בנושא
בכרם
חדשות
 
געגוע ללאן / אבא אדמה
בביכורים מאז ג´ ניסן ה´תשע"ב

למקום שבו נדם?!

להתחלה? לסוף? לאין סוף?

ללאן? ללשם? למקום המושלם.


יש אומרים שאיננו קיים.

להם, אולי... אך אין זה עלי.


אינני יודע לאן ומדוע.

ערפילי הוא ונטוע, אך איננו ידוע.


יש בי כמיהה להציץ, ולראות.

אולי לכשיוסר הלוט, יכוונני זה האידיוט.

משווה ומרווה, כאחד בנווה.

אני היודע כי איננו נוצץ.

הרי מן הסתם רק עולץ ועורץ!


אך מפאת הנסתר הוכתר כמושלם.

את היש הקיים המאוד מאוים.

מחניף ולוטש במבט מעורפל.

אולי בזה הוא הלפיד המושלם!

זה שמאיר את לוט עולמי.

את עולי, את כולי, את מלוא ישותי?


כדוק תכול, צובע את הכול.

אין בי תלונה ואף לא לענה.

המרור מקובל למעט הקובלנה.


רק השאר בי מקום לתכול הבא...



אהבה חיפוש

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאבא אדמה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ז´ ניסן ה´תשע"ב  
פחות מרגישה כאן את הגעגוע, יותר הרגשתי את החיפוש...

ואת האמונה שיש טעם.

עֹז
ט´ ניסן ה´תשע"ב  
כמו עוז פחות הרגשתי געגוע, אבל אהבתי את התפילה שהיתה במילים
ט´ ניסן ה´תשע"ב  
כמו עוז פחות הרגשתי געגוע, אבל אהבתי את התפילה שהיתה במילים
י´ ניסן ה´תשע"ב  
נכון שהשיר לא מביע געגוע, אלה תמיהה על עצם הגעגוע..
למה?
אם בכלל, ואל מול האחרים?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד