בנושא
בכרם
חדשות
 
שדכנית / עדיאל ג
בביכורים מאז י"ד אלול ה´תשע"ב

נִשכיני בשיניים חדות
חדרי את העור
הבשר
השאירי פירורים על הרצפה.

בזרועות מתכת חבקיני,
חיבוק שהתרתו
משאירה סימנים
מתחת לציפורן.

עכשיו מתחילה
אהבה.

 



אהבה דייטים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעדיאל ג
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ז אלול ה´תשע"ב  
או שלא הבנתי או שזה כואב עד אימה...

עז


[כמו היצירה שלך יש פה עוד יצירות רבות שמחכות לתגובות...]

י"ט אלול ה´תשע"ב  
לא ירדתי לסוף דעת השיר
זה נראה כאילו אתה סובל ממזוכיזם
וגם לא הבנתי את הקשר לכותרת, כי השיר נראה מדבר על הדייט עצמו, סופו מעיד עליו שמדובר על אהבה, אלא אם כן הכוונה היא שהשדכנית עושה בסופו של דבר, אומנם עם סבל למדוייט, הכל מאהבה
בקיצור דורש הסבר...
כ´ אלול ה´תשע"ב  
תודה רבה על התגובות.

שי, השיר מדבר על השידוך, ולא על הדייט ולכן לא מאוד מזוכיסטי.
בעצם הוא אמור להיקרא בנימה ביקורתית.

אני לא מאוד אוהב להסביר אבל בגלל שלא הובנתי אעשה זאת בקצרה. יש פה ביקורת על דרך ההיכרות בציבור שלנו ובכלל.
יש בה משהו כמעט אלים.
להיפתח לצפות להיפגע לפגוע. וחוזר חלילה שוב ושוב.

המילים האחרונות הן על גבול הציניות.

מקווה שבקריאה שנייה זה נראה אחרת.
ט´ חשון ה´תשע"ג  
הבנתי בדיוק למה התכוונת.
לפעמים כזה אוף כאן, בעולם הזה...
ט´ חשון ה´תשע"ג  
לא הבנתי את הלא-מבינים,
זה מובן לחלוטין, וכל דימוי קולע בול. המשפט האחרון, שנשמע במנותק-מההשקר חביב ואופטימי, מקבל משמעות ארסית ממש.
זה כואב, וזה דוקר, וזה מרגיש לי מדויק ונכון מאוד.

אבל, לנושא, אולי זה עדיף על האלטרנטיבות האחרות; על שיטוט עצמאי בעומקי האי-ודאות והביישנות. לא יודע. נקודה למחשבה נתת לי.
ט´ חשון ה´תשע"ג  
כ´ שבט ה´תשע"ג  
בזמן האחרון אני יותר ויותר שומעת אנשים מצרים על השיטה הזאת..

אני לא חושבת שהבנתי הכל.
את החיבוק של ברזל ואת ההבה בסוף..- רק ציני? או שהסוף היה טוב?
הרבה נקודות למחשבה והמון הזדהות..
תודה!

-------
ובהצלחה.. :)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד