בנושא
בכרם
חדשות
 
העגול - החלטת המלך (13) / דוצקי
בביכורים מאז כ"ט אב ה´תשע"א

בס"ד


המלך החדש נכנס אל האולם. המלך חייטה היה מודאג, הוא שקל האם כדאי להציג את תוכניתו, בפני המועצה שהתכנסה בביתן החכמים. האם גם הם יתנגדו לו, כמו שרבים מהעם מתנגדים למהלך האחרון שלו, כשהדיח את המלכה אורטל מכס המלכות? סביר להניח שלא, המועצה יבינו...
"אני קורא לסדר!" קרא סולן, החכם הוותיק.
האנשים במועצה השתתקו, וחיכו למוצא פי סולן.
"המלך החדש," אמר סולן בבוז, "החליט מה ייעשה בקשר לאיום."
המלך אהב את תחושת התלותיות של העם בו.
"רבותיי," אמר המלך, "אין לנו שום סיכוי לנצח במלחמה הזאת, את זה כולכם יודעים, אני מניח. אך נוכל להציל את עורנו ואת עור יקירנו, אם נפרק את נשקנו, ננטוש את המוצבים וניכנע בשקט לסות'".
מלמולים רבים נשמעו בקהל.
"תחשבו רבותיי," צעק המלך, "האם תרצו לחיות כעבדים מסורים עם משפחותיכם - או למות כלוחמים טיפשים בקרב חסר סיכוי?" 
"המלך רומדו לעולם לא היה נכנע!" קרא אחד.
"אם לא שמת לב, אדוני היקר, המלך רומדו היקר שלנו כבר אינו בין החיים," ענה המלך.
"אם כך, מהי החלטת מועצת החכמים?" שאל סולן.

                                   *

הארבעה רכבו בטור בפיקוד קניידיס, היא אמרה להם לאחר הארוחה שהם אינם לבד, ועליהם להיות מוכנים לכל התקפה.
בראש הובילה קניידיס, בודקת איזו דרך הכי בטוחה לרכיבת סוסים במדרון המיוער. אחריה רכב מאק, מתלונן שהוא עדיין רעב, למרות שאכל 2/5 ממצבור הדגים שקניידיס הביאה ערב קודם. שלישית רכבה תהילה, עייפה מהתלאות שעברו עליה, בטוחה שכל שיח שני מחביא מפלצת שמכוונת אליהן חץ. במאסף רכב ריק, כולו שקוע במחשבות. בפתאומיות נתעלה עשן ממקום קרוב אליהם, כנראה קרוב לקצה המדרון.
"שריפה ביער?" שאלה תהילה.
"ראית פעם, ילדתי, עשן שעולה בצורה מוזרה כזאת?" צחק הגמד.
תהילה התרכזה בעשן, בהחלט הוא עלה למעלה, בצורה שונה מאוד.
"אז, מה זה?" שאלה תהילה.
"מסרים ממגדלי הצפייה," אמרה קניידיס, "הם מוסרים הודעה ממקום למקום בעזרת אש וצורות היתמרות עשן".
"את מבינה את המסר?" שאל ריק שרק עכשיו התחיל להתעניין.
"מוזר מאוד..." אמרה קניידיס, "המסר הוא לעזוב את המוצבים ולחזור הביתה".
"וזה מוזר כי?" שאל מאק.
"המקום הזה הוא אזור הגבול של בני האדם, אם לא יהיה מי שישמור - יפרצו ליער הפראיים, למה שהמלך ירצה לנטוש?"
"אנחנו צריכים למהר..." קבע ריק.
"אין סיבה לכך," הידהד במוחם קול.
אדם הופיע באורך פלא מול החבורה וחייך לעברם.
"מהר! לברוח לאחור!" קראה קניידיס.
האיש ציחקק והסוסים התמוססו במהירות, הארבעה נפלו האדמה. קניידיס שלפה את חרבה והסתערה, אבל כשלה קדימה כשמשהו תפס את רגלה. קניידיס הביטה לאחור וראתה איש -סלע מתגשם מתוך האדמה. איש הסלע הרים אותה באוויר בחיבוק מאחור. האיש צחק ואמר: "אסור היה לי לשלוח חיות לעשות את העבודה שלי, לא את היית המטרה, למרות שגבורתך, סיירת ראויה לשבח."
"עזוב אותה!" קרא ריק והסתער אבל הועף לאחור. 
האדמה התחילה לבלוע את ריק ואת מאק ותהילה, ורק ראשם נשאר בחוץ.
"אולי הצלחתם לברוח מסות', רבותיי, אך עכשיו העגול שלי!"

                                  

המשך יבוא...    


סיפור בהמשכים פנטזיה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדוצקי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד