מִישֶׁהוּ עָצַר אֶת הָרוּחַ
וְהָאֲבָנִים היְרוּשַׁלְמִיוֹת מִתְקַלְּפוֹת.
פָּחוֹת סְוֵדֶר, פָּחוֹת צָעִיף,
פָּחוֹת נַעֲלַיִם גְּבוֹהוֹת,
פָּחוֹת שְׂמִיכָה כְּבֵדָה;
כָּל מְקוֹמוֹת הַמִּסְתּוֹר
נִדְחַסִים,
בְּחֹסֶר רָצוֹן,
כְּמוֹ סֵפֶר תּוֹרָה,
לְאָרוֹן.

הָאֲבָנִים מַזִּיעוֹת מִפַּחַד
שֶׁמֶשׁ שׁוֹלֵף סַכִּינִים
הָרוּחַ לֹא תסיט שׁוּם דָּבָר
לְמַסְלוּלוֹ.
הָאֲבָנִים בּוֹרְחוֹת,
רָצוֹת יְחֵפוֹת בִּשְׂדוֹת הַקּוֹצִים,
כָּל דִּגְדּוּג נִדְמֶה לְלָשׁוֹן
נְחָשִׁית
מְחֹרֶצֶת,
כָּל הַכַּלּוֹת בִּשְׂמָלוֹת שַבְרִירִיוֹת
מִתְפּוֹרְרוֹת
בְסַביוֹנִיוּת
חוּרְבָּנִית
מְבֹהֶלֶת

הָעִיר הַדְלִיקָה הַזֹאת
בְּלִי רוּחַ אֵין לָהּ לְאָן;
כְּבָר עַכְשָׁו הִיא נְצוּרָה.
עוֹד רֶגַע וּמִישֶׁהוּ יַצִּית אוֹתָהּ-
אֲבָנִים לֹא יְכוֹלוֹת לְהִשָּׂרֵף
אֲבָל אוֹתִי הַלֶּהָבוֹת יַכִּישׁוּ