נכנס לאש, מתעקש, מבקש,
נוגע, שוב פוסע, ואז נושר.

לפעמים, כשהרוח מבלבלת את הכאבים,
נכנסת לתוכי מועקה גדולה,
רגלי עייפות וצמאות למנוחה,
ואני, אני לא מפנים.

נכנס לאש, מתעקש,
כבר לא נוגע, אולי הרגש פוסע, ואז נושר.

לפעמים, כשמבטי הישנים ניצבים למולי,
והשיר הרגוע שמתנגן לא רק אצלי,
הופך לרועש וגועש,
ואני, אני לא מתייאש.

נכנס לאש, מתעקש,
כבר לא שומע, אולי השורש פוסע, ואז נושר.

ועניבה שחורה אותי חונקת.
וענן של מצוקה לי אומר,
תהיה חזק, תתגבר.

יוצא מהאש, מתעקש, מבקש.
נוגע, שוב פוסע, ואז מתגבר.