בנושא
בכרם
חדשות
 
עד שאתעורר / ציפור אש
בביכורים מאז כ´ אלול ה´תשע"א

הנשימה שלי מפוזרת, המחשבות ריקות, אינן. אני פוקחת עיניים לגלות שהעולם זז תחתי. מישהו נושא אותי על ידיים חזקות, אינסופיות. אני מחפשת אותו בעיני. האור מסנוור אותי, הראייה מטשטשת, אני דומעת בלי לבכות. אני מריחה עשן של קטורת ספוג בצמר, זיעה, אדמה אחרי הגשם. אני שומעת צליל מרוחק של ים. או שזה הרוח בצמרות הברושים. או המכוניות מהכביש המהיר. אני בובת פלסטלינה בידיים של ילד. אני גוש של חימר בידיים של כדר. מסתובבת, חסרת צורה או ישות עצמית על אבני ענק בין זוג ידיים חזקות שמעצבות אותי, מנסות ליצור ממני משהו עם משמעות, כלי שיוכל לקבל, להכיל.

אחר כך אני אמורה להתעורר ואני בקושי ישנה, בקושי אוכלת, בקושי מסוגלת להתרכז במשהו אחד למשך יותר מרגע. אני אמורה לשקוע במחשבה על מה שהיה, נקודות לא כל כך טובות שצריכות שינוי, תיקון - מה שיהיה, מה שאני רוצה לעשות עם עצמי. אבל אני לא כאן. אפילו לא עכשו. אני מנסה, אני רוצה, זה לא שלא, אבל אני לא מצליחה, ולא יודעת למה. אני נושפת עמוק, עד הסרעפת שמתקמרת, מנסה לשאוף חלק, מחנק. אני מנסה לדבר, לחבר מילים למשפטים עם משמעות, עם מסר, איזה דיבור, לפתח שיחה לא עמוקה עם עצמי, ואין, אין מילים ואין מענה.

אני מאבחנת שמה שמתסכל אותי זה כל מה שלא מובנה בי שככה הוא צריך להיות, אבל ככה הוא צריך להיות. כל מה שהוא לא הלכה למשל, אבל הוא הליכה: אני קם בבוקר נוטל ידיים, מתפלל, אוכל. אני מברך לפני כל דבר, אומר ברוך השם ובעזרת השם. זה ברור. וכמעט כבר חסר עומק. זה מה שמתסכל אותי בעצם, אין מצווה כזאת הכנס עומק במשפט ש"ברוך השם" שזור בו באופן טבעי, אבל זה צריך להיות ככה. אתה צריך להתכוון לזה. אין מצווה להתרכז במה שאתה עושה, אין מצווה לעשות את הדברים הסתמיים האלה - לטאטא, ללעוס מסטיק מנטה, לבשל אורז, לנגב את השיש - מתוך חיבור נפשי עמוק למה שאתה עושה, מתוך שמחת הפרטים הקטנים. אין ציווי כזה, אבל זה צריך להיות ככה. אני צריכה לחיות בתוך הדברים הקטנים האלה, הם צריכים להיות בתוכי, לגעת, להיות חלק חי ממני.

הקשר שלי נותק. אין קליטה, הורידו את האנטנה. אני חלק לא מחובר, יחידה נפרדת. עד שאתעורר.




© כל הזכויות ליצירה שמורות לציפור אש
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב אלול ה´תשע"א  
לדעתי. אבל במתכונת הנוכחית אני מרגישה שהכתוב מתפספס.

המעבר מלשון נקבה לזכר לא היה ברור לי.
כ"ג אלול ה´תשע"א  
יכולים באמת לעורר הרבה מחשבות אני אוהבת את הקטע אבל נראה שיש כאן שילוב של משלבים לשוניים שונים שקצת מפריעים וקוטעים את הרצף
אבל מצד שני אני חושבת שיש גם עניין בקטע שהוא לא שיר או פרוזה והוא נכתב קצת מתוך סערה והוא לא חייב להיות מדויק
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד