקף קטן-מפסיק>" כך שהתחביר הוא "נפשי / יצאה-בדברו", ולכן ה-ב' רפה ע"פ הכללים.
"נפשי יצאה בדברי אליו", אי אפשר למשוך את המשרת כל כך הרבה לאחור עד "יצאה" (שני משרתים), במיוחד אם נשארים בתבנית טעמים של פשטא-זקף קטן, הייתי מצפה כך: "נפשי <מהפך-משרת> יצאה <פשטא-מפסיק> בדברי <מנח-משרת> אליו <זקף קטן-מפסיק>", כ שהתחביר הוא "נפשי-יצאה / בדברי-אליו", וממילא ה-ב' דגושה.
ברכה והצלחה!
אלעזר
כ"ו אלול ה´תשע"ב  
לפני כמה חודשים נשברה לבני היד.
הסבל הנורא שראיתי על פניו היה גדול וארוך מן הכאב שלי בלדתי אותו.

ונפשי יצאה בדברי אליו כל הדרך, שרק יפוג הכאב. ידום הסבל.

עדיין קשה לי ביותר לחשוב על זה.
כ"ו אלול ה´תשע"ב  

דווקא אוהב את המבנה השירי שמעביר היטב את חוסר הזמן וקצר הנשימה מהדאגה האבהית.

נדמה לי שצ.ל הֶסַּח דַּעַת ולא כפי שניקדת. ולגבי הַנֵּפֶשׁ , הנון אמורה להיות סגולה. שווה לבדוק.


רק בריאות.
rov
ג´ תשרי ה´תשע"ג  
אני מעדיף את הסיום הקיים, גם מבחינה אומנותית.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד