עַכְשָׁו, מַה לִרְצוֹת?

שְׁאֵלַת תָּם.

תָּם שֶׁהָיִיתִי וְאֵינִי וְהַלְוַאי,

וְאִם יָדַעְתִּי אֵיךְ שָׁכָחְתִּי,

מַה יָדַעְתִּי.

(אֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, הַלַּיְלָה

פָּרוּעַ, הָרוּחַ מִתְגָּרָה בִּי, בָּעֵצִים,

אֲנִי בְּסֵדֶר, עֲדַיִן, רַק סְחַרְחֹרֶת

זֶה בְּסֵדֶר, אַמְשִׁיךְ לָרוּץ, רַק, סְלִיחָה,

אֲדוֹנִי, אוּלַי אֶפְשָׁר, אֲנִי פָּשׁוּט, לֹא מִכָּאן

אַתָּה יוֹדֵעַ אוּלַי לְאָן אֲנִי רָץ?

אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּךָ)

אָז,

הִתְפּוֹצְצוּ לִי כֹּל

בּוּעוֹת הַהַגְדָּרָה הָעַצְמִית הָאֵלּוּ

כְּשֶׁנָּתַתִּי הַכֹּל, רַק לֹא לְהַפְסִיד אוֹתָהּ

אוֹ אוּלַי לֹא בֶּאֱמֶת הַכֹּל, אוֹ אוּלַי כֵּן.

וְכַנִּרְאֶה שֶׁהָיָה נִצְרָךְ, אֲבָל לָמָּה רֵיק עַכְשָׁו,

לָמָּה הַכֹּל יָפֶה וְשׁוּם דָּבָר לֹא

אַתָּה יוֹדֵעַ מַה יָפֶה לִי?

בְּמַה לְחַלּוֹת פְּנֵי

מִי?

הוֹרֵנִי דֶּרֶךְ.

אֲנִי אָדָם בָּעוֹלָם,

רוֹצֶה לִרְצוֹת