בנושא
בכרם
חדשות
 
חנה תלויה / aiziq
בביכורים מאז כ"ט אב ה´תשע"ב

חַנָּה תְּלוּיָה

כְּמוֹ פַּעֲמוֹן בְּאַלּוֹנֵי-אַבָּא

בַּכְּנֵסִיָּה הַסְּגוּרָה.

פַּעַם צִלְצֵלוּ בָּהּ בִּיְמֵי רִאשׁוֹן

אַחַר-כָּךְ בְּמִלְחָמוֹת

אוֹ שְׂרֵפוֹת. עַכְשָׁו-

כְּבָר לֹא.

לִפְעָמִים בַּלֵּילוֹת

תִּנְשֶׁמֶת תּוֹעָה אוֹ כּוֹס מְקַנֶּנֶת

מַגִּישׁוֹת לֶחִי חַמָּה

אֶל הַמְּצִילָה הַצּוֹנֶנֶת

וּבְמַעֲלֵה שִׁדְרָתָהּ מְזַנֶּקֶת צְמַרְמֹרֶת

כְּמוֹ יָד מְדַנְדֶּנֶת מְקִיצָה

מִשְׁנַת חֲלוּדָה.

לְרֶגַע בֹּהֵק עִנְבָּלהּ כַּעַיִן

וְחָשֵׁךְ כִּרְעָלָה כּבֵדָה.

 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לaiziq
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ל´ אב ה´תשע"ב  
אלוף המילים השקולות.
ואיציק יקירי, הניקוד.
עוד אשוב
א´ אלול ה´תשע"ב  
עוד אחזור לפה, אך אין ספק שזה שיר טוב.
בכוונה מְדַנְדֶּנֶת במקום מנדנדת?
ב´ אלול ה´תשע"ב  
מדנדנת זה הצליל שמשמיע פעמון.
דנדון.
וחוצזה לא הבנתי למה חנה:(
לפעמון קוראים חנה?
כדאי להסביר קצת.
ב´ אלול ה´תשע"ב  
דנדון הוא הפעולה של מי שמצלצל בפעמון (וגם שם הצליל שמפיק הפעמון).
חנה- לא ממש חשוב מי זאת חנה, זה כמו לשאול למה המונה ליזה היא מונה ליזה ולא לייזה מינלי. יש כאן פורטרט פואטי נפשי של אישה, שמעמיד את עצמו כאן לרשותכם ולהתרשמותכם

(ילד, יש לי תקלה עם תכנת הניקוד שמתלבשת על המקלדת, פעם אלט+האות P היה יוצר לי חטף פתח ועכשיו זה גורם לכזאת בלבלה במערכת.... תמקד אותי בבקשה על המלים הבעייתיות ואני אבדוק, תודה


איציק.
ב´ אלול ה´תשע"ב  
אני ממש לא מומחה לניקוד אז כשאני רואה טעויות אני בדר"כ מניח שיש כאלה שאני לא רואה.
עִנְבָּלהּ, כּבֵדָה - חסר ניקוד.
כַּעַיִן - נראה לי שהכ"ף צריכה להיות בשווא או בצירה אבל אני לא בטוח.
וְחָשֵׁךְ - הכוונה לנחשך או לחושך? הגיוני מאד שצורת הפועל הזאת זרה לי ונכונה.
עוד אשוב!
ב´ אלול ה´תשע"ב  
ב´ אלול ה´תשע"ב  
לגבי העדר הניקוד, סבבה אני אשתול אותו שם אחר כך.
כמו עין או כמו העין, לא כל כך משנה, זה יותר מצלולי מאשר דקדוקי, אבל אתקן גם את זה
לגבי חָשֵׁךְ, זה כמו רזה או גדל או קטן, כלומר מציין תהליך של השתנות, במקרה הזה מהבוהק של האור אל העלטה הגמורה. צורה מקובלת של בניין קל בזמן הווה, אם כי לאו דווקא לשורש הספציפי הזה

תודה!
ו´ אלול ה´תשע"ב  
או, אם אפשר להגיד כך, כבר לא שימושית.
חנה, כמו הפעמון הקיבוצי הישן הייתה פעם חיונית ממש... לפחות במלחמות ושריפות. בכנסיה היה לפעמון שימוש לפחות בימי ראשון. אבל עכשיו? אם מישהו כבר מגיע אל חנה בטעות, התגובה היא צמרמורת.

בהתחלה הנחתי שהציפור היא שמצטמררת אבל אני כלל לא בטוחה. נראה לי שדווקא חנה מגיבה כך כשהיא מתעוררת (בתגובה למגע) משנת החלודה שלה והענבל שלה בוהק לרגע.

שם היצירה ממש מסקרן. נכנסתי לביכורים כדי לבחור תמונה שתשמש כמוקד לסיפור לסדנת הפרוזה, לא התכוונתי היום לקרוא שירה, אבל לא יכולתי להתעלם מהשם הנורא מיוחד הזה "חנה תלויה".

כשאני מנסה לדמיין מה היה לאיציק בראש נראה לי שחנה היא בובה ישנה שפעם הייתה אהובה ומחובקת או לפחות "שימושית" והיום היא "מעלה חלודה".
עצוב יותר לחשוב שהיא אדם בשר ודם.
ו´ אלול ה´תשע"ב  
אני אוהב מאוד את השיר הזה. התלות של חנה בסובבים אותה (או, בעצם, גרוע מכך - במשתמשים בה) ממש מכמירת לב, כאילו זהו כל מקור חיותה והגדרתה העצמית. (וזאת מבלי להזכיר את עצם הפרקטיות הנוראה בה מתייחסים אליה. בהקשר הזה הדימוי לאישה מעלה מצב הרבה יותר רגיש.)

העין והרעלה בסיום השיר מאוד מדויקות.
ח´ אלול ה´תשע"ב  
התמוגגתי על תגובתכם.
תודה רבה על קריאתכם, מקרב לב!
ט´ אלול ה´תשע"ב  
אחרי שבת שלמה עם הסבתא, אני לקחתי את זה למקום מאוד מסוים.
מקווה שאלמד יותר להגיש לחי חמה.
תודה לך אציק.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד