בנושא
בכרם
חדשות
 
אנשים ירוקים / נדודים בחול
בביכורים מאז כ"ו תמוז ה´תשע"ב

                                                          משהו אוף מאד
                                                                -אגי משעול-

החופש הזה לא טוב היות האדם.
הוא פוער בי חורים
שבמשך הזמן אני
צועקתצוחקתדוחקת.
עכשיו כשאני
שותקת
הם נבעטים אל ההֵעלם
בקול דממה עבה.

*
מתנצלת, איני יכולה להימנע מלגרד בפצע הזה.
למה אני מוכרחה לכתוב שוב על בדידות,
הלא איני מיכאל שיינפלד,
או דוֹדוֹ שנשאר יחידי.
אני מתרפשת בה רַפּוֹש ושוֹב
ולעולם,
גם כשאני צועקת עד כלות נשימה,
עד ניפוץ קירות,
עד הכאב,
תמיד נשארת פינה אפילה ושתוּקה
של געגוע.
למה דווקא בי גר געגוע?

*
בשבוע שעבר
תקעתי בכל החצוצרות
אני, את כל כֵּלַיי אני שברתי,
את אמות הסיפים,
את שער השמיים,
כל זה בשבוע שעבר.
היום אני
שומדבר.

*
בצד השני של הירח
גרים אנשים ירוקים.
פעם היינו מדברים הרבה
היום אני שותקת.
לא נשאר עוד דבר
שעוד לא נאמר
ומה שלא נאמר,
כבר ידוע,
והדבר שאינו ידוע,
אין איש שנפשי חפֵצה
שיֵדַע.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לנדודים בחול
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ז תמוז ה´תשע"ב  
כ"ח תמוז ה´תשע"ב  
בעומק הזה אין פנינים בכלל.
רק צדפות כואבות, רוטטות במים הקרים.
דבר אחד רציתי לומר,
אין לי מושג איך אבל:
שייגמר כבר.

ובאמת שאני מנצלת, אני מַלאה אתכם באותו נושא:(
כ"ח תמוז ה´תשע"ב  
נפלה בחלקך הזכות המפוקפקת לכתוב כל כך טוב את הבדידות ואת הגעגוע... ולא רק בשיר הזה.
תודה
כ"ח תמוז ה´תשע"ב  
אני רוצה להגיב ואין לי מילים.
תודה...
כ"ט תמוז ה´תשע"ב  
כ"ט תמוז ה´תשע"ב  
ורציתי לבכות. גם עכשיו.

מתוקה, השיר הזה יפיפה. ואף פעם לא ראיתי אותך, אבל משהו בי טוען שגם את. ובדידות, היא יודעת שהיא מצב זמני, לכן היא כל כך נואשת וחופרת בורידים להכאיב. היא יודעת שעוד מצמוץ היא תיעלם.

סליחה שאני מגיבה תוכנית ולא טכנית. "למה דווקא בי גר געגוע?" זה משפט יפיפה. אבל האמת היא שזה טוב לחיות געגוע. מי שלא גר בו געגוע כואב לו יותר, והוא בכלל לא יודע. זה הרבה יותר עצוב.

הבית האחרון שיתק אותי לגמרי. זה כאילו כל השיר נבנה ונבנה ואז הוא פשוט זרק אותי מהגג שלו, לרצפת המציאות הקשה. יפיפה, כבר אמרתי? פאנץ' מושלם. (אמרתי מושלם? זה בטח מישהו אחר. אני אכחיש את זה מאוחר יותר.)

תודה לך על השיר הזה.

ג´ אב ה´תשע"ב  
אני אוהבת אותך.
שאת מגיבה תוכנית ולא טכנית,
שאת מגיבה בכלל,
שאת את.
יהיה טוב, בטוח,
אנחנו פותחים את הדלת ומחכים לטוב שיבוא.
[ואין לך טיפת מושג כמה שימחת. לגמרי.]
א´ אלול ה´תשע"ב  
התגובה שלך.

אִישׁ מֵעוֹלָם לֹא
סִיפֵּר לִי כַּמָּה עֲמוּקָה
הַבְּדִידוּת.
בָּעֹמֶק הַזֶּה אֵין
פְּנִינִים בְּכְלָל;
רַק צְדָפוֹת כּוֹאָבוֹת רוֹטֶטוֹת בַּמַּיִם הַקָּרִים.
דָּבָר אֶחָד רָצִיתִי
לוֹמַר,
אֵין לִי מוּשָׂג אֵיךְ, אֲבָל:
שֶׁ יִּ י גָ מֵ ר כְּ בָ ר
ט´ אלול ה´תשע"ב  
יקרה,
יש פה כל כך הרבה פנינים, וצר לי שהן נישלו מהים הכי כאוב, אבל תדעי שבימים אחרים, בודדים פחות, תוכלי לראות את הפנינים ששלית בימים מעורפלים.

ואת פנינה, בעצמך, והמילים שלך.
עז
כ"ז ניסן ה´תשע"ג  
"עיקרה של הנשמה הוא געגוע"
עם נשמה כמו שלך מה הפלא שהגעגוע גר אצליך?!
אמ"ש
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד