בנושא
בכרם
חדשות
 
מוצא / חגי נוימן
בביכורים מאז כ"ה תשרי ה´תשע"ב

מי שיודע את כללי המשחק בכלל ואת הכללים היהודיים בפרט, יכול ממש לעשות כרצונו. אם לוקחים את הכללים האלה קשה מדי.

אשמח להערות גם בנוגע לסגנון. 

חורף טוב 



יהדות כעס עלבון קומיקס

© כל הזכויות ליצירה שמורות לחגי נוימן
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ה תשרי ה´תשע"ב  
כהרגלך בקודש..
אוהבת מאד!
כ"ה תשרי ה´תשע"ב  
חזק וכואב מאוד.
ההתנפחות הזאת שלו הזכיר לי ילדים שעוברים השפלות ושותקים ומוצאים נחמה באוכל. זה מדבר על נושא שונה אבל יש לזה קווים מקבילים של חוסר ביטחון..
כ"ה תשרי ה´תשע"ב  
מי שבאמת צריך להכות זה את הגננת שדחפה לנו את הכללים הנ״ל בראש רק כדי שיהיה לה שקט מהמריבות הקטנות והטבעיות שלנו.

סגנון חדש, תתחדש. (אישית חיבבתי יותר את הישן)

שו״מ
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
מבחינת העימוד קצת צרמה לי המשבצת השמאלית שנוטה מידי פנימה.
שמח ומבדח- וואלה צודק :), או :(..
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
תודה לכם יקרי. באמת תודה.

לגבי הציור, בבלוג שלי, אותו אני מקפיד לדחוף לתגובות שלי באופן שמזכיר אדם הלוקה בנרקסיזם, chagaiav.blogspot.com, הסברתי את ההשראה לציור ואת סיבתו. אכן, הוא פחות איכותי, למרות שיש שהעדיפו אותו בגלל שהוא יוצר אווירה יותר נקייה.
מרים, לגבי העימוד, לא ממש הבנתי: איזו משבצת?
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
"לקחת את הכללים של היהדות קשה מידי", זה פשוט שילוב של בורות וסכלות ותו לא.


[לא אישית נגדך, אלא נגד האמירה העקומה הזאת, שהיא הבל, לדעתי.]
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
יש! מתחיל דיון!

אז שלמה, אמור נא לי: מהו המפלט שהבחור המתפוצץ היה יכול לבחור בלי שהוא יעשה איזה שהוא חטא כנגד דברי חז"ל, אם מפרשים שהם אכן צריכים להיות מתממשים במלואם?
הוא כבר נעלב, אז אי אפשר להגיד לו "אל תעלב".
הוא גם רוצה לשמור על הכבוד שלו, לכן קשה לו לבוא ולומר "הי, זה מעליב. אתה יכול להפסיק?" כי בינינו, בגילאים האלו (ילדים) זה קצת יותר מדי לדרוש.
אז מה המוצא שלו שאיננו פיצוץ?
(ואוף דה רקורד: להגיד: "זה בורות וסכלות" זה סתם טיעון בלי שום שיניים. אני יכול לענות לך באותה הלשון. תן טעם: למה זה בורות וסכלות?)
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
איזה כיף, למצוא עברות בסיפורים.
אז הבריון עובר כמובן על הונאת דברים, ולפי ההלכה אכן מותר לענות לו כדי להפסיק לו וכשהוא לא עונה לו נאמר עליו המשפט "הנעלבים שאינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים..." (את ההמשך שכחתי ואנסה לבררו).
אחרי זה הוא עובר על הלבנת פנים, ועל זה נאמר כל המלבין פנים כאילו שופך דמים.
ואין כאן לא תקום אלא לא תקלל חירש, לענות למי שפגע בך לא נראה לי כמו נקימה.
מאד אהבתי את השם של הקומיקס.
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
אבל הגורם לדיון (קרי: הקומיקס) מעולה!
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
נחמד לראות סגנון קצת אחר!
לגבי הדיון, אני בדעת שלמה וchi12.
זה לא "לקחת את הכללים קשה מדי". אלא הבלטה הקצנה וחוסר דיוק מתוך רשעות. אנחנו חייבים תמיד לדעת את "הכללים" הנכונים והמדויקים, ולדעת להשיב לרשע והאפיקורוס.
זהו בערך.
תמשיך להעלות דברים, הם תמיד מעלים חיוך..
:)
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
"הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עליהם הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו' ". (שבת פח:)
(את הציטוט ידעתי, ואת המקור ד"ר גוגל אמר לי. תודה דוקטור.)

לא יודע, הבטן שלי אומרת שמותר להחזיר לאדום, אבל לא ברור לי מאיפה היא הביאה את זה.
(הרי הוא רשע גמור, נכון? לכו"ע. הוא לא "נבל ברשות התורה". סתם דמגוג.)


הציור ברמה גבוהה, אבל קצת התבאסתי.
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
מה שאני ראיתי, היו המילים האלה בבטן, איך שעלבון גועש
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
תודה גנעדן. אני רוצה להמשיך בכיוון הזה: ודאי מי שבקיא ברזי חז"ל יוכל למצוא את הדרך שבה אפילו מותר להזות את דמו של המלבין על הכיור. אחרי הכל זה אנחנו האורתודוכסים שמוכרים את הושט של הכבשים לגוי כדי לפתור את בעיית המעשר מן הצאן. באמת.
אבל הבעייתיות היא ברובד החברתי: בתור נער צעיר אתה לא מבין כל כך הרבה, והאמירות שאנחנו שומעים זה שאסור לכעוס כי אז אתה עובד עבודה זרה, אסור להרביץ או לקלל חזרה - זה ברור הרי, ואסור גם לבכות, כי מה, אתה נקבה? ואז אין דרך שבה בכלל מותר לילד להעלב. הוא צריך לא לעלוב חזרה - ואז הוא פשוט בולע את העלבון וזה מתנקם בו באחו-שילינג. (כל תאוריה פסיכולוגית שאני מכיר תגיד שאגירה של עלבון יוצרת דיכאון)
אז אפילו כולכם חכמים נבונים ויודעים את דיוקי התורה, עדיין בעיני יש כאן בעיה חמורה מאוד של העדר מפלט נפשי לפשוטי העם.
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
אכן צריך לפרט. פשוט, זה נראה לי כל כך ברור מאליו:

סכלות - בגלל שזה נוגד את השכל הישר, ולא יתכן שהתורה ש"דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" ועל חוקיה נאמר "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה", וגם "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" - לא יתכן שהתורה הזאת וקיום מצוותיה, יוביל למצב כזה מרושע ואווילי, שמי שיודע את הכללים יוכל להתעלל בדוסים חסרי ישע שכבולים באיסורים מגוחכים.

בורות - כי זו לא ההלכה:
"...אין במשמע שאם בא ישראל אחר והתחיל והרשיע לצער חבירו בדברים הרעים שלא יענהו השומע, שאי אפשר להיות האדם כאבן שאין לה הופכים, ועוד שיהיה בשתיקתו כמודה על החירופין, ובאמת לא תצוה התורה להיות האדם כאבן שותק למחרפיו כמו למברכיו, אבל תצוה אותנו שנתרחק מן המדה הזאת, ושלא נתחיל להתקוטט ולחרף בני אדם...
ויש לנו ללמוד דבר זה, שמותר לנו לענות כסיל, לפי הדומה, מאשר התירה התורה הבא במחתרת להקדים ולהורגו, שאין ספק שלא נתחייב האדם לסבול הנזקין מיד חבירו, כי יש לו רשות להנצל מידו, וכמו כן מדברי פיהו אשר מלא מרמות ותוך, בכל דבר שהוא יכול להנצל ממנו...ואולם יש כת מבני אדם שעולה חסידותם כל כך שלא ירצו להכניס עצמם בהוראה זו להשיב חורפיהם דבר, פן יגבר עליהם הכעס ויתפשט בענין יותר מדי, ועליהם אמרו זכרונם לברכה הנעלבין ואינם עולבין, שומעין חרפתם ואינם משיבין, עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו." (ספר החינוך מצווה שלח)

*

לאמר: הפיתרון אינו נעוץ באמירה 'לא לקחת את דברי חז"ל קשה מידי', אלא בשימוש בשכל ישר ובלימוד של מה שהתורה באמת אומרת.


(וגנעדן - לדעתי, כשאדם מפרסם יצירה שאומרת משהו, ראוי ונכון לדון באמירה שלה, ואם יש צורך - לבקר אותה.)
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
תודה שלמה___
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
כשכתבתי את התגובה האחרונה עדיין לא הופיעה התגובה שלך, ולכן לא התייחסתי אליה.

אתה צודק שעלולה להיווצר בעיה, אבל טועה גם בפיתרון שאתה מציע (לא לקחת את ההלכה קשה מידי), וגם במקום שאליו אתה מפנה את חיצי הביקורת שלך.

הביקורת צריכה להיות מופנית כלפי השטחיות וכלפי חוסר הלימוד והקיום של דברי חז"ל במלואם. הציור כשלעצמו אכן מדגים יפה מה התוצאות של לימוד שטחי, בורות וזריקת ססמאות, ואם זה מה שהיית אומר הייתי מזדהה ותומך.
"תורת ה' תמימה משיבת נפש - אימתי היא משיבת נפש? כשהיא תמימה".

אבל במשפטים שהוספת תחתיו הראית שהביקורת מופנית למקום אחר וטענת, למעשה, שקיום של דברי חז"ל במלואם מוביל למצב המרושע והאווילי שבציור. וזה מה שקומם אותי.

*

כל הנ"ל רק כביקורת על תוכן היצירה ולא כמתקפה אישית. אני מעריך אותך ומחבב אותך ואת הקומיקסים שלך, ובדרך כלל נהנה מהם מאוד.

והאמת והשלום אהבו.


כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
הציטוט לא נכון: הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר {שופטים ה-לא} ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ואפשר למצוא אותו גם ביומא ע"א.

אני מתחברת לביקורת שהסיפור מביע, שמלמדים אותנו כל מיני משפטים ולפעמים נוצר מצב שמשתמשים בהם בלי לחשוב וזה פוגע.
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
אכן דיון אורתודוכסי משובח.
ובכל זאת, אמשיך בקו שלי:
לחז"ל ישנן אמירות קשות מאוד. זו צורת ביטוי: כל הכועס כעובד עבודה זרה, ישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים, כל המסתכל באצבע קטנה של אישה כאילו הסתכל במקום התורף, ועוד.
ודאי וודאי שכל אדם אשר רוח בו מבין שהאומר את הדברים לא התכוון לחומרה שכזו, ברב המקרים (במקרה של דברי תורה שיישרפו אני לא כזה בטוח כי ר' אליעזר היה באמת די קיצוני בדעותיו... אם כי גם שם אני נוטה לומר את זה). לראיה, חז"ל עצמם מספרים על עצמם סיפורים בהם הם כועסים, או מסתכלים ביותר מאצבע קטנה (אם אתה לא מאמין, תשאל את ברוך. סתם. אני מוכן להביא סיפור..)
כשחכם נותן משפט כזה, הוא רוצה להביע את החומרה של הדברים, בדרך כלל, ולא להציג את זה כך. אמירה שבית המקדש נחרב כי שיחקו בכדור בשבת לא נראה לי צריכה להיות מובנת כפשוטה: יש כאן אמירה כנגד הזלזול בשבתות וההליכה שהיתה מצויה למשחקי הכדור (גם אז היה איצטדיונים).
אבל כאשר הדברים נלמדים כמו שהם נלמדים בבתי הספר, שהדברים הם כפשוטם, ואם כעסת, בעצם עבדת עבודה זרה ועל כן בעצם אתה ראוי למות, ילד שרוצה להיות ילד טוב לא מרשה לעצמו לכעוס. (ילד - גם בגיל 19 לפעמים. לפחות כך היה אצלנו)
אם היו מראים את אמירת חז"ל כמות שהיא, שיש כאן הקצנה כדי להדגיש בעייתיות, המצב היה אחרת. אבל שולחים משפטים באוויר. שלמה, אתה באמת מצפה שילד בן 14 בבית ספר ידע מה יש לספר החינוך להגיד? או שידע לצטט שהתורה היא תורת חיים... אולי החיים האמיתיים זה חיים שבהם לא כועסים?
כשאני אומר "לא לקחת קשה מדי" אני מתכוון שאפשר לראות באמירות תנאיות ואמוראיות כגון אלו קריאות כיוון, לא הלכה פשוטה למעשה מיידי. זה לא "לא תרצח", או "לא תבערו אש בכל מושבותיכם", אפשר גם אחרת, אבל לדעתי ולפי נסיון חיי הן האישיים והן כמחנך (כן, היה לי שלב כזה בחיים) לתת את האמירות האלו באופן פשוט, זה גורם הרסני ומסוכן מאוד לנפשות של אנשים עדינים מחד ופרפקציוניסיטים מאידך.
כ"ו תשרי ה´תשע"ב  
כמו שאתה מסביר את זה עכשיו, העמדות שלנו קרובות בהרבה ממה שנראה בהתחלה, ואני שמח על כך ומצטער שלא ביקשתי ממך להציג את דעתך בהרחבה לפני שתקפתי אותה. מאידך, זה פגם ביצירה, לדעתי, כי נראה לי ללא ספק שההבנה הפשוטה שלה היא כמו שאני הבנתי (וכך גם אחרים, כמו שנראה מהתגובות) ולא כמו שהתכוונת, ויצירה לא צריכה להיות זקוקה לפרשנות של היוצר בכדי להיות מובנת כראוי.

אז בוא נסכם, אם כן:
אנחנו מסכימים שחז"ל אמרו אמירות קיצוניות בכדי להביע את החומרה של הדברים (אגב, במיפ סוכות זה היה הנושא של דף המקורות שהכין זליג), ולא התכוונו להחיל אותן לגמרי ובכל מצב.

אנחנו מסכימים גם שזו בעיה חינוכית חמורה להסתפק בזריקת סיסמאות ובלימוד שטחי של הדברים.

אנחנו מסכימים - אני מקווה - שהפיתרון הוא לימוד רציני ומקיף של הדברים בכדי לקבל תמונה כוללת ולהבין מה למה הם התכוונו ולמה לא. (ולכן, כפי שכתבתי, מי שחושב שחז"ל התכוונו שכך ינהג בדוס האומלל שבציור - מבטא בזה שילוב של בורות וסכלות. אולי לא באשמתו אלא באשמת המחנכים, אבל עדיין.)


ולכן עיקר הבעיה היא בניסוח: מהניסוח שלך משתמע שחז"ל אמנם התכוונו שנקיים את הדברים לגמרי ובכל מצב, אבל תכל'ס אם נקשיב להם נצא ילדי כאפות אז כשזה לא נראה לנו אפשר לא לקחת את ההלכה ללב.
אני טענתי מההתחלה, ואני לא חוזר בי משום דבר שאמרתי, שהגישה צריכה להיות שדברי חז"ל צריכים להיות מקויימים במלואם ושהמחויבות להלכה היא אבסולוטית, ואם זה נראה לנו מתנגש עם השכל הישר ומוביל למצב המתואר - אז אדרבה, צריך להעמיק ולהרחיב את הלימוד בהם ואז לגלות שכל דבריהם אמת וצדק.

למעשה, לפי שתי הגישות ננהג בצורה דומה. ההבדל הוא בעמדה הנפשית שמובילה להתנהגות. וזה הבדל מהותי.

שלמה.


כ"ז תשרי ה´תשע"ב  
אני דווקא מבסוט על זה שמה שיצא מהיצירה זה מה שאתה אומר.
אני לא מסכים עם כל הדברים שאמרת "אנחנו מסכימים", אבל אני לא רואה צורך להרחיב בנושא.
מה שכן, אני כן חושב שהנטייה לבחון מה עמדתי ביחס להלכה דרך קומיקס היא לא בדיוק הגישה הנכונה לאמנות בכלל: יש כאן ביקורת ביחס לאיך שהדברים נראים. אתה פנית ישר לאיך שהדברים צריכים להראות. בסדר, אפשר להתווכח על זה, אבל הנקודה היא שבעיניים שלי כרגע מה שיש זה זה, וזה חלק ממה שנקרא "היהדות". לא תוכל להתעלם. ולא, גם בלי ההסבר הזה אני לגמרי עומד מאחורי מה שיש שם..
כ"ז תשרי ה´תשע"ב  
ולוקח את הביקורת למקום הנכון - שהרי אין לי שום התנגדות לביקורת כשהיא במקומה, כמו בקומיקסים אחרים שלך - לולא היית מוסיף את שתי המשפטים מתחת ליצירה, ששניהם שגויים בעיני ומחייבים מחאה.

בכל מקרה, נראה לי שרק טוב יצא מהדיון הזה, אז תודה עליו.

[ואחלה קומיקס ברמה הטכנית, אגב]
כ"ז תשרי ה´תשע"ב  
(גם אם הייתי מגיע בזמן אני לא חושב שהיו לי דברים טובים לומר.
בכל מיני טענות דומות, של "אתם מפסידים ___", שני טיפוסים של תשובות יש: "לא נכון, אנחנו לא", ו"אפילו היינו, על מנת כן, וכדאי לנו". אולי באופן מוזר, אני עוד צריך לפקוח את העיניים ולברר לעצמי את הראשונה.)
תודה לכם, וכל טוב!
אלעזר
כ"ז תשרי ה´תשע"ב  
קומיקס יפה, דיון עוד יותר יפה. אז המסקנה הסופית כאן היא שהמורה/הגגנת ילמדו לעומק את דברי חז"ל לפני שהם מצטטים אותם לילדים?
כ"ז תשרי ה´תשע"ב  
המשבצת השמאלית העליונה ( בשורה הראשונה). זה לא ביג דיל, אבל קצת משנה את הסימטריה, ובמקרה הזה טיפה צורם.
כ"ח תשרי ה´תשע"ב  
נהדר!
צבעוניות ותנועה נהדרת.
כישרון ענק!
כל הכבוד.
ד´ ניסן ה´תשע"ב  
כ´ אייר ה´תשע"ב  
איך ראיתי את זה רק עכשיו?!
אתה ממש טוב. הסגנון שלך השתפר פלאים. הצביעה, הקווים. יופי יופי. רק חבל שהדמות הרשעה נראית מוזרה מדי. לא אנושית, וזה לא מה שרצית להראות.

והמסר, נו מה יש פה להגיד?

דויד.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד