בנושא
בכרם
חדשות
 
שברים שבשגרה / עדיאל ג
בביכורים מאז כ"ב אדר ב´ ה´תשע"א

כשאשבור את הכוס
המי יודע כמה בחיי
לא אזיל דמעה
ואין כוונתי לומר
שאשמח

את השברים אאסוף
ואשים בשקית
אנעל לרגלי סנדלים
ובפרצוף חתום אשא אותם
אל החצר האחורית

כשאחפור עוד בור
בבית הקברות השגרתי הזה,
להסתיר מהעולם וממני
את שפתי הזכוכית שנשקו ברגלי
חתכים עמוקים,
לא אקונן ואכאב.

רק אשא שוב רגליים כואבות שיישאוני
בשביל מרוצף זכוכיות
אל מקום בו לא אשבור יותר דבר.

(בתקווה שעד שאגיע
יוכלו עוד פצעי להגליד).



זכוכיות כשלון

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעדיאל ג
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ח אדר ב´ ה´תשע"א  
במילים חדות וחותכות לגמרי, היטב לתת לנו להרגיש.
"במקום בו לא אשבור יותר דבר". מעולה.
א´ ניסן ה´תשע"א  
הפכת את כוס הזכוכית השבורה מהחופות למטאפורה כואבת של שברים יומיומיים.

עוד יבואו ימים...
עֹז
א´ ניסן ה´תשע"א  
הרעיון נהדר. ויש כאן כמה בתים נפלאים.
בכוונה לקחת אותנו לאסוציאציה של חתונה? או שרק אנחנו לקחנו את עצמנו לכך?

וגם, הפריעו לי הסנדלים, למה לא יחף?

עד כאן מחשבותי..

חוץ מזה זה מקסים.

כשאחפור עוד בור
בבית הקברות השגרתי הזה,
להסתיר מהעולם וממני
את שפתי הזכוכית שנשקו ברגלי
חתכים עמוקים,
לא אקונן ואכאב.

רק אשא שוב רגליים כואבות שיישאוני
בשביל מרוצף זכוכיות
אל מקום בו לא אשבור יותר דבר.

(בתקווה שעד שאגיע
יוכלו עוד פצעי להגליד).

החלק הזה בעיקר..
ג´ ניסן ה´תשע"א  
על התגובות
ממש שימחתם.

עלמה
האמת שלא כיוונתי את העניין לכוס של חתונה, אבל יש בזה משהו נורא מעניין, קצת מחייה את המשמעות של שבירת הכוס בחתונות, זה דבר כואב ולא ממש שמח.

לשאלתך השניה
הבית השני בכללי בא לתאר פעולות שגרתיות שעושים כששוברים כוס או כל דבר אחר, כדי להדגיש את השגרתיות שבדבר לכן אני נועל סנדלים.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד