בנושא
בכרם
חדשות
 
יום הזיכרון / נדודים בחול
בביכורים מאז כ"ו אדר ה´תשע"ב

 

הלילה חלמתי שנולדה לי תינוקת.

ענוגה ורכה ונושמת כל כך שזה הכאיב.

ערסלתי אותה בזרועותיי ,חובקת את הגוף הזעיר, ולא מרפה.

בבוקר חמקה ילדתי מבין אצבעותיי הרוחפות, ושיכחון אחז בי.

כשצחצחתי שיניים ,פתאום ברגע לוהב הכה בי זכרה,

והייתי שכולה.



ביוגרפיה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לנדודים בחול
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח אדר ה´תשע"ב  
זה היה פשוט יפה
אבל בגלל הכותרת שלך
פעמים חלפתי ליד ולא רציתי להכנס
זה נשמע דכאוני מדי.

אני שמח שנכנסתי,
אשמח יותר לקצת שמחה
בכותרות שלך
כ"ח אדר ה´תשע"ב  
הקטע הזה צועק לי באזניים ולא מרפה..
כ"ח אדר ה´תשע"ב  
כמה הרבה אובדנים אנחנו חווים, וכמה מעטים מהם מוכרים מחוץ אלינו...

שפע אהבה, יקרה.
עֹז
ג´ ניסן ה´תשע"ב  
לא תזהו אותי:)
את הכאב אני מנקזת למילים.

תודה בכל אופן.
ואלון, כשהכותרות יהיו שמחות תדע שאין כאב לנקז...[כמעט]
ג´ ניסן ה´תשע"ב  
שכול זה כואב תמיד. הדבר היחיד שמכאיב גם כשרק חושבים עליו.
ד´ ניסן ה´תשע"ב  
יש כאן משהו כמו. אני יסביר את זה כך: את עולה כאן בסולמות של חלום ונופלת אל תוך המציאות. אהבתי והתרגשתי המילים : "נושמת עד כאב " משפט שמאוד ריגש אותי , הוא נותן הזדהות איתו .

ברכות ותודות על כל הקטע הקולע.

כ"ה ניסן ה´תשע"ג  
סוף סוף הבנתי יצירה שלך!

כשקראתי בפעם השניה, והבנתי, עבר בי זעזוע לרגע קט, ואז חיוך, ואז שקט

הזעזוע נשאר, החיוך מיתק אותו, קיבלתי זיכרון חדש
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד