|
 |
|
||||||||||||||||||||||||||
|
 |
כל כך דומה כזו שונה
אל תחפש אותי בפינה דמעות קפואות ידיים כבולות זו לא חוכמה להיכנע לאזיקים כל כך עמוק כל כך רחוק המבט קשוח טוב שיש זכות לשתוק זו לא חוכמה להיכנע לאזיקים בין השתיקות יש רעשים בין הדמעות יש אנשים ואיפה אני בכל הציור ואיפה בעצם התחיל הסיפור זו לא חכמה להיכנע לאזיקים הלב שר ואני מנגנת והדמעות שוטפות הכל מבפנים גורל אכזר ותקווה מתנדנדת בין כאב לאיום שאת עצמו מגשים הזמן עובר הכל כל כך מכאיב כאב שובר חיים לפי תכתיב ורק לאור ירח וכוכבים תמהים זיכרון חבוי פותח פצעים עמוקים אולי צדק מי ששתק זו לא חכמה להיכנע לאזיקים אולי חזק מי ששרד אבל בטוח שלא אמעד בעוד אני כבולה לאזיקים ©
כל הזכויות ליצירה שמורות לkamera
|
||||||||||||||||||||||||||
rss
שלח לחבר
הדפס יצירה
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי