בנושא
בכרם
חדשות
 
אי של שקט / d1976f
בביכורים מאז כ"ד אדר ב´ ה´תשע"א

 

אי של שקט רקוע בעיגול הקטן שבתוך שדה השלף

קולות רועים,

צליל רך ועמוק לתוך המרחב

רוח דרומית עוברת ומערסלת בחום את הקמה,

השיבולים רוגעות, מעבירות מבטן לכאן ולכאן.

קולו של המוץ הניתק באבחה, נשמע

נחתך משיבולת.

אל תוך המעגל הם נופלים

אל קרביו,

אל תוככי ישותו.

גרעינים,

גרעינים גדולים וקטנים.

גרעינים מלאים וריקים.

גרעיני שיבולים.

אחד לאחד,

נאספים אל כברה גדולה של מתכת.

מצליפים אחד למעלה ושתיים למטה

מקפצים זה לזה

וזה מזה,

אחד רודף את רעהו לצאת לאור הגדול.

שתי ידיים אוחזות בכברה,

שתי ידיים שהן ארבע.

שתי ידותייך העלומות בידיי.

"לפזר"  - את אומרת

לא לשאת,

לשכוח,

לשחרר לרוח לשאת את המוץ,

לתת לחיים לעבור בנבכי הכברה,

ולסנן.



שחרור

© כל הזכויות ליצירה שמורות לd1976f
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ ניסן ה´תשע"א  
התחלת טוב, בתמונה שהצלחתי לראות דרך השיר: הגורן בו דשים את החיטה, ויושבים בו... שם איבדתי אותך ואת קו העלילה. משהו שם הולך לי לאיבוד.
מה רצית לומר? אולי: כמו המוץ שמשוחרר לרוח כך שחרר אותי? כך אשתחרר? לא ברור לי מספיק.

יפה לך השימוש בעולם המושגים של דיש חיטה, נדמה לי ששימוש יותר מוקפד ומדויק במושגים יעשה לשיר עוד יותר טוב (ההיכרות שלי עם התחום נעשתה דרך עולם ההלכה בעיקר, אבל נדמה לי שזה די מספיק)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד