בנושא
בכרם
חדשות
 
המדברה / איש שלג
בביכורים מאז ט"ז תמוז ה´תשע"ב

הנפש שוקקת. המון חיות מחפשות פתח לשאגה, המון רצונות מחפשים תפילה.

בסוף העלייה לעיר העתיקה והכניסה בשער ציון הדבר הראשון שמכה בעיניים זה ההרים של המדבר מרחוק. גם כשממשיך ללכת ונחשף הר הזיתים והוורוד בשמיים- אין צבע כזה- הצהוב הרחוק החצי חשוך הוא שמושך את המבט.

צמוד צמוד לחומה כמה שאפשר, עיניים לא יורדות מהמדבר. לרדת לכיוון הכותל. הייתי מוכן לעלות עכשיו, ככה, בשבועות לפנות בוקר, על איזה קו אוטובוס לשם, איפה שאין חומות וכתלים וכיפות סלע ואבנים ירושלמיות אטומות ומנקה ערבי מרים עטיפות של עוגות מהקידוש. ללכת בו ימים ימים, לשבור את הגוף, להרגיש אותו. למצוא נווה מדבר, לטבול את כל הראש במעיין, לנער שיער ארוך. להיות צמא. מה יש לי אם לא צָמָא.

בחורה יושבת על החומה כאילו אי אפשר ליפול. בעצם לא אוטובוס, רוצה לעלות על החומה כמוה ואז לקפוץ ולעוף לשם. אף פעם לא באמת ידעתי לעוף, אף פעם לא היו לי כנפיים. לא ידעתי לנגן. אני רוצה לגרום ללב של אנשים לשתוק לרגע ולהגיד וואו. אני רוצה שמישהו, איפה שהוא לא יהיה, ישמע אותי בוכה, גם אם הוא בדיוק לומד לאיזה מבחן או מכין ארוחת ערב, כמו אזעקה או צפירה של יום הזיכרון. אני רוצה אותה גם נורא. בחורה יושבת על החומה כאילו אי אפשר ליפול.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיש שלג
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ז אב ה´תשע"ב  
הקטע האחרון. והשורה שלפניו.

זה מה שאני
מחפש.
כאלה
כ"ד אלול ה´תשע"ב  
גם אני שמתי לב שבאמת יש שם בכלל מדבר,שמה, לא בעיר העמוסה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד