בנושא
בכרם
חדשות
 
אגדת כנפיים / נדודים בחול
בביכורים מאז כ"ו אייר ה´תשע"א

 

בכול יש אור. אם רק מביטים פנימה אל עצמוּתם של הדברים ניתן לראותו.

אתמול בבוקר ראיתי מארג ענק של קורי עכביש רקום ברגל אוֹמן בין עמוד חשמל לגדר צמחים ענפה. הקורים לכדו את קרני השמש ושיקפו ניצוצות של אור. על המדרכה נחו רמוסים הפרחים הסגולים של העץ. רק אתמול נולדו, וכבר רַחפו ארצה. אהבתי אותם גם כך, מתפצפצים תחת כפות רגלי, מפארים את מרוּצוֹ הקבוע של הבוקר. מן העצים הזדמרו נעימות בוקר מצוייצות, והפרחים רצו להשיל את עלי הכותרת כדי לגלות סודם השקוף, הטמון בלב. ציפורים חתכו את הרקיע במעוף עליז. הלוואי ויכולתי גם אני למתוח את כנפיי הנוקשות ולעוף עד אינסוף. הכנפיים שלי גמישות וקלות מכוסות פלומה נוצתית בהירה, רקומות דמעות, אור וחושך, בּזוּקוֹת חולין עם פירורי קודש. אני מסתירה אותן תחת החולצה עם הנקודות. הן מקופלות צמוד לגופי, נוקשות מחוסר שימוש. צימחתי אותן לפני שנים, אז עוד חשבתי שכול בני האדם ניחוֹנוּ בכנפיים. ביכולת להתעלות מעל, בכוח להביט מעל, בתוך, ודרך הדברים, לטעום את פנימיותו של עולם. טעיתי. אין בני אנוש רבים שצימחו להם כנפיים, ויש מתוכם אף כאלו שמרטו את מעט הנוצות שצמחו להם משל היו שערה סוררת. מאז שגיליתי זאת אני מסתירה את כנפיי, מצמידה אותן אל הנפש ולא מתירה לחוֹם המזמין לגרום לי לפרוש אותן. זה קשה לפעמים, הדגדוג שבקצה הכנף גורם ללב לכמוֹהַ לעוף. אני משתוקקת כל כך למתוח את מוּטת כנפיי ולהתעלות מעט מעל טרדות היומיום. לפעמים אף טפח יספיק, רק כדי לצחוק על הכול מלמעלה. בחדרי עם דלת סגורה אני פורשת את הכנפיים כדי שלא יתכווצו, מעסה את הפלומה הסגלגלה ומחכה לרגע שתראינה אור יום.

ריבונִי, מכול הצבאות שבעולמך לא ביקשתי לי אלא אחד עם כנפיים. כלום זה הרבה מכדי לשאול?





© כל הזכויות ליצירה שמורות לנדודים בחול
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ו אייר ה´תשע"א  
כתיבה ממש טובה, זה הקטע הכי טוב שראיתי בעת האחרונה.
לא ברור לי למה התחלת מאור, ועברת לכנפיים. ברור שהכנפיים הם גולת הכותרת, ולכן לא ברורה לי ההתמזגות בין שתי המטאפורות.
מקוה שהובנתי.
כ"ו אייר ה´תשע"א  
אחרי המילים שלך להוסיף מילים פרוזאיות כתגובה, זה כמו לפזר גועש צהוב על אור ירח.
זה הרי שירה ממש, המילים שלך.

התענגתי על כל שורה בנפרד, וטעמתי אותן שוב ושוב. את פשוט כישפת את השפה שלנו.
בזוקות חולין עם פרורי קודש, מפארים מרוצו הקבוע..
יפהפה.
כ"ו אייר ה´תשע"א  
מצטערת שאני מקמצת במילים, אבל , לפשוטו של עניין,
אשרייך!!
על הכנפיים.

לזה הרב קוק קורא כשהוא מתכוון "לבסם את אוויר בעולם" (באומונות כמובן)
כ"ז אייר ה´תשע"א  
הרבה זמן לא קיבלתי כאלו תגובות!
מודה לכם מאד מאד.
כ"ז אייר ה´תשע"א  
זה כאילו פיזרת כאן אבקת פיות על הכול, ברקע טון פתיחה של דיסני, ובלי טיפת קיטש. זה עשה לי טוב על הלב. ממש
כ"ז אייר ה´תשע"א  
את האור שנמצא בעצמותם של כל הדברים יכול לראות רק מי שניחן בכניים.קפיש?
מלא תודה בי:)
כ"ז אייר ה´תשע"א  
כ"ח אייר ה´תשע"א  
מקסים השיר ומקסימה המשוררת. [זה לא קטע, זה חתוך מתוך יצירה, וזו שפה שירית מיטבית].
ויש, יש כאלה עם כנפיים, אבל גם הן מחביאים אותן


ריגשת.

עֹז
כ"ט אייר ה´תשע"א  
את הבגרות בספרות שעשיתי היום (לא משהו ספציפי, ככה מזכיר בכללי).
יש מחמאה טובה יותר?
ג´ סיון ה´תשע"א  
יש אנשים עם כנפיים. ואפילו לא מעט. רק צריך לא לפחד - כי הרי גם הם מחביאים את הכנפיים שלהם...
ותגובה עניינית: הלוואי שהיית כותבת סיפור כזה, ממש.
ה´ סיון ה´תשע"א  
אני לא מוצאת אותם!
ואולי באמת יום אחד תנוח עלי הרוח ואכתוב על זה סיפור.
ואמי- להזכיר בגרות בספרות זה נהדר.תודה .הצלחת?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד