המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
קידמו עיני / תחרת נייר
בביכורים מאז ג´ ניסן ה´תשע"א

א. אַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה.

בַּדֶּרֶךְ שֶׁל הַחֲתוּלִים לְיַד הַבַּיִת יֵשׁ יְלָדִים עֲזוּבִים, וְסוֹרָגִים
בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה וּבְעִקָּר בַּמִּרְפֶּסֶת (מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ
סוֹרָגִים גַּם בַּקּוֹמוֹת הָאֲחֵרוֹת, אֲבָל בַּמִּרְפָּסוֹת לֹא).
הַכֹּל נִרְשָׁם: יֶלֶד קָטָן נִלְפָּת בַּסּוֹרָגִים, וּפַחֵי הַזֶּבֶל
הַמְּגֻדָּרִים בְּעֵץ, וְאִישׁ אֶחָד, יָחֵף, עוֹשֶׂה
אֶת שְׂדֵה-הַקּוֹצִים שֶׁמִּבֵּין לַבָּתִּים וְלַחֲתוּלִים
קַפַּנְדַּרְיָא, אֲבָל אִם תִּשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ יַכְחִישׁ: אֵינוֹ יוֹדֵעַ.

ב. אַשְׁמֹרֶת תִּיכוֹנָה.

הָאֲפֵלָה צוֹעֶדֶת בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי
אֶל בֵּיתָהּ
הַמְּנֻמָּר כִּתְמֵי פְּלָדָה
סַפְסָל מִזְדַּמֵּן מְשַׁמֵּשׁ לָהּ מָעוֹן אֲרָעִי
וְאָז הִיא מִתְמַזֶּגֶת
בְּצִבְעֵי הַחֲלוּדָה.
חָתוּל רְחוֹב אָפֹר
וּכְמוֹ נוֹלַד לַלַּיְלָה
וַדַּאי אִמּוֹ לִמְּדָה אוֹתוֹ לָשִׁיר.
הִיא נְבוֹכָה פִּתְאֹם,
הָרְחוֹב לְפֶתַע זָר לָהּ
וְהִיא, כְּמוֹ תָּמִיד, זָרָה לָעִיר.

ג. אַחַר חֲצוֹת.

מְכוֹנִיּוֹת מְפֹהָקוֹת, טְרוּטוֹת עֵינַיִם
וְכָל הַלְּחִישׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם
אֵינָן שְׁקֵטוֹת בּוֹ
כְּצִיּוּץ שֶׁל טֶרֶם שַׁחַר.
שְׁעַת חוֹתָם.

ד. אַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה.

מַשָּׂאִית מְטֹרֶפֶת דּוֹהֶרֶת בָּרְחוֹב כְּמוֹ סוּס מִשְׁתּוֹלֵל. מַזָּל שֶׁכְּבָר אֵין
מְחַלְּקִים חָלָב בְּבַקְבּוּקֵי זְכוּכִית: הָיוּ מִתְנַפְּצִים וְכָל הֶחָלָב הָיָה
נִשְׁפָּךְ וְזוֹרֵם וְשוֹצֵף בְּמוֹרַד הָרְחוֹב הָרָאשִׁי נְחָלִים-נְחָלִים
מְפֻלְּגֵי סִמְטָאוֹת וַאֲפִיקִים וְעַד לַחֲצֵרוֹת וְלַחַלּוֹנוֹת וְלַגְּדֵרוֹת.
רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל-מִלֵּאת. וְכָל הַדְּרָכִים הָיוּ נִמְלָאוֹת
צַחוּת טְהוֹרָה וּמְתוּקָה. וִילָדִים
צוֹחֲקִים שׁוֹכְחִים אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת עִם הַזֶּרֶם הַפִּתְאֹמִי.
הַרְחֵק מֵאָחוֹר מָה הָיָה נַעֲשֶׂה בְּשִׁבְרֵי הַזְּכוּכִית.

אֲבָל בָּרְחוֹב הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת שְׂמֵחִים בְּחִיּוּךְ מָלֵא חָלָב
וַחֲסַר שִׁנַּיִם. נְחָלִים פִּרְאִיִּים שֶׁל לִפְנוֹת-בֹּקֶר.





© כל הזכויות ליצירה שמורות לתחרת נייר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ד ניסן ה´תשע"א  
אפשר לקחת אותם אלי מתנה לאפיקומן?

נראה לי שזהו שיר של אמהות, השיר הזה. אמהות של מבט חי לעולם משתנה ומתחלף, עולם של זמנים שיכולים להתפס כקבעון מייאש, מחזוריות של אין. אמהות של המשמרת האחרונה, שתינוק יונק משדי אמו. החלב, החלב. פלא.בדיוק אחרי לידת 3 אחיניות בהפרש של חודש לכל אחת, והמציאות קרובה.
ממילא, צורת השיר היתה זרה לי קצת, יש בה משהו שלעולם לא אצליח לדעת, כמו הריון, אולי. אבל אני חש את הגודל פה. טוב לי.

תודה!
ישי
י"ד ניסן ה´תשע"א  
מדהימה פשוט.

הבית הראשון הזכיר לי את עגנון משום מה, אולי בגלל המילים שמוכרות, לי לפחות, מסיפורים שלו.

שאר הבתים פשוט הכניסו אותי עמוק לתוך אני לא יודעת איך להסביר. ואני כמעט בטוחה שלא הבנתי אותו כמו שכיוונת ובכל זאת, הוא שמור במקום טוב אצלי.

תודה לך
דפנה
ט"ז ניסן ה´תשע"א  
,תהלה.
י"ז ניסן ה´תשע"א  
איזה רעיון יפה. מאיפה הבאת את זה...? יצירתי ומרנין :)
י"ז ניסן ה´תשע"א  
ציירת לי כאן.
קראתי בעונג רב, וקראתי שוב.
איכשהו את מעניקה תמימות גם לעזובה, גם למה שנשבר ומה שיכול להשבר, גם לחלב שנשפך.
[וחלב בבקבוקי זכוכית, איזו נוסטלגיה...]
י"ז ניסן ה´תשע"א  
השיר הזה נפלא,
בעיקר בזכות הדיוקים העמוקים והעדינים שלו,
כל זמן מדויק לזמנו, כל מילה נותנת צבע של זמן,
והכותרת קנתה אותי לחלוטין, מדויקת להפליא :)

תבורכי. אהבתי.
י"ז ניסן ה´תשע"א  
מה היה נעשה בשברי הזכוכית, את מציגה בלשון שירית בעיה, ולמרות בעיה זו ילדים שמחים, זה מבטה בעיני שילדים לא מודעים לכאב גם אם הוא חד כשברי זכוכית.
י"ח ניסן ה´תשע"א  
לעורכים - על ההמלצה, ולמגיבים - על המחמאות והתובנות.

י"ח ניסן ה´תשע"א  
מזל טוב על ההמלצה (לא שזה כזה נדיר אצלך, אבל בכל זאת...)

*

"אֲבָל בָּרְחוֹב הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת שְׂמֵחִים בְּחִיּוּךְ מָלֵא חָלָב
וַחֲסַר שִׁנַּיִם. נְחָלִים פִּרְאִיִּים שֶׁל לִפְנוֹת-בֹּקֶר."

להתמוגג.
שיר מקסים. מקסים, מקסים, מקסים.

נ.ב זו רק אני, או שתמיד התגובות שלי ניתנות אחר כל התודות של היוצרים?
כ"ב ניסן ה´תשע"א  
הביתהאחרון שימח אותי. ממש ככה.
חייכתי מבפנים.

וגם את האשמורת התיכונה אהבתי מאוד.ואת החתול האפור.

אוהבתמאוד לקרוא אותך, ואת השינויים שמתרחשים להם בין השירים שאת מפרסמת.

תודה!
כ"ה ניסן ה´תשע"א  
אני אוהב שירים של שום מקום ושום דבר, ואת עשית את זה טוב מאוד, וגם אם אין כאן שום דבר לנעוץ בו שיניים, זה יצא לך נפלא ומתוק. השימוש שלך בסימני הפיסוק, בפסיחות, בכלל במעברים בין הזמנים השונים בשיר, עושים את הכל מפויס ותענוג לקריאה.

במיוחד אהבתי את "אם תשאלו אותו יכחיש: אינו יודע" ואת "הרחק מאחור מה היה נעשה בשברי הזכוכית".

בבית השני הייתי נותן פסיחה לפני "זרה לעיר", בסוף. זה היה נותן מרווח נשימה ויוצר חריזה נסתרת. שולי, אבל יש לזה משמעות.

5, סך הכל. [והעדפתי. לא יוצא לי לעשות את זה הרבה.]
כ"ח ניסן ה´תשע"א  
הם מדהימים, בדיוק כמו שצריך לעשות את זה. מצד אחד כאלו פשוטים ובהירים שאתה יכול מייד לצייר אותם מולך ולומר כן, זה בדיוק כך, ומאידך כאלו שלא ראיתי מעולם.

תענוג לקרוא אותך, כמו תמיד
י"ט תמוז ה´תשע"א  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד