המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
אנוש / ריח ורדים שדהה
בביכורים מאז י"ד אב ה´תשע"א

כִּכְלוֹת הַכֹּל, אִם כֻּלָּנוּ מֵעָפָר וּלְעָפָר, אָז מָה הַפֶּלֶא
שֶׁקָּשֶׁה כֹּל כָּךְ לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁעוֹד לֹא נֶאֱמַר
אוֹ שִׁיר שֶׁלֹּא הֻשַׁר, אוֹ
חֲלוֹם שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר, שֶׁלֹּא
רֻסַּק בְּדִיּוּק לְהַכְאִיב, שֶׁלֹּא הֻשְׁמַד בְּלִי לַחֲמֹל
שֶׁלֹּא נִרְמַס, פִּסָּה פִּסָּה, כְּמוֹ הָיָה אַרְמוֹן מֵחוֹל
(חוֹל, אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת
עֲצַמוֹת יְשָׁנוֹת וְסִידָן מִתְפּוֹרֵר וּבָשָׂר נִרְקָב
אֲבָנִים לְשֶׁעָבַר, צְדָפוֹת מֵתוֹת, הֲרִיסוֹת שֶׁנְהָב)

*

אַחֲרֵי הַכֹּל, הַיָּם הֲרֵי שׁוּב יִגְאֶה וְשׁוּב יִשָּׁפֵל
שׁוּב יְכַסֶּה וְשׁוּב יְחַבֵּק, שׁוּב יְמַלֵּא, שׁוּב
יִתְרַחֵק. הַחוֹף, לְעֻמַּת זֹאת, תָּמִיד
יִהְיֶה שָׁם. לֹא יִבְרַח, לֹא תִּשָּׂא אוֹתוֹ הָרוּחַ
לֹא יַגִּיעַ לְמָקוֹם אַחֵר. תָּמִיד יְחַכֶּה לוֹ, יָבֵשׁ
מַמְתִּין וְחָסֵר.

* 

בַּלַּיְלָה, זוּג צָעִיר פּוֹסֵעַ עָלָיו בְּשֶׁקֶט
מוֹתִיר בּוֹ טְבִיעוֹת רַכּוֹת, שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לוֹ
עַד שֶׁיִּקַּח אוֹתָן הַיָּם. בֵּינְתַיִם
הֵן שָׁם, רְטֻבּוֹת קְצָת, עוֹד חַמּוֹת מֵאַהֲבָתָם
וּשְׁתִיקָתָם הִיא אֵינְסוֹף כְּמוֹ גַרְגְירֵי הַחוֹל-
(חוֹל, אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, עֲצַמוֹת לְשֶׁעָבַר וּבָשָׂר נִרְקַב
וּבְכָל זֹאת, פֵּרוּרֵי זָהָב)  

 





© כל הזכויות ליצירה שמורות לריח ורדים שדהה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ד אב ה´תשע"א  
הא! תהיתי מי זאת.

זה מקסים, ועוד יותר, עכשיו שקצת יצא לי להכיר אותך (ולא סימסת. ולא התקשרת).

*
והזכרת לי איזה ליל חוף ים משלי.

*
אני חושבת שהחידוש הגדול שבשיר נמצא בבית הראשון. אהבתי מאוד את הפתיחה ואת האופן שהבית השני משתלב איתה.
י"ד אב ה´תשע"א  
מתחברת בדרךכלל לשירה... אבל הבית האחרון היה לי נהדר.

(חוֹל, אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, עֲצַמוֹת לְשֶׁעָבַר וּבָשָׂר נִרְקַב
וּבְכָל זֹאת, פֵּרוּרֵי זָהָב)


תודה.
י"ד אב ה´תשע"א  
כִּכְלוֹת הַכֹּל, אִם כֻּלָּנוּ מֵעָפָר וּלְעָפָר, אָז מָה הַפֶּלֶא
שֶׁקָּשֶׁה כֹּל כָּךְ לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁעוֹד לֹא נֶאֱמַר
אוֹ שִׁיר שֶׁלֹּא הֻשַׁר, אוֹ
חֲלוֹם שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר

כל כך.

ויפה לך מומלץ.
י"ד אב ה´תשע"א  
בעיני, הוא שיר שלא מפספס את כל הנקודות בלב, הגעישות שמתרקמות עם המילים, ושלוש הבתים הולכים ולא מפספסים, נוגעים
י"ד אב ה´תשע"א  
זה מאוד מתאים לכתוב זוג צעיר פוסע על החוף דווקא. זאת מכיוון שלפחות פעם החוף היה מקום מפגש בין אהוב אשר חזר ממקום מרחק לבין אוהבת אשר מחכה לו בקוצר רוח .

ולגבי שתיקתם של העקבות של הזוג הצעיר, אשר מתוארת בשיר כגרגירי חול שהם כמו אינסוף. זה מתחבר עם זה שזוג צעיר שאהבה שוכנת בין כותלי ליבו, יש לו סוג מסוים של שקט גדול .
ט"ו אב ה´תשע"א  
(איזה מדהים זה)

אני חושבת שבשיר הזה יש תובנות חדשות באמת, מקוריות כאלה, לכן הוא מקסים כ"כ.

יפה לך המלצה
דפנה
ט"ו אב ה´תשע"א  
מדויק וזורם. וזה יפה לי עכשיו.
ט"ו אב ה´תשע"א  
שיר ממש יפה. ממש מרגישים שתפרת אותו במחשבה רבה ובדיוק, ועם כל היופי בפנים שלא הולך לאיבוד, היופי הזה שנמצא במילים ובמציאות ובראייה המפוכחת שלה. כלומר, צריך ממש להתבונן בעולם בשביל ליצור את כל החיבורים האלו, ולמרות שזה יוצא עצוב, זה עדיין יפה, כמו הזהב.
ט"ו אב ה´תשע"א  
הבית הראשון כל כך כאב בי,
שממש חיכיתי לאיזו נחמה,
והיא הגיעה בדיוק איך שהיא צריכה להיות.

כתבת את השיר הזה נהדר.
אהבתי מאוד מאוד.
תמשיכי!
ט"ו אב ה´תשע"א  
וזה קשה, אני יודעת.
אני מתאמצת הרבה בשביל זה ולא תמיד הולך לי...
וזה נהדר השיר.תודה
ט"ז אב ה´תשע"א  
זהב את בעצמך


ט"ז אב ה´תשע"א  
הסיום נפלא. הזכיר לי את מה שאולי הוא המהלך שקהלת עובר: מ"הבל הבלים הכל הבל", ל:
"לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך. בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראש אל יחסר. ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך, אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך, כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש. כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה - כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה".

אולי הכל הבל, הכל הבל פה ויסתלק כאשר תישאהו הרוח, אבל עד אז - יש כאן הבל פה, למה לא להיות בתוכו? עכשיו הוא קיים, עכשיו הוא ממשי לחלוטין, אפילו אינסופי. "בֵּינְתַיִם
הֵן שָׁם, רְטֻבּוֹת קְצָת, עוֹד חַמּוֹת מֵאַהֲבָתָם
וּשְׁתִיקָתָם הִיא אֵינְסוֹף כְּמוֹ גַרְגְירֵי הַחוֹל-".

תודה רבה רבה.

א"א.

(נ.ב: גיליתי שאני לא מנוי, תקנתי את הטעות).

ט"ז אב ה´תשע"א  
פשוט: כל הכבוד על הסיום. הוא מבשם את כל השיר, מעצים אותו, הופך אותו למעין רצף אחד, עוצמתי מאוד. כל הכבוד.
ט"ז אב ה´תשע"א  
מילים של זהב.

אני אוהבת מאוד את הסגנון הזה; החרוזים שזורמים בין השורות, הסוגריים שמעצימות.
פשוט נהדר.

י"ז אב ה´תשע"א  
שאני די המומה. מההמלצה, ומכולכם. לא מגיע לי, באמת. איזה כיף שאתם.

יסמין- תשמעי, זה צריך קצת זמן של בירור עצמי. בסופו של דבר, אם בדייט ראשון מדברים על ילדים מה יקרה בשאר?
והשיר באמת נולד בחוף, כמו שזה נראה, אבל דווקא ביום. והשורות הראשונות נכתבו על החול, ומכל הדרכים בהן כתבתי, ניתן לומר שזו היתה אחת המיוחדות.

שלמה (אחרי זה הוא אומר שהוא לא מבין בשירה) - זכיתי. אין אנשים כמוך, כבר ציינתי את זה פעם?

דפנה- ריגשת. משהו שלא נאמר

מסת"ה שכמוך- את פשוט מחממת לב, את, זה וגם המסר. תודה.

שוורצה- לא, את.

לב לדעת- כיף שהבנת כל כך.

ואל, גנעדן, בן אבי, משלי, רוני, נדודים בחול, תם ונשלם, ליל כוכבים- תודה לכל אחד מכם. יקרתם (לא בטוחה שיש מילה כזו) לי כולכם.



י"ח אב ה´תשע"א  
להחליט להגיב לך פה, ועוד זמן להגיב בפועל.

מה שאני קוראת, בטוח לא מה שהתכוונת. וזו גדולתו של שיר טוב: שהוא מצליח להתחבר לכל אחד בנקודה אחרת, ועדיין נותר שלם.

הבית הראשון שלך, הייתי מעתיקה כאן את כולו. דיבר אלי מאד.
הבית השני נהדר. וכמה טוב שתמיד יהיה שם חוף.

וזה
חוֹל, אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, עֲצַמוֹת לְשֶׁעָבַר וּבָשָׂר נִרְקַב
וּבְכָל זֹאת, פֵּרוּרֵי זָהָב
תודה על זה.
י"ח אב ה´תשע"א  
ואני לא אכביר במילים...
מצטרפת לכולם...
י"ח אב ה´תשע"א  
י"ט אב ה´תשע"א  
אהבתי מאוד
בעיקר את ההקפה שעשית
עד ששבת אל החול.. :)
רק הבהרה, אם אפשר(?!)
אַנוּש או אֵנוֹש?
י"ט אב ה´תשע"א  
שיר נפלא.
טביעות הרגליים בחול, זה לא פעם ראשונה שקראתי אותם כמטאפורה לחיי האדם, אבל איך כתבת - מָה הַפֶּלֶא שֶׁקָּשֶׁה כֹּל כָּךְ לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁעוֹד לֹא נֶאֱמַר אוֹ שִׁיר שֶׁלֹּא הֻשַׁר...
ההמשך של הבית הראשון מדהים.
הבית השני המצוין. הבית השלישי משלים. זה יפהפה, ונוגע, נוגע נראה לי בהרגשה של כל אחד.
י"ט אב ה´תשע"א  
אני חושב שזה השיר הראשון שלך שאני קורא, ואני מופלא. את משחקת בשפה כ"כ יפה, והתוכן... אני נפעם.
י"ט אב ה´תשע"א  
כיף לשוב לציוליזציה ולראות אותך מומלצת.

הסגנון שלך תמיד מפתיע אותי. השפה לא כל-כך שירית, ועם זאת השיר עצמו נורא מושך וחזק. אני תמיד יוצא מבולבל אחרי שאני קורא אותך. לדוגמא, הניגוד בין החוף לים שנאמר בכזאתי ישירות- בד"כ הדברים נאמרים בשירה בדרך אגב,ברמיזה, בד"כ האמירה המפורשת מפריעה לי, אבל כאן איכשהו אני מוצא את עצמי נהנה.

הסוף הפריע לי. הזוג הצעיר, גם אם מדובר עליך, יצר "זום אאוט" וקצת דילל את הריכוזיות שיש בשיר, את הנוכחות, העוצמה
כ"א אב ה´תשע"א  
אמרתי פעם שאיזה כיף שאתם?
איזה כיף שאתם. אני מתכוונת, שיש אתכם. העולם יותר נחמד ככה, אני בטוחה.

אלון- חייכתי. יפה שקראת את הניק שלי נכון, בניגוד.
אֵנוֹש, כמובן. מה הקשר לאנוּש?

עת בציר- כשהתחלתי לכתוב שירה רצינית (הכל יחסי, כמובן) הבטחתי לעצמי שאני אף פעם לא אהיה מאלה שמשתמשים במילים גבוהות סתם כי הן יפות ומרוב שהם מתרחקים מהקרקע הם שוכחים מה הם רצו להגיד. וחשבתי שהפרתי אותה, והנה אתה משמח אותי ככה. (זה היית אתה שאמרת שאני כותבת בוסרי? איך שמחתי לשמוע גם את זה.)
והניגוד בין הים לחוף נאמר בפירוש ולא ברמיזה כי הוא בעצמו, כולו, רמז.

בנוגע לסוף- דווקא לא הרגשתי שזה מקטין. הזוג הצעיר הוא מאד לא זוג צעיר ספציפי, בטח לא אני (אז הייתי משתמשת ב"אתה ואני" או משהו דומה), אלא המושג הכולל של זוג צעיר, של אהבה תמימה וקלישאתית. אני לא אכנס לזה כי לא מסבירים שירים וכו' אבל נראה לי שהבנת. הוא חלק מהתהליך של השיר הזה, הזוג, ונוח לו שם, אני חושבת. בכל אופן כיף לי הביקורת, כן ירבו.

אוליב, דס בן אהוב, חיוך בכל פינה, רטט, אריאל- איך ריגשתם, בחיי. תודה.

כ"ב אב ה´תשע"א  
התחושה הזו כל כך מוכרת לי, כלב שחוזר על קיאו רק כדי להחריב גן עדן של שוטים. הנחמה והפחד שבסוף אנחנו כל כך קטנים שאפילו ההתרסקות שלנו, אפילו השיסוע לגזרים: כבר נכתב טראגי יותר, כבר נאמר טוב יותר ואנחנו-

לא יודעת אם את מכירה, אבל אם לא- תשכחי את הדרך לכאן:
http://www.youtube.com/watch?v=9O_qLriiw7s
ל´ אב ה´תשע"א  
זה מקסים.

אבל יותר משזה מקסים, ההנאה שלי משירים היא בדרך כלל מהמילים עצמן, מהמשחקים, מהכתיבה מהשיר כ"שיר". במקרים אחרים (ונדירים יותר) כשהשיר ממש נוגע בי, זה פשוט בום כואב בבטן. פיזית. בדרך כלל זו האופציה הראשונה, נשימות שקטות וחיוכים וחזרה על מילים וצלילים שאהבתי.

אבל השיר שלך, כאילו נכנס לי בפנים, התגנב פנימה וחמק מהר החוצה. אחר מכל מה שהיה עד עכשיו. (מן סערה דוהרת שנעלמת ברגע, את מכירה את זה? כי אני לא הכרתי.)

ועל הסוגריים האחרונים - תודה.
תמשיכי לגדול.
ל´ אב ה´תשע"א  
(ועוד משהו - נראה שאת לא מפחדת להסתכל למציאות בעיניים, ויותר מזה - לומר את זה בקול. ותמשיכי ככה.)
ל´ אב ה´תשע"א  
קשה לי להגיד כמה שימחת. איזה כיף לראות את זה לפתע.

ביאה- גם את. תודהתודה.


(חולה קשות ועוזבת את הבית מחרתיים. החיים היפים)
ז´ תשרי ה´תשע"ב  
איך בא לי בטוב ובזמן השיר הזה, בדיוק היום סיימנו את קהלת. ההתבוננות כאן דומה. והמקום הרחב שהאהבה מקבלת, מרגש כמובן, אבל גם עמוק ויסודי כל כך. אני מנסה להסביר לעצמי (ולך ) למה. לא יודע, מתישהו אני אדע לנסח את זה.
בינתיים הערכה גדולה ואהבה גדולה עוד יותר,
ותודה
כ"ד תשרי ה´תשע"ב  
רק רציתי לומר שכבר הרבה זמן לא הוספתי יצירה למועדפים שלי, אבל הלילה התחברתי לזה מאד.
ד´ חשון ה´תשע"ב  
מילים מדוייקות ומהדהדות על הסופיות, ועל האינסופיות של הסופיות. נושאים שגם אני רוצה לחזור אליהם שוב ושוב. כתבת עליהם בצורה דימויית חזקה מאוד עם מילים מקסימות.
כ"ז חשון ה´תשע"ג  
כי פתאום סתם נזכרתי בו היום והוא רץ לי כל היום בראש, ככה: "שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לוֹ
עַד שֶׁיִּקַּח אוֹתָן הַיָּם. בֵּינְתַיִם
הֵן שָׁם, רְטֻבּוֹת קְצָת, עוֹד חַמּוֹת מֵאַהֲבָתָם
וּשְׁתִיקָתָם הִיא אֵינְסוֹף כְּמוֹ גַרְגְירֵי הַחוֹל".
אני אוהב את השיר הזה.
כ"ח ניסן ה´תשע"ד  
הסוגריים בשיר הזה עושים לי את זה לגמרי
כ"ח ניסן ה´תשע"ד  
תודה למספרת סיפורים, שהגיבה על השיר הזה והעלתה אותו מתהומות העבר.

זה שיר פשוט מרתק, ישבתי לי עם שקית קליק (אפקט של פופקורן?) ופשוט נתתי לו להתרחש. והוא ממש מתרחש.

"והניגוד בין הים לחוף נאמר בפירוש ולא ברמיזה כי הוא בעצמו, כולו, רמז."
זה משפט שלך, ריח ורדים, שדליתי מאחת מתגובותייך, עליו תודה בפני עצמה, הוא הפיל לי אסימון חשוב ביחס שלי לשירה...

השיר הזה מנהל התפתחות פנימית שהיא מחד מאוד ברורה, ומצד שני, היא שומרת על המסתוריות שלה. אני קורא כאן את הקושי, ואת התובנה החדשה, שהיא ממש עולם חדש שנולד מתוכו, והוא לא נעלם, החול עדיין עצמות מתות, אבל בכל זאת פירורי זהב.

פשוט סיום מפעים מרנין לב, אין לי מילים!

תודה לך! (בדילי של שלוש שנים... אבל שיר טוב הוא כמו יין, הולך עם השנים ומשביח...)

גיא.
כ"ט ניסן ה´תשע"ד  
נפלאות הג'ימייל השולח התראות.

נאווש, אני מתגעגעת בקטע לא הגיוני, תבואי כבר שבת.

וגיא, אני מרגישה שהמילים שלך גדולות על השיר שלי.. תודה, מתוק. באמת כיף לשמוע.

כ"ט ניסן ה´תשע"ד  
גם אני מודה מאוד למעלים באוב
ח´ חשון ה´תשע"ה  
אני אוהב את זה מאוד. כל שורה מדהימה בעיניי
תודה.
י"א סיון ה´תשע"ה  
תודה.

שיר כל כך קיומי.
י´ טבת ה´תשע"ח  
והמילים שבסוגריים... לצעוק ממש, כמה שהשיר חודר, נוגע... ושוב המילים שבסוגריים כל כך נצרכות שם וצורחות שם ואולי זו רק אני שצורחת מול הים שלך שמחבק ומכסה וממלא...
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד