בנושא
בכרם
חדשות
 
שבעה / איתי אליצור
בביכורים מאז כ"ח חשון ה´תשע"ב


בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּמִדְבָּר הַצָּחִיחַ

לִי נִגְלָה אֱלֹהִים וְעִמּוֹ בְּרָכָה

שְׁכְּשֵׁם שֶׁבְּרָכָה לְאָבִי הוּא הִבְטִיחַ

בַּעֲבוּרוֹ יְבָרְכֵנִי, בִּגְבוּלוֹת הַבְטָחָה


וּלְפִתְחִי הִשְׁכִּימוּ מְלָכִים וְשָׂרִים

כָּל מְגַרְשָׁי וְעוֹשְׂקַי וּמַשְׂטִינָי

בְּפִיהֶם חֲלַקְלַק, דְּבַש הֲדָרִים

רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יי


מַדּוּעַ בָּאתֶם, וְאַתֶּם שְׂנֵאתוּני

שִׁלַּחְתָּני, אַף אַתָּה תְּשֻׁלָּח, תְּשׁוּחְרָר

בִּבְרָכָה פֹּה נֻטַּעְתִּי, מִפֹּה לֹא תְּגָרְשׁוּני

מִפֹּה לֹא תַּעַקְרוּנִי אפִילוּ בִּגְרָר


הוּא יָצָא וַעֲבָדַי בָּאוּ

לֹא מֶלֶךְ לֹא שָׂר, אַךְ עֲבָדַי

מְלָכִים נִרְעַדוּ, נִבְהָלוּ, תָּמָהוּ

עַבְדֵי הַנִּבְחָר בְּמַלְכוּת שַׁדָּי


בְּפִיהֶם לֹא דְּבַשׁ וְלֹא הֲדָרִים

אַךְ בְּרָכָה בְּפִיהֶם מְתוּקָה שִׁבְעָתַיִם

בְּשֶׁבַע יי, הַבְטָחוֹת וּנְדָרִים

בְּזֶה הַמִּדְבָּר מָצָאנוּ מָיִם

ארץ ישראל יצחק מים תולדות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיתי אליצור
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ד´ כסליו ה´תשע"ב  
שימוש נהדר בחריזה כמו שמזמן לא ראיתי. באמת. יש כשרון גדול.

עם זה, אולי בהשפעת השעה המאוחרת, לא הצלחתי להבין מה בעצם השיר אומר?
"שרים" זה שרי הממשלה? "עבדי" זה עם ישראל?

חסר לי קצת יותר עומק בשיר הזה, דווקא בגלל הגאונות המילולית, הייתי מצפה לקצת יותר גאונות רעיונית, לקצת יותר מאשר שיר מחאה, הייתי מצפה שהשיר יחדור לשורש ולמהות הדברים ולא ישאר לכוד בשיח היומיומי הרגיל.

מדגם מייצג בעיני:
"מפה לא תעקרוני אפילו בגרר". זה משפט נחמד, אפילו מבריק, אבל במה הוא שונה מסטיקר על האוטו?
ד´ כסליו ה´תשע"ב  
להבהרת השיר, נראה שוב את הפסוקים שעליהם הוא מבוסס:
וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע: וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי: וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה’ וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר: וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם: וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה’ עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ: אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה’: וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ: וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם: וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם: וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
כמובן שנרמזו בשיר גם הבארות עשק ושטנה, וכל הארועים שהיו קודם לכן.
הפסוקים האלה עוסקים במלכים והשרים הבאים אל יצחק, אלא שהוא לא מתרגש מהכבוד, ומשלח אותם. כאשר הם הולכים, באה ברכת ה'.
השתמשתי כאן במרכיבים מתוך הפסוקים האלה: עבדי יצחק, ראו ראינו כי היה ה', מצאנו מים, מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי, וכמובן גרר.
השיר כמובן רומז על מעשה אבות סמן לבנים, ועל השלכות לימינו, כפי שהערת.
ה´ כסליו ה´תשע"ב  
השאלה היא אם חוץ מהחריזה הנפלאה של הפסוקים שיש כאן, יש לך משהו נוסף להביא לנו? האם יש לך מבט אחר, עמוק יותר, רחב יותר, חוץ מאשר חיבור הפסוקים עם האקטואליה.

אני לא יודע מה, אבל אני בטוח שדברים עמוקים יותר טמונים כאן, דברים שקשורים לשורשי הסכסוך, למהות הקשר שלנו עם הארץ, לפער בין ההבטחה למציאות, לאינטראקציה בין בעלי הארץ האמיתיים לבין תושביה הזמניים.
אני בטוח שאם תחפור בעצמך עוד, תמצא מים חיים.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד