בס"ד

("בנעליים היפות אני
רץ יחף." - אביתר בנאי) 

הוא רץ
שנים, כך נדמה
בכוחות אחרונים
במנגינות הלומות במקצב
פעימות

שפעם חשפו
נשמה
בדו מז'ור תמים הכל
נראה בהיר כל-כך
בחדרי הבית והלב.

והוא מועד
נאחז בסבך 
פורש ידיים
ועלים
עפים ברוח חלומות

בשחור
ולבן זועק
בהמיית "י-ה אכסוף"
ותמיד הוא נשבר
עוצר בדיוק לפני ה--

["ולוואי,"
הוא אומר,
"שאזכה לשוב באמת
לעמוד מתחת לזרם המים שעות
להתנקות."]

תמיד נושק לא נוגע
כל חייו הם "כמעט"
מעולם לא הצליח

לסיים ב"שח-מט".