בנושא
בכרם
חדשות
 
כמו שיר / אפרת אקשטיין
בביכורים מאז כ"ד טבת ה´תשע"ב

זֶה לֹא שִׁיר.
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב כְּמוֹ נָתָן יוֹנָתָן, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי
רוֹצָה לְהַלְחִין אֶת הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ,
עַל הַחוּט הַמָּתוּחַ לִנְשֹׁף אֶת הַתָּוִים הַנְּכוֹנִים
בַּעֲדִינוּת, וְהֵן תִּתְחַרַזְנָה זוֹ אַחַר זוֹ
בַּחֲרוּזִים אֲמִתִּיִּים, לוֹחֲשִׁים אֶת הָעִצּוּר
הָאַחֲרוֹן לְעִתִּים.
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב
כְּמוֹ סִיגָל, כְּמוֹ לִלְחֹשׁ אֶת הַמִּלִּים שֶׁיּוֹצְאוֹת אֶל הַלָּשׁוֹן
וְעַל דֶּרֶךְ הַמָּקוֹם שֶׁל בַּלּוּטוֹת הַטַּעַם הַמָּתוֹק
מַחֲלִיקוֹת בַּעֲדִינוּת עַל קְצֵה הַלָּשׁוֹן וְנוֹחֲתוֹת, מוּל הָעַיִן אוֹ
בְּתוֹךְ הָאֹזֶן, בְּחִיּוּךְ לֹא נִשְׁמָע. לִכְתֹּב שִׁירִים שֶׁיְּכוֹלִים
לְהִצָּיֵר לְפִי צְבָעִים, אֲדֻמִּים, כְּתֻמִּים וּוְרֻדִּים, וּכְמוֹ רְקִיעִים כְּחֻלִּים
הַכֵּהִים בָּעֲרָבִים, בַּלֵּילוֹת וּבַסְּתָו,
שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת.

אֲנִי מְרֻכֶּזֶת בְּנוֹגִי,
כַּן הַשִּׁיר, כַּן הַכְּתִיבָה שֶׁלִּי מְקֻפָּל בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַשִּׁדָּה שֶׁלָּהּ
לַקִּיר, מְחַכֶּה, אוּלַי שֶׁתִּגְדַּל. אֲנַחְנוּ שָׁרוֹת, אֲנִי שָׁרָה אִתָּהּ
שִׁירִים אֲמִתִּיִּים, שִׁירִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַנְגִּינָה,
וּמַרְקִידָה אוֹתָהּ, עַל הַיָּדַיִם, עַל הַשִּׁדָּה.

מִנּוֹגִי מִתְמַשֶּׁכֶת קֶרֶן שֶׁל טוֹב
וְשֶׁל יֹפִי. בְּקוֹלָהּ הַמָּתוֹק הִיא לוֹמֶדֶת,
כְּבָר לוֹמֶדֶת, לוֹמַר מִלִּים, הִנֵּה מִיָּד תֵּצֵאנָה
מִפִּיהָ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה וְזוֹרַחַת.
עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת הַמְאִירוֹת
צוֹחֲקוֹת הֵן.


____________

"לֹא, לֹא,
אֵינֶנָּה כְּמוֹ."
(דן פגיס, "כמו")


"אָמַרְתִּי לוֹ: זֶה הָיָה שִׁיר וְלֹא יָדַעְתָּ...
וְהֵשִׁיב לִי...
עָשִׂיתָ יַלְדָּה מְדֻיֶּקֶת."
(יהודה עמיחי, "ביום שבו נולדה בתי לא מת אף איש")



אימהות ארספואטיקה ילדים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאפרת אקשטיין
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ה טבת ה´תשע"ב  
אני לא מכירה את החוויה שאת מדברת עליה ובכל זאת ריגשת אותי כמו שלא התרגשתי הרבה זמן..
משהו במילים הזורמות האלו שמביעות רגעים קטנים כ"כ ועצומים כ"כ בו זמנית שבה אותי..

והציטוטים בסוף - פשוט מתאימים.

תודה לך(:
דפנה
כ"ו טבת ה´תשע"ב  
ומרגש. הצלחת להעביר מסר בצורה יפה ומיוחדת.
אהבתי :)
כ"ו טבת ה´תשע"ב  
כמה טוב שאת פה קצת.
כ"ז טבת ה´תשע"ב  
זה כל כך נכון.
וגם "לכתוב שירים שיכולים להיציר לפי צבעים"
וכן הכתיבה המקופל, והעיניים הצוחקות.

ואהבתי את החיבור בין הבית הראשון לשניים האחרים, כי זה פשוט ככה.
כ"ז טבת ה´תשע"ב  
בכתיבה שהיא לחישה ותנועה וצבעוניות ונפח ואור ושרשרת על הצוואר

המילים שלך, כל כך מוחשיות. כמעט קסם

(מבינה, בדרך כלל מילים הם כמו בועות סבון- נוגעים בהן מקרוב והאשלייה מתפוצצת. וכאן, זה חי)

בהצלחה בזה
<יותר מגאה להיות חברה שלך, ויותר ממתגעגעת>

5
כ"ז טבת ה´תשע"ב  
כ"ז טבת ה´תשע"ב  
הבתים האחרים- השמחה, הממשיות
כ"ח טבת ה´תשע"ב  
אהבתי ביותר את שילוב הילדים בשיר, זה הוסיף לי תחושה טובה.

הקטע : "לנשוף את התוים הנכונים בעדינות". זה מתחבר לי כי שירה היא דבר עדין

עוד דבר קטן לנשוף תוים זה מזכיר כלי נשיפה

אהבתי תודה לך


כ"ט טבת ה´תשע"ב  
זה בדיוק ככה
כ"ט טבת ה´תשע"ב  
את יודעת שגם לשיר הזה יש מנגינה, נכון?

יום טוב
יוני
כ"ט טבת ה´תשע"ב  

כ"ט טבת ה´תשע"ב  
חשוב לי מאוד לשמוע אתכם, תודה על המילים הטובות!

לא חשבתי על כלי הנשיפה ועכשיו זה מתחבר לי מאוד יפה. אני הרי מנגנת על מפוחית, יכול להיות שזה פשוט שוכן אצלי.

גדי --- יוי טוב, או יוי - אני מתגעגע לאיך שכתבת פעם?
כ"ט טבת ה´תשע"ב  
מצא חן בעיניי גם מה שאמרת על המנגינה. לגמרי. תודה. אין כמוך
א´ שבט ה´תשע"ב  
אין לי זמן לכתוב התפעמות ראויה לשמה, אבל זה ללא ספק היה רגע של עונג, שאין להכיל במילים אמיתיות או בשוקולד. אולי, אולי מקופלת.
א´ שבט ה´תשע"ב  
את יודעת שאני אמרתי את זה קודם, נכון?

http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=62001

כ"ג אלול ה´תשע"ג  
שירה ייחודית
ח´ אדר ב´ ה´תשע"ד  
היי, השיר ממש יפה ומאוד מזכיר את נתן יונתן .
גם אני אוהב מאוד את נתן יונתן ויש לי שיר קצר שכתבתי עליו אליו בהשראתו http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=70374#.Uxz_RD9dU-U

י´ אייר ה´תשע"ה  
אולי זה באמת לא שיר, אולי זו פשוט המציאות ששרה את עצמה (אבל היי, זה נורמלי. מיום שנולדה נעמה כמעט לא כתבתי, למעט מה שהדהדתי מתקופה שלפניה. זה כנראה באופן פשוט מה שאת אומרת, שהמציאות היא שיר, ותינוק - תינוק מתפתח הוא לגמרי שיר. בת כמה נוגי היום? שנים שלא ראיתי אותה!).
י´ אייר ה´תשע"ה  
המציאות כנראה שרה את עצמה, ואין מציאות חזקה וטובה יותר מהמציאות הזו של ילדים שנולדים.
אבל קרה עכשיו משהו שחיכיתי וידעתי שזה יקרה. אחרי הלידה של הילדה השלישית - הכתיבה מתחילה לחזור ולשפוע!
אין לי הרבה הסברים, אבל ידעתי.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד