בנושא
בכרם
חדשות
 
מעשה מבן מלך שחזר משאלתו / משכנות הרועים
בביכורים מאז ו´ אלול ה´תשע"ב

מעשה בבן מלך שהיה מתגעגע על אביו ימים רבים ולא יכל לראותו. ראה שכך וביקש שיעשה לו חסד. שהיה אביו גוזר גזירות ואיסורים ותיקונים רבים באותה העיר. וביקש הבן שיוכל לראותן. היינו שבשעה שעושה דבר ייזכר תמיד באיסורין ובתיקונין שתיקן אביו וכך דמות אביו תעלה כנגד עיניו בכל שעה.

ובאותה שעה שביקש נתחדש לו הדבר ויכל לראות בכל אותן תיקונין שתיקן אביו. וכמין שעון נתכוון לו בתוך מוחו, וכיוון שהגיע אותה עת תפילה שתיקן אביו מיד היה אנוס הבן להתפלל באותו הזמן. וכן כשאכל ראה לאותן המזיקין והחרקין שבמאכלים, ויכול לראות אף המזיקין באותן פירות הקרויין תותין ותאנין. וכך ביום השבת כשהיה הולך לעיתים (כי אותו הבן אהב לטייל ולתעות ביער) ומגיע לקצה תחום שבת אלפיים אמה, היה נתקל במין חומה ולא יכול ללכת עוד, כיון שביקש לראות האיסורין כנ"ל.

ולבן הייתה שמחה מרובה, כיוון שנזכר באביו בכל שעה, יומם וליל (כיוון שביקש שיראה האיסורין כמו שאמרנו) ובכל מעשה שעשה הבן היה איזה תיקון ואיסור שתיקן האב והיה נזכר בו כל עת ועת.

ובערב אחד טייל הבן ביער (כי אותו הבן אהב לתעות ולטייל ביער)  ואותו השעון שנתכוון לו בתוך מוחו הוליך אותו לתפילת הערב במניין באותה העיר, והוא היה אנוס ללכת, כיוון שנכוון לו אותו שעון שבתוך מוחו (כי ביקש שיראה האיסורין כמו שאמרנו), ואותו הבן השתוקק לראות בזריחת הלבנה כי הייתה באותה השעה, אך היה אנוס ללכת למניין מחמת אותו שעון. והבן הלך, והיה מנסה לכוון ראשו שיראה בזריחת הלבנה. אך לא יכול.

ואז נפלה על הבן עצבות גדול, שלא יכל לראות בזריחת הלבנה, ועם שחר למחרת היה אנוס ללכת שוב לתפילת שחרית, אף שלא היה יכול מחמת אותה עצבות על הלבנה. והיה אנוס לילך לשחרית ולמנחה ולערבית. והיה הולך ומיטלטל, ואותו שעון שבתוך מוחו היה מושך אותו, כיוון שביקש לראות האיסורין כנ"ל, והיה הולך ונמשך אחרי אותו שעון, אף שהיה בעצבות גדול.

כיוון שראה שכך, הלך ותעה בדרכו, כי קשה היה עליו לראות האיסורין, עד שתעה והגיע למקום שבו אין יום ואין לילה  ואין בו האיסורין של מלך.

ואותו מקום מנותק מהרקיע והוא מקום שהאובדין תועים אליו ואין בו לא יום ולא לילה, ולא ירח ושמש, והוא מקום המנותק ומרחף מן הארץ, שאין בו האיסורין של מלך. ובאותו המקום צריך כוח גדול, שמי שאין בו הכוח מתנתק מן הארץ לגמרי, שאינו יכול לחזור.

ועמד הבן באותו המקום וביקש רחמים מאביו, שיבטל אותה בקשה ששאל, היינו שיפסיק לראות האיסורין. ועמד שם זמן רב עד שכמעט ונגמר כוחו והיה מתנתק מן הארץ. אך החזיק עצמו שלא יפול עד שנשכב באותו המקום והחזיק בידיו ורגליו. וצעק וביקש אותה בקשה, שיקח ממנו אביו את אותה שאלה ששאל לראות האיסורין. ודמעות נפלו מעיניו. והיה הולך וניתק וצעק בקול גדול.

ומיד כשצעק בקול גדול, מצא עצמו הבן הולך בעירו אך לא יכל לראות האיסורין כפי אותה שאלה ששאל. והיה הולך, ותועה ומטייל ביער (כי אותו הבן אהב לטייל ולתעות ביער), ולא היה מקיים האיסורין של מלך כמקודם. והיו בני העיר תמהין עליו. שהוא בן של מלך ואיך אינו מקיים האיסורין בדקדוק כפי שעשה (ואף ירד ממדרגתו הראשונה).
אך היה עונה "כך שאלתי מהמלך, ואל תתמהו על זה" וכך היה עונה לכל מי ששאלו.

והלך הבן ביער, וראה בזריחת הלבנה ואז יכול להתחזק קצת בתיקונין.



אמונה חזרה בשאלה נ נח נחמ נחמן מאומן רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות ליצירה שמורות למשכנות הרועים
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ב אלול ה´תשע"ב  
לגבי התוכן: הסוף עצוב בעיני.

ציפיתי גם למשהו קצת יותר מתוחכם. רבי נחמן- במיוחד בסיפורים הקצרים שלו- בדרך כלל יודע להפתיע אותך ולתת תפנית גאונית בעלילה שלא חשבת עליה ולא ציפית לה. למשל במעשה מבטחון- הדרך שהבן אדם יוצא מהגזירה של המלך, או בסיפור על האבן הענקית שבן המלך היה צריך להעלות לקומה עליונה והפתרון שלו הוא לפורר אותה ולהעלות אותה בחלקים.

גם, הבן הזה די אנכי, הוא חושב כל הזמן רק על עצמו, לא על טובת המדינה או המלך. הוא מתגעגע, אז הוא מבקש שיוכל לראות את האיסורין, אח"כ יש לו קונפליקט וקשה לו אז הוא מבקש לבטל את זה.
וגם הוא די מפונק, כל מה שהוא מבקש הוא מקבל בסוף. אני מרחם קצת על אבא שלו.

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד