בנושא
בכרם
חדשות
 
חשיבה חיובית / בלייט
בביכורים מאז כ"ד ניסן ה´תשע"ב

 

אנשים המגדירים עצמם חושבים, הם אלו המארגנים מחדש את הדעות הקדומות שלהם".



הם רציניים, שקולים, חמורי מצח וקמוטי סבר.

וידע עתיק, רחב, מגוון ומשומש להפליא - מגויס לעזרתם.

הם מכירים המון ציטטות. כאלו שגם אתה מכיר, רק לא חשבת שהם גאוניים ונכונים כל כך.

והם אוהבים להכיר לך את המשפטים מחדש.


קל לתאר את מבנה המוח שלהם, הוא מורכב באופן ציורי ומובן מאד:


קופסא מלבנית עם חלודה מכובדת, ובתוכה מקפצים דפים ואנשים חכמים שמתו מזמן.

והמון אנשים טיפשים שחיים בלי הפסק.

יש שם חריץ וזרוע זעירה ששולפת מתוך התיבה פתק או איש מתאים, בזמן המתאים.


ומכאן הכול פשוט לחלוטין.


"אני שוקל לחתום אבטלה". אתם נשענים על גדר אבן, והאיש הרציני מאזין לכם באהדה.

"ברצינות, התייאשתי. יש לי תעודה, וגם כמה המלצות לא רעות, ואני חרוץ ויסודי".

"מצוין!" מאשר החכם בכובד ראש. "אז למה באמת שלא תלך לעבוד במשהו?"

"כי אני לא מצליח למצוא מקום עבודה שמוכן לקרוא את ההמלצות שלי," אתם לוחשים בתבוסה. "אין, פשוט בלתי אפשרי למצוא פרנסה".


הזרוע טסה קדימה, והאיש פולט בתמיהה: "מה הבעיה? מי שרוצה, מוצא!"

התסכול מתנחשל בכם, גלים מלוחים של חוסר אונים. כאילו לא מספיק קשה למצוא עבודה, עכשיו מוטל עליכם גם לרצות בכל הכוח. לרצות כל כך, עד שלבטח תמצאו. כמו שמוצאים כל האנשים שרוצים.


"אני רוצה," אתם מסבירים בפנים מושפלות, ורוצים נואשות למצוא מחסה מהאיש החכם. רוצים בעוצמה כזו, עד שבטוח תמצאו.

"אין דבר העומד בפני הרצון," הוא חורץ, והזרוע הזעירה מתנועעת קלות מעוצמת התנופה.

עולם מושלם של אגדות. אין. אין דבר עלי האדמה הזו, שעומד בפני הרצון האישי שלי. אני יכול לעשות הכול, ה-כ-ל! אילו רק ארצה מספיק.

ואתם מבינים פתאום, איך מצליחים אנשים צעירים לקפוץ מבנין גבוה, למרות חוש ההישרדות המולד.

הם רוצים למות, רוצים כל כך, עד שהם לא יכולים לעמוד בפני הרצון הזה.


"אני משתוקק," אתם ממלמלים, ויודעים שהטון נשמע עלוב ולא משכנע. "אבל לא עולה בדעתי שום מקום עבודה חדש, שום תעסוקה עצמאית. כלום."

הוא עוצם את עיניו בייאוש, והזרוע מתמתחת קלות, כדי לשלוף פתק תכול קטן.

"הכורח הוא אבי ההמצאה," הוא מסביר לכם, מביט עמוק בעיניים.

"כשצריכים עבודה, כשמוכרחים ממש, מצליחים למצוא משהו, להמציא משהו. ההכרח מסוגל להוציא ממך דברים מדהימים!" הוא מחמיא.

אתם מוצאים את עצמכם מקווים קלות, שהוא לא ידגים עכשיו, מה קורה כשאדם בורח מבית בוער. הוא מסוגל לרוץ במהירות על אנושית, ולשאת בזרועותיו משא כבד. דברים מדהימים.

אבל כנראה לא קיוויתם מספיק, כי הוא בכל זאת מתאר לכם את כל זה.


"אז מה יהיה?" אתם נושא אליו מבט, ורוצים עבודה.

הוא טופח לכם קלילות על הזרוע. "יהיה בסדר! תחשוב טוב, יהיה טוב!"

ואתם חושבים. חושבים טוב. חושבים טוב טוב.

ואז הוא נפרד מכם ונהיה טוב.






© כל הזכויות ליצירה שמורות לבלייט
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ו ניסן ה´תשע"ב  
את המשפטים שהאנשים החכמים שולפים לעת מצוא, את יכולה למצוא את אחת הדרכים החביבות להתפרנס - להוציא ספר של משפטי חכמה והדרכה לחיים, טרנד די פופולרי בימינו.

אהבתי את הקטע, כל כך מוכר.
כ"ו ניסן ה´תשע"ב  
חח.
סיום קולע
כ"ו ניסן ה´תשע"ב  
הומור?
ג-דול
כ"ו ניסן ה´תשע"ב  
הטיפוס שלך מזכיר לי את טביה החולב, בגרסא האוניברסלית שלו (שווה לקרוא את האחרית-דבר של פרופ' דן מירון למהדורה שבתרגומו, הוא מנתח יפה את השורשים של זה).
כ"ב אייר ה´תשע"ב  
לא מתחבר כל כך לסגנון, אבל התיאור של תהליך החשיבה הזה החיה בי סיוט רדום.. מדויק!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד