בנושא
בכרם
חדשות
 
אני הלכתי אז / נדודים בחול
בביכורים מאז כ"ז טבת ה´תשע"ב

                                       " אני הלכתי אז
                                                                      כאילו מישהו אוהב אותי מאד"
                                                                                        (לאה גולדברג)

אֲנִי לֹא מִתְמַרְמֶרֶת עַל אֱלוֹקִים
שֶׁמַּטִּיחַ אֶת רֹאשִׁי
שׁוּב וָשׁוּב בְּאַבְנֵי הַמִּדְרָכָה.
לֹא נוֹשֵׂאת מַבָּטִים עֲמוּסֵי שְׁאֵלַָה.

אוּלַי הוֹלְמִים לִי גְּלָדִים
וּפְצָעִים פְּתוּחִים.
אוּלַי יָפָה אֲנִי בְּעֵינָיו
כּוֹאֶבֶת.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לנדודים בחול
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח טבת ה´תשע"ב  
מה שאומרים, זה, ש"הכול לטובה", רק בניסוח יפה כמו השיר הזה. אני לא אוהבת לגמור בטעם המר הזה, וכמובן - כולנו יודעים כמובן שזה לא נכון. אבל טוב שכתבת על זה.
כ"ח טבת ה´תשע"ב  
ויאללה, בטוח הולמת אותך גם שמלת כלה לבנה... :)
כ"ח טבת ה´תשע"ב  
את יודעת, הטון שבו קראתי את השיר הזה מאוד מתחבר לי לציטוט בתחילתו, מלאה גולדברג (אגב, הוא שהביא אותי לכאן מלכתחילה. אני מזהה ציטוטים שלה מקילומטרים). הטון העצוב, המשלים עם מציאות עגומה, שאינו כועס כבר, אפילו לא נכלם, מקבל את הפגיעה בהבנה, כעין מובן מאליו.

ומשהו בי מתלבט. מחד אני יודע שקל יותר לנחם ולהרגיע מלהחזיק את כאבו של האחר בידים, לתת לו להיות.
מצד שני, משהו בשיר הזה, בניגוד לשירים של לאה כפי שאני חש אותם, מאוד רוצה נחמה, כמעט אומר לו, לא-ל הזה, המכה - נחם אותי, תראה אותי, כמה הוכיתי.

רגע לפני 'שלח תגובה', תודה שנתת לי סיבה להגיב, ולהגיב כמו שאני אוהב. כיף לי.
כ"ט טבת ה´תשע"ב  
אפרת, ה"אני הלכתי אז כאילו מישהו אוהב אותי מאד" מכוון כלפי אלוקים.
מה שבעצם אומר שאלוקים אוהב אותי מאד, וכשהוא מטיח אותי במדרכות יש לזה מטרה, ומטרותיו של אלוקים הן טובות. בוודאות.

תודה רבה גדי, שימחת לגמרי, וצדקת.
משהו בי רוצה נחמה מאלוקים. לגמרי.
רגע, למה משהו בי? כולי, הנה אני אומרת בפה מלא, קטונתי כל כך ואני זקוקה לנחמותיו של אלוקי.

כפ"פה, לא ניסיתי :) אבל אני בטוחה.תודה מתוקה
כ"ט טבת ה´תשע"ב  
כ"ט טבת ה´תשע"ב  
(האנטר\) רציתי לומר שכשגמרתי לקרוא את השיר לא היו לי ממש מילים. בקצרה אמרת כאן כ"כ הרבה וכ"כ יפה.. והציטוט למעלה פשוט מוסיף..

את נהדרת.. (: שמחתי לקרוא
דפנה
כ"ט טבת ה´תשע"ב  
הציטוט בהתחלה מתחבר מצויין.
תודה על השיר הזה.

ערב טוב
יוני
כ"ט טבת ה´תשע"ב  
אבל חיממתם.
כ"ט טבת ה´תשע"ב  
אני עם כולם כאן.
רק אור וטוב.
א´ שבט ה´תשע"ב  
"אולי יפה אני בעיניו
כואבת"

מדהים, הזדהתי קשות, בהצלחה!
א´ שבט ה´תשע"ב  
הן רק משתבחות, כמו יין.
אין לי מה להעיר, רק להאיר שהשיר מקסים, ועשה לי משהו.

נשאר רק להגיד-
תודה על זה, באמת.
תהלה.
י"ג שבט ה´תשע"ב  
אולי יפה את כך, בת שאינה יודעת או רוצה לשאול.
גלדים יכולים להיות קישוטי תחרה על גופינו, אם רק נבחר.

עֹז
י"א טבת ה´תשע"ג  
כמה מתוק שציירת את הכאב. אמצתי את המילים הכל כך מדויקות שהזילו דמעה, אולי כמה.
כמה יפים אנו לפני ה' כשאנו כואבים.
תודה רבה.
כ"ז אייר ה´תשע"ג  
ואין לי מה לומר.

אבל עכשיו אזכור את זה
כ"ז אייר ה´תשע"ג  
אני לא בטוח אם זה מצחיק או מבכי,
אבל כתבת אותי ב מ ד ו י ק .
ואת דווקא יודעת על מה אני מדבר...

הציטוט (שסיקרן אותי) יפה כאן.

רק קפצתי לקרוא ולהגיב מעט, וכל כך טוב לי שקפצתי.
כ"ז אייר ה´תשע"ג  
כ"ח אייר ה´תשע"ג  
אוהבת את השיר הזה ונרתעת ממנו כאחת. אבל זה שלמרות, אני אוהבת אותו- זה אומר כמעט הכל. ולאה, בכלל, זה אחד המשפטים הכי בפנים.



(ואולי זה לא ספציפית הוא, אולי זה פשוט שיר אחד יותר מידי.
ואולי בכלל אין לי זכות דיבור עד שאני בעצמי אצליח לכתוב איזה שיר תודה כזה, לפרוט למילים את היופי, את פינות האור שהיו לי היום, לא את הכאב. למה תמיד הכאב, הרי הוא לא רק מטיח את ראשינו במדרכות, נכון? לפעמים הוא מצמיח בהן פרחים.
ופעם ראיתי בקצה רחוב הרב צבי יהודה, אבא וילדה קודחים חור במדרכה ושותלים בו פרח. יום אחד אני אצליח לכתוב על זה שיר)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד