בנושא
בכרם
חדשות
 
סטיבן את צחי / יונאיש
בביכורים מאז ו´ אלול ה´תשע"א


פרק 1    


אני לוקח את הקונגו האדיר הזה, ומתחיל להוריד את הקרמיקה בתוך האמבטיה. סטיבן אמר לי שהוא קופץ לקנות לנו אוכל, והוא עוד מעט יחזור. הוא אמר לי שאני "אסיים" עד אז את האמבטיה. אנחנו משפצים לאיזה איש נדל"ן אחד, אני לא סגור כל כך על איך קוראים לו, איזה בית בחולון. הוא לוקח בתים מוזנחים, ועושה מהם ארמונות. הוא פשוט מצווה לגלח את כל הבית. ואז הוא בא ואומר איך הוא רוצה לראות את הבית לפי חזונו. אז אני וסטיבן כבר שבוע "עובדים" על הבית. שאלתי פעם את איש הנדל"ן הזה למה אין לו שיפוצניק קבוע שהוא עובד איתו. אז הוא אמר לי שיותר נוח לו לעבוד כל דירה עם קבלן הריסות אחר, כי אם הוא עובד כל פעם עם אותו קבלן, אז או משגעים אותו לקבל שכר יותר גבוה משיפוץ לשיפוץ, או לא עובדים כמו שצריך כי הם חושבים שזה עבודה קבועה, לטווח שיפוץ ארוך. אני לא אגדיר את סטיבן כקבלן הריסות, לא שיש לי משהו אישי נגדו. אבל הוא בן אדם קצת מצחיק אפשר להגיד.

 הוא אמריקאי בעיקרון, למה אני אומר בעיקרון כי המשפחה שלו עלתה מברית אחד המועצות לא סגור על איזה מועצה בדיוק, משהו עם "סטן" בסוף. הם הגיעו לארץ ואחר מספר שנים ירדו לאמריקה, סטיבן לאחרונה חזר לארץ בעקבות אחותו שעשתה עליה. אז הוא מין יצור מוזר כזה, מן הכלאה של באפלו בעטיפה של בבושקה. הוא מדבר בעברית אמריקאית רוסית מוזרה כזאת. הוא הולך עם כיפה בוכרית ענקית, שער אורך כמו סוס ומשקפי ג'ון לנון. אני לא יודע כמה הוא מבין בשיפוצים. מה שאני כן יודע שהוא יודע לעשות מפיל זבוב וכן להפך. כמה האיש הזה אוהב לדבר, זה לא להאמין. הוא פרסם איזה הודעה משונה באינטרנט שהוא מחפש "מישהו שאוהב לקדוח", עד היום אני לא מבין אם הוא התכוון בשכל או בכלל. אז הוא חזר לדירה הכניס את הראש הגדול שלו לתוך האמבטיה, ופולט לי משהו כמו האוכל הגיע או מוכן, לא הבנתי כי בדיוק ירד איזה אריח והתנפץ אל תוך האמבטייה. שחתי כבר בתוך שברי אריחים עד ברכי.

 ישבנו במטבח ממה שנשאר ממנו יותר נכון, שולחן גדול שבור ושני כיסאות ללא משענת, ואוכלנו את השווארמה שהוא הביא לנו. אלף  פעם אני אומר לו שאני לא רוצה עם בצל, והוא תמיד אומר לי לא נורא זה בריא תאכל, אבל אני לא אוהב אני אומר לו, והוא ממשיך עם התשובה השנייה מה זה לא אוהב זה אוכל זה לא בחורה, וממשיך לבלוע את הלאפה שלו המלאה שווארמה ניגרת בטחינה דלילה ועמבה צהובה שתמיד יורדות על הזרועות שלו ואז הוא אומר את הבדיחה "צחי אני צהוב, אתה יודע למי קוראים צהוב?" והוא מתחיל לספר לי סיפורים על הסינים שלו בצ'יינה טאון "בנייייייו-יורק".

 לפתע התפרץ לתוך הדירה איש הנדל"ן ביחד עם עוד איזה איש גבוה וסהרורי, חנוט בחליפה בצבע חציל. "נו סטיבן איך מתקדמים העניינים פה"? אמר כמו איזה מינימום אלוף פיקוד, והתהלך בכל הדירה כמחכה לתשובה שתתפוס אותו באחד מין החדרים. אני מה זה שונא אותו הוא כזה מתנשא. "מתקדיממם מתקדים הכווול הולך לפי התוכניייית". אמר לו סטיבן במבטא רוסי- אנגלי -אנגלי- רוסי עם פה מלא בחתיכות בשר עסיסיות. איך אני שונא שהוא עושה את זה. גם ככה לא מבינים אותו אז עכשיו בכלל. יש לו קטע כזה שאם הוא נזכר באיזה משהו, הוא חייב להגיד אותו לא משנה איפה הוא נמצא ולא משנה מה יש לו בפה, תנו לדמיון שלכם להוביל. "יופי, יופי " אמר איש הנדל"ן, "אני רוצה לראות רק קירות לבנים, אני לא רוצה להימרח פה, בתאבון לכם חבר'ה" אמר, והמשיך להציץ מסביב.




סיפור בהמשכים

© כל הזכויות ליצירה שמורות ליונאיש
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ז´ אלול ה´תשע"א  
קשה להתיחס כסיפור. אז רק אומר שדמותו של סטיבן בעלת פוטנציאל, אך כדאי להזהר שלא להפיל אותה לקלישאתיות.

אהבתי את "באפלו בעטיפה של בבושקה".

דברים שאפשר לשפר:
א. משלב: אתה מערבב משלב גבוה ומשלב נמוך. זה לא עובד בעיני בסיפור הזה. אם הדמות שלך מדברת בסלנג, והיא זו שמספרת את הסיפור, מילים כמו "חנוט"
לא הבנתי מדוע מילים מסוימות נמצאות בגרשיים - "לסיים", "עובדים". אנא האר את עיני.
עבודה היא לשון נקבה - לכן צ"ל "איזו".
"אחד מן החדרים" - ללא י' ב"מן".
"שחיתי בשברי אריחים" חסר י'.
ממליצה מאד לעבור על הסיפור היטב לפני ששולחים ולתקן שגיאות כתיב והקלדה.
ז´ אלול ה´תשע"א  
אכל לי את התגובה.

א. משלב.
ב. מילים בגרשיים
ג. שגיאות כתיב/ הקלדה

המשך לכתוב.
י"ד אלול ה´תשע"א  
פעם שניה היום שאני קוראת סיפור, מנסחת לי תגובה בראש תוך כדי, רק כדי להגיע לסוף ולגלות שאוליב כבר אמרה את זה לפני.
אז אני קצת חוזרת על דבריה - אולי יש טעם כי זה פרק ראשון ותוכל לקחת לתשומת לבך בפרקים הבאים.
המשלב מאוד מפריע - אישית, בכלל לא אוהבת כתיבה של סיפור שלם במשלב נמוך ("יש לו קטע כזה", "זה לא להאמין", "אני לא סגור כל כך על איך קוראים לו"), אלא אם כן מדובר על מונולוג או על דיאלוג בתוך סיפור, אבל אם כבר עושים את זה - חשוב מאוד להקפיד על משלב אחיד ולא לשלב מילים גבוהות ולא תואמות (צרם לי במיוחד במשפט כמו "הוא פשוט מצווה לגלח את כל הבית" - "מצווה" הלא ממש יומיומי מול "לגלח" הסלנגי).
גם אותי המרכאות "אסיים", "עובדים" הטרידו ולא הבנתי מה עניינן.
בנוסף, יש פה ושם ניסוחים מעט מסורבלים שכדאי היה לשפץ, למשל:
"אני לא אגדיר את סטיבן כקבלן הריסות, לא שיש לי משהו אישי נגדו. אבל הוא בן אדם קצת מצחיק אפשר להגיד." - הקשר בין חלקי המשפט לא לגמרי ברור.
ואולי כדאי היה קצת לצמצם את השימוש במילים "איזה" ו"כזה".
בהצלחה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד