המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
אוויר חם / פרט
בביכורים מאז י"ט תמוז ה´תשע"א

I.


הַלַּיְלָה לֵיל רְבִיעִי בְּשַׁבָּת שֶׁבּוֹ

הָיוּ הַלְּוִיִּים לוֹאֲטִים עַל מִשְׁכַּבָם אֱלֹהִים,

אַל תַּקְשִׁיב לַשִּׁיר שֶׁלָּנוּ מָחָר.

הַלַּיְלָה לֵיל רְבִיעִי בְּשַׁבָּת, בּוֹ הָיִיתִי

נֶאֱחַז בִּקְרָנוֹת דַּפִּים כְּמוֹ מִזְבֵּחַ,

עֵינַי עֲגֻלּוֹת אֵין פִּנָּה וּכְבַר אֵינִי

מְבַקֵּשׁ מִשִּׁירִים דָּבָר, אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא

אֶת אוֹתָהּ כְּמִיהָה

שֶׁהָיְתָה נִמְזֵגֶת סְמִיכָה בַּמְחִילוֹת

הַנִפְתַּלוֹת מִכֻּלָּן

לִגְּבִיעֵי יַיִן דַּקִּים (אֵינִי מְבַקֵּשׁ

אֶלָּא אוֹתָהּ).


מִי יָגוּר לָנוּ יוֹם

רְבִיעִי הָאָיֹם, עַכְשָׁו לַיְלָה וְהַלְּוִיִים

פּוֹרְטִים עַל גִּיטַרוֹת חַשְׁמַלִיּוֹת

בְּלִי לָדַעַת, אֱלֹהִים

אַל תַּקְשִׁיב.


II.


דַּוְקָא יוֹם רְבִיעִי. כְּבָר מִגִּיל קָטָן

אֲנִי זוֹכֵר, שָׁעָתָּיִים חֶשְׁבּוֹן

עַל הַבֹּקֶר וְאַחַר כָּךְ אַנְגְּלִית,

מוֹרָה עִם שְׁכָבוֹת אִפּוּר

דְּהוּיוֹת, קוֹל סַרְקַסְטִי וּרְשִׁימַת שֵׁמוֹת.

כְּבָר מִגִּיל קָטָן


דַּוְקָא יוֹם רְבִיעִי. אֲנִי יוֹשֵׁב בָּחוּץ,

הַלַּיְלָה לֵיל רְבִיעִי וַאֲנִי נוֹשֵׁם אוֹתוֹ

צָמוּד וְחַם. הַרְבֵּה טוֹעֲנִים לַכֶּתֶר

יֵשׁ הַלַּיְלָה, אֲבָל בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁלִּי כְּבָר אוֹר

וְהַלְוִיִּים עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן,

הַגְּבוֹהִים מֵאֲחוֹרָה וּבְלִי

לַעֲשׂוֹת קַרְנָיִים. בְּמִזְמוֹרֵיהֶם נִמְסַכִים

שִׁירִים שֶׁל פִּינְק פְלוֹיד

כְּמוֹ יַיִן חֲסַר מְנוּחָה, אֱלֹהִים

אַל תַּקְשִׁיב.



ביטוי עצמי עבודת ה´ שירה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לפרט
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ג תמוז ה´תשע"א  
.

ובינתיים תסביר לי את משמעות הפועל "לואטים", ולמה אתה התכוונת כשהשתמשת בו.

(עשית לי חיוך שובב בלב עם השיר הזה)
כ"ג תמוז ה´תשע"א  
אני כבר חושב על זה יומיים, ואני צריך להמשיך ולחשוב.

לואטים, כמו לוחשים, מספרים לאט, בחושך (בלאט)
או אולי כמו כישוף, משהו שאמור לחדור לתת מודע, לחלום.

"אנא החלש עוצמת אותותיך
אמירי הברושים
לעת ערב לשווא לואטים שמך"



אני אפרוש את הבנתי יותר מאוחר, כשיהיה זמן .
כ"ג תמוז ה´תשע"א  
אני אוהבת את מה שעשית כאן. זהו. עזוב התייפייפויות ומילים. זה פשוט טוב.
כ"ג תמוז ה´תשע"א  
אני לא יודע להסביר בדיוק מה קראתי אבל השיר הזה פשוט שאב אותי...

אני אחזור לנסות ממש להבין, רק רציתי שתדע שגם בקריאה קלילה ממש אהבתי את הפרטים הקטנים, גם בלי לדעת לחבר אותם...

וההתחלה מדהימה. נו טוב, וגם האמצע, וגם הסוף...התיאורים החיים של הלויים, הלא צפויים ולא מקובלים מעולים.

דויד.
כ"ג תמוז ה´תשע"א  
שיר עם עוצמות

הקרניים בסוף מתחברות לי איך שהוא עם המזבח .

כ"ג תמוז ה´תשע"א  
הוא תמיד טעון כזה. לפחות אצלי. ותמיד אני מהרהרת בו בשיר של יום. מצד אחד - אל נקמות. מצד שני, בסוף, לכו נרננה.
ופתאום באת והגדרת את זה... אז דבר ראשון, תודה על זה.
ואני תמיד אומרת שבבית המקדש יהיו גיטרות חשמליות. ואני חושבת שאלוהים יקשיב. וגם יאהב.

אבל זה יהיה אז, כשיהיה מקדש להכניס לתוכו גיטרות. בינתיים, איך נצליח להכניס את אלוהים אל תוך תיבת התהודה של הגיטרות?

לרוב, אני לא מרגישה שאני מצליחה. אבל עצם הכמיהה אמורה להיות בעלת משמעות.

ואצלי בימי רביעי היו שיעורי מלאכה. מתאים לי , אני חושבת.

אהבתי את הקרניים, שבאות ומשתנות. את הלויים, והשורות בדוכן שהופכות למין מסיבת סידור.

ובכלל. את היום רביעי הזה.
תודה!
כ"ד תמוז ה´תשע"א  
מעולם לא חשבתי ככה על שיר של יום, על יום, על רביעי.
השיר הזה מעורר בי הרבה, מהרהר בי.

עֹז
כ"ד תמוז ה´תשע"א  
הם הימים שבהם בתקופה האחרונה אני מבקשת מאלוהים שלא יקשיב [שיקשיב לי, לא לכל מיני אחרים].
אבל בטוח לא ידעת את זה.

וזה
בּוֹ הָיִיתִי

נֶאֱחַז בִּקְרָנוֹת דַּפִּים כְּמוֹ מִזְבֵּחַ,

מדויק.

כ"ד תמוז ה´תשע"א  
הכי עצוב זה


וּכְבַר אֵינִי

מְבַקֵּשׁ מִשִּׁירִים דָּבָר
כ"ד תמוז ה´תשע"א  
איזה שיר נפלא!
אתה יודע, כיף לחוש כתיבה בוגרת בעינים, ממש כיף. החלק השני - שתוכנית הוא לוקח את השיר למקומות מצויינים (המורה בכיתה היא גדולה בדיוק לבית אחד לפני אחרון, חלק שני. בדיוק שם) - הרגיש לי קצת יותר מאולץ בכל הקשור לפסיחות וניסוחים. אבל ממש קצת.

העיקר, זה מסוג השירים שכיף לי להיות מסוגל לאמר: אני יודע למה אתה מתכוון. כן, יום רביעי כזה, משעתיים חשבון, החום הדביק באוויר בלילה שלפני עד לשירים של פניק פלויד ש - היי - באמת יש בהם משהו רביעי. לא יודע. על זה צריך לחשוב.

(הלוויים והאלוהים-אל תקשיב-שלהם פשוט אדירים!)

איזה יופי. תודה.
כ"ה תמוז ה´תשע"א  
אם אני אבין משהו זה בכלל יתפוס.
כ"ה תמוז ה´תשע"א  
עכשיו ארבע לפנות בוקר.
אני חושב שהכנסת לפה יותר מדי דברים. או בניסוח אחר- אפשר לזקק את השיר הזה.
לאורך כולו אני מרגיש את הלויים, בעלי התפקיד במקדש, מנסים לעשות קרניים, לנגן בחשמלית בלב ההיכל. מן מרד כזה שלאו דווקא מורד במשהו. רוצים להתפרע, לצאת מהתפקיד הממסדי, כמו יין חסר מנוחה. עיניך עגולות כמו עיני עגל לקורבן, ואתה גם המקריב-
"בּוֹ הָיִיתִי
נֶאֱחַז בִּקְרָנוֹת דַּפִּים כְּמוֹ מִזְבֵּחַ"
(זאת שורה יפה בלי קשר).
די, אני לא יכול להגיד עכשיו הכל. ולא רק עכשיו. יש פה יותר מדי, אתה מבין.
איזו תגובה מבולבלת.
כ"ו תמוז ה´תשע"א  
מוֹרָה עִם שְׁכָבוֹת אִפּוּר

דְּהוּיוֹת, קוֹל סַרְקַסְטִי וּרְשִׁימַת שֵׁמוֹת.


אשכרה...

כ"ו תמוז ה´תשע"א  
תודה על התגובות, אנשים. הן באמת, כפי שכבר אמר מאן דהוא למאן דהיא, "plus petite et moins entendue". (יותר קטן ופחות מובן מאליו.)

בדרך כלל אני לא אוהב להתייחס לשירים שלי, אבל עכשיו אני כמעט לא עומד בפיתוי; התגובות שלכם פשוט עסיסיות מדי.
כ"ז תמוז ה´תשע"א  
הרשיתי לעמצי לבלוע את הרוק...
מדהים!
פשוט סוחט לי את הלב בלי שאדע למה.
וזה כל היופי.
תודה.
כ"ט תמוז ה´תשע"א  
שהבינה את זה כשיר חורבן, נכון? עם המדרש על שיר של יום רביעי.
אבל חורבן שלנו, והוא מחניק עוד יותר כי הוא לא שיר על חורבן פתאומי, מזעזע, אפוקליפטי; כי הוא מדבר על המתמטיקה של ימי רביעי והלויים שלא עושים קרניים והרצון שאלוהים לא יקשיב.

תפסת אותי בגרון עם השיר הזה.
ב´ אב ה´תשע"א  
(אני אוהבת לקרוא אותך)

זה שיר שגורם לך להרהר, באמת. אבל מצד שני הוא שקט כזה ומחייך אותך - כאילו אומר, בסוף, גם מה שגרוע, יכול להיות בסדר, משהו סותר קצת בסגנון שיר של יום רביעי וכבר אמרו את זה מעלי..

איזה שיר טוב.

דפנה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד