בנושא
בכרם
חדשות
 
השיבנו ה´ / איתי אליצור
בביכורים מאז י´ אלול ה´תשע"א

 

הֲשִׁיבֵנוּ יי אֵלֶיךָ

כִּי שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ

אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ

הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ


הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה יי

שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי

חַזְּקֵנִי וְאֶשׁמוֹר חֻקֶּיךָ כָּל שָׁנַי

כִּי לֹא תָּשִׁיב אֶת פָּנַי


הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ

אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ

אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ

שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ


הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן

וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן

אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן

לְמַעַן יָשׁוּב יי מֵחֲרוֹן


הָשֵׁב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר

הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר

חַטֹּאתָם לֹא תְעוֹרֵר וְלֹא תָעִיר

וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר


יי אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ

יְהִי נָא חַסְדְּךָ עָלֵינוּ

עֲנֵנוּ יי עֲנֵנוּ

עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְשִׁיבֵנוּ



סליחה סליחות תשובה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאיתי אליצור
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ג אלול ה´תשע"א  
מחילה, אבל החריזה ביצירה הזו מרגיזה אותי ברובה (בכל הבתים מלבד אלה המתחילים ב"השב"). אני לא בטוח שניתן להגדיר את החזרה על הברות דומות כחריזה בכלל, אבל גם אם כן - היא נטולת תחכום ודי... אין לי את המילה המתאימה כרגע, המשהו הזה שיש לחרוז שגורם לי לשמוח בו. אני אתן לבאים להגדיר את זה, אם ירגישו כך.

אשמח אם תשיב לי, כאן או במסרישי.
י"ג אלול ה´תשע"א  
אני לא בטוח שניתן להגדיר את החזרה על הברות דומות - הבנויות על הטיה כחריזה בכלל.

כמובן.
י"ג אלול ה´תשע"א  
חריזה כזאת קיימת בהרבה פיוטים, (ראה למשל: "קהליך עומדים לבקש מחילתך, רחמיך יכמרו לרחמם בחמלתך, שופכים לב כמים לעמתך, ואתה תשמע השמים מכון שבתך". סתם דוגמא ראשונה שקפצה לי לראש, יש הרבה). אבל אני בהחלט מבין למה זה מפריע לך.
י"ג אלול ה´תשע"א  
אמנם נכון שבפיוטים בד"כ כאשר הפייטן חורז מלים כמו מחילתך, חמלתך, גם האות שלפני הך' הסופית היא זהה, ואני לא הקפדתי על זה.
י"ג אלול ה´תשע"א  
י"ג אלול ה´תשע"א  
במחשבה שניה, אני לא הפייטן הראשון שלא הקפיד על הכלל הזה. יש פייטנים שלא הקפידו על זה. ראה למשל "ששת ימים תעשה מלאכתך ויום השביעי לאלהיך". או "חשוף זרוע קדשך... נקום נקמת דם עבדיך". מאידך, אני נזכר כל הזמן בפיוטים שכן הקפידו על זה.
י"ג אלול ה´תשע"א  
מה שאתה עונה - זו התשובה המתבקשת. אני מתלבט איך לענות לך ואיך להתנסח, ובגלל שאני לא בטוח אומר לך רק - אני לא בטוח שמה שהיה נכון להם בדורם נכון לנו בדורנו, ואני לא בטוח שאני מבקש את הצד האסטתי ביצירות של פייטנים קדומים. אני לא בטוח מה הם היו חושבים על אמירה כזו, אבל אין לי מושג מה היתה עמדתם הכללית בנושא.

בענין זה אני ממליץ לך לקרוא יצירה מענינת, מלפני זמן רב, באתר:
http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=35473
י"ג אלול ה´תשע"א  
לא יודע מה מתאים לדור הזה. אני יודע מה מוצא חן בעיני.
רוב השירה הנכתבת בדור הזה, אין בה לא מזה ולא מזה. אין בה תקבולת, ואין בה חריזה, ואין בה החן של לקיחת חומרים קדומים ועיבודם כחומר ביד היוצר. (נקודה שקיימת כבר בשירה התנ"כית, בה אפשר להצביע על דוגמאות רבות של ספרים מאוחרים שעשו שימוש בצטוטים מספרים קדומים. לפעמים לא ברור מי לקח ממי, כגון תהלים ואיוב).
אז נכון שהחריזה נכנסה לפיוט רק בתקופה מאוחרת (כנראה אחרי סוף תקופת האמוראים. בכל אופן, רס"ג כבר משתמש בה, והקליר כנראה קדם לו). אבל מרגע שנכנסה, לא היה פייטן אחד שלא השתמש בה. וכפי שמופיע במאמר שהפנית אותי אליו, גם ריה"ל שכתב נגדה בספר הכוזרי, לא הוציא מתחת ידיו ולו פיוט אחד שלא ציית לכל כללי החריזה.
אז מה לעשות? אני אוהב מאד מאד את הסגנון הזה. את האקרוסטיכון (שלא תמיד אני משתמש בו, אבל גם פייטנים שהשתמשו בו לא היו עקביים בכך), את החריזה, ומעל לכל - את השימוש בחומרים קדומים, בעיקר תנ"כיים.
לפני כעשר שנים פנה אלי מישהו שאינני זוכר את שמו, ואמר לי שהוא פונה אל יוצרים החיים היום כי הוא מרגיש שספר הסליחות הקיים אינו מתאים לדור הזה. הוא שאל אם אני יכול לשלוח לו סליחות חדשות. מחיתי מחאה נמרצת על מה שאמר על ההתאמה של הסליחות, אבל כתבתי לו כ6-7 סליחות חדשות. זו אחת מהן. אח"כ התברר שזה בדיוק מה שהוא לא רצה. סגנון פיוטי. שיבושם לו. זה מה שאני אוהב.
י"ג אלול ה´תשע"א  
לעצמי שבסופו של דבר נגיע לנקודה של "זה מה שאני אוהב" "זה מה שאני לא" ולא נוכל להתקדם מכאן בתקופה בה כללי הכתיבה האובייקטיביים פסו להם.
אביא דוגמא לשיר, שלא הייתי רוצה שייכנס לספרי הסליחות, אבל מבחינת סגנון הוא בדיוק מה שהייתי רוצה:
http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=54870
י"ג אלול ה´תשע"א  
אהבתי. כמובן עם ההסתייגות המתבקשת, שלא אומרים על הקב"ה "תגיד שגם אתה מתגעגע". כמו כן, פייטן אמתי לא יחרוז "גע" בצירה עם "גיע" בחיריק. אבל חוץ מזה זה יפה וכתוב טוב מאד.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד