בנושא
בכרם
חדשות
 
שירים על ערש ארץ / תם ונשלם
בביכורים מאז כ"א אב ה´תשע"א

א. היי חדרי
קטן ועשיר
בחדרי
אני כה שרוי ערירי. גם מחלון מדברי
ארורה שקיעת היום
גם לי חורצים אפילה
אצבעות הרים, אצבעות פנסים
אצבעות המואזין. כך בקיץ
בְּקוּבִּיַת חיותי
נדרכים בי נימי
הנפש, ומזמרים: קטן ועשיר
בחדרי
הולך ערירי, הולך לו בשיר
הולך לו, נשיר
ושערותיו סתיו דמדומים:
עיני כה גדולות, עורי חכלילי.

ב. רק על
ושוב איננו נושמים את ניחוח הקמה.
בין בית אלפא לנהלל
רכובים ערבים, ומישהו נפל
שיכור, מסומם
בפאב הקרוב. סחרחר ניבט
הירח אל קינת הגעגוע
של שדות הבור הרוויות
טל דמים. עגלות אפוקלפטיות
נופלות מגבול לבנון אל ארצנו
זרע בגוף הגוסס:
מה שנותר.
מי בוכה. מי בוכה.
רק על עצמינו. צר עולמנו.

ג. מה שנותר
במשעולים טיילתי
והיה לי געגוע נוכרי אל אדמה
שאינה אדמתי: סתם אדמת שכן.
הייתי הולך ומנהם
ושואל לנפשי: האם אדמה נחוצה לאדם.
חלומות רוסיים בכיסיי, ידי
ברצועות התרמיל
ואני סוחט מגופי המנוון, גוף בני דורי
גוף עידני
עוד זיעה, צמאה בי נפשי היתרה
הדמיונית, ההזויה. מה שנותר.

ד. עצים מטושטשים
היו הם בוכים ומשירים
שירים צהובים אל קרקע מתנשם
עצים בלי שם. ילדים מטושטשי מבט
שחקו גמלונית לענפים היבשים
ונתכנסו תחת כנפות פיל ירוק,
והפיל היה
מאביך את האופק בשיהוק וברוק.
עצים מטושטשים היו בוכים ומזמרים
עלים צהובים אל בית ופזמון:
יום סדום, אל הגרדום, והקרדום, שוב לא ידום, מיום סדום.

ה. סדום בוכה
סדום בוכה. כואב הלב.
אישה שוחה. לוקק הכלב
וסדום בוכה, היא נשכחה.
כואב הלב.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לתם ונשלם
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ב אב ה´תשע"א  
אתה בטוח שהשירים הללו לא צפופים מידי ביחד, לא מגיע לכל אחד מהם עמוד עם מרחב משל עצמו?
קצת הלכתי לאיבוד בין הבתים, בעומס שיש כאן.
זיהיתי הרבה נגיעות נהדרות, קריצות לרחל המשוררת, ומבט שמתבונן רגע פנימה רגע החוה ומחבר ביניהם.

עֹז

כ"ג אב ה´תשע"א  
שכן. יפה שראית את זה. מדובר על רצף שירים, תחת אותו קונספט, שלאו דווקא קשורים האחד לשני. מבחינתי באמת כל שיר (בעיקר) עומד בפני עצמו: הרצף ישנו, אבל אינו מוכרח. יש עוד שירים בסדרה, שאני מעריך שאפרסם אותם גם מתישהו, כשהאותיות ימשיכו לעלות עם כל שיר רק בשביל המחשת הקונספט.
להעלות כל שיר בנפרד נראה לי קצת מיגע ועמוס: מיגע את הקוראים ומעמיס על הכרם. ויתכן שטעיתי.
כ"ג אב ה´תשע"א  
רק אציין את: "צמאה בי נפשי היתרה\הדמיונית, ההזויה". שורה חדה. וזה טוב.

כ"ה אב ה´תשע"א  
עם רחל
אך גם אני חושבת שזה עמוס מידי, אתה צודק שיש קו מחבר בניהם אך קשה מאוד לקרוא את כל השירים אחד אחרי השני ולהישאר בפוקוס
כ"ו אב ה´תשע"א  
קצת עמוס, אבל -יש כאן מילים נפלאות.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד