בנושא
בכרם
חדשות
 
נושם / דביר 362
בביכורים מאז י´ תמוז ה´תשע"א

בס"ד


נושם. זה מה שאתה.

לא זוכר. לא מחייך. קר. כמו מתכת.

אין כבר אהבה שתכסה על כל הפשעים.

ואת הרגש כבר נעלת עוד בשנות הנעורים.


חם. מבפנים. הכל שורף ומאיים לפרוץ.

אבל זה רק מבפנים. תעזוב.


לא מתרומם. לא נקשר. חי בשביל הרגע, וגם אצלו מרגיש זר.

איפה נעלמת? היית כאן בכלל.

אתה מתחבא? כן. אבל ממי? מאף אחד.

צל רודף צל. שדים רודפים שדים. כישלון מעליהם מנצח על הכלים.

והכל נחשך עמוק בפנים לא מבדיל בין השבילים.

בארץ גושן הכל אור ורק אצלי בתוך מצרים הכל שחור משחור.

והמקל הוא כבר נשבר. והכלב כבר ברח. הלך לשחק עם כל שאר הכלבים שמשוטטים כמשוגעים.

ואתה בטוח בשלא שלך. אל תבחר בשביל השבילים הם בשביל טיפשים ממך.

חוזר למים. זורם. מדי פעם יוצא שוב.

לנשום.



התקדמות כישלון תהיות

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדביר 362
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ו תמוז ה´תשע"א  
הרגש של מי שנימצא מתחת למים וצריך רק לנשום-עובר בשיר בעוצמה רבה.
מצד שני את כל השאר לא הבנתי בכלל בכלל.
הצל, השדים, הכישלון, החושך, המקל, הכלב, השביל- הכל ביחד התערבב לי להרגשה שלא הצלחתי להבין את הרעיון המרכזי כאן.
[כבר הזמנתי אותך לסדנת שירה פתוחה? אם לא אז זו ההזדמנות... תבוא]

עֹז
ל´ אב ה´תשע"א  
(זה נראה לי לי יותר קטע מאשר שיר)
במיוחד אהבתי את החצי הראשון.
אח"כ קצת הלכתי לאיבודון. לא משהו נורא, מצאתי את הדרך בסוף.
תודה!
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד