בנושא
בכרם
חדשות
 
ירוקות עד / נדודים בחול
בביכורים מאז כ"ג טבת ה´תשע"ב

אמא הלכה.
היא לא תחזור לעולם
(אותו הדבר)
וגם כשהיא צוחקת
את מונחת בקמטי הכאב,
שגרים בזוויות עיניה.
התפילות שלה
עומדות מול הקיר בסלון
חופרות, מתמשכות
באוזני אלוקים.
עננים נושרים בשלכת
גם עלים, לפעמים.
ורק תפילותיה
נותרו על העץ צלולות, רועדות
ומסרבות לנשור,
ירוקות עד.
היום השמש מרוחה כמו חלמון בצלחת
אני לא צורחת,
גם לא בלב.
רק התפילות הצרודות של אמא
שורטות באוזני
אפילו כשהיא כבר
מחשה.


הורות כאב תפילה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לנדודים בחול
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ד טבת ה´תשע"ב  
מי שמדברת
על תפילות שיוצאות בקלות..

אהבתי.
הרגשתי את הטחת הדברים
ב"חופרות"
אהבתי את הדימוי לעלים
שיוצאים כנגד טבעו
של העץ ההוא.. לנשור
:)
כ"ד טבת ה´תשע"ב  
וואי זה כואב..ועצוב. וכל כך יפה!
כ"ד טבת ה´תשע"ב  
את אחת מהיוצרים כאן שאני מאוד אוהב לקרוא. יש ביצירות שלך פשטות גדולה והרבה כנות, ומאידך דבר לא נגרע מאיכות הדימויים ומהזרימה, מהמבנה הכללי.

בכל הנוגע לזה, זה עצוב מאוד. וצורם.
הדרך שבה ציירת את התפילות בהתחלה כעדינות, איתנות, ומאוחר יותר ככואבות ואינן-מרפות - גרוטסקי להפליא.
מעולה.
כ"ד טבת ה´תשע"ב  
ממש ריגשת. באמת.
שתדע שאני מתלבטת לפעמים אם לפרסם או להשאיר תקוע במגירה. כי לכתוב אני כותבת בכל מקרה.
נתת לי זריקת מרץ.
כ"ז טבת ה´תשע"ב  
איך הצלחת להפוך את קלישאת ה'ירוקי עד' לקורעת לב.

ימים יפים.
עֹז
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד