בנושא
בכרם
חדשות
 
הרוגה אחת / ריח ורדים שדהה
בביכורים מאז י"ח אדר ב´ ה´תשע"א

 

הֲרוּגָה אַחַת, מְסַפְּרוֹת הַכּוֹתָרוֹת.
הַפִּיצוּץ אֵרַע בִּשְׂדֵרוֹת שַזַ"ר. מִי בִּכְלָל
יָדַע שֶׁקּוֹרְאִים לָרְחוֹב הַזֶּה כָּכָה, הוּא תָּמִיד הָיָה
הַזֶּה שֶמִּמוּל הָאֻמָּה וּלְיַד הַתַּחֲנָה וּקְצָת מֵאֲחוֹרָה וּפִתְאֹם
כֻּלָּם זְקוּקִים לְמַשֶּׁהוּ לְהֵאָחֵז בּוֹ, לְשֵׁם

הֲרוּגָה אַחַת, מְשַׁקְּרוֹת הַכּוֹתָרוֹת.
וְלָמָּה אַחַת אִם אֶתְמוֹל הָיוּ חֲמִשָּׁה, וְשִׁלְשׁוֹם פְּגוּעֵי-מַרְגֵּמָה
וּבַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּמַשֶּׁהוּ (אֵיזֶה
שֵׁם יָפֶה: חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וּפְעֻלּוֹת הָאֵיבָה
מִלִּים גְּבוֹהוֹת מִדַּי לִמְצִיאוּת נְמוּכָה כְּמוֹ
קֶבֶר)
וְלֹא מִזְּמַן שִׁשָּׁה מִלְיוֹן, וּבִכְלָל
לָמוּת תָּמִיד הָיָה הַקֶּטַע שֶׁלָּנוּ-
עַל קִדּוּשׁךָ, כַּמּוּבָן
זֶה חֲבָל לָמוּת
סְתָם.

אַחַת. הֲרֵי כֻּלָּנוּ קְצָת
הֲרוּגִים מִכְּאֵב וּמִצַּעַר. וּשְׁלֹשִׁים פְּצוּעִים-הֲרֵי
כֻּלָּנוּ חֲתוּכִים עַד הָעֶצֶם, מְצֻלָּקִים
קָשֶׁה עַד אָנוּשׁ
פְּגוּעֵי הֶלֶם

אֲנַחְנוּ נָקוּם, אַתָּה תִּרְאֶה.
הַנֶּצַח שֶׁלְּךָ לֹא יְשַׁקֵּר כֹּל כָּךְ מַהֵר
(גַּם אִם אַתָּה כֵּן)
נַדְבִּיק פְּלַסְטֵר עַל הַחוֹר בַּלֵּב
נִקַּח אַקָמוֹלִי-יֵשׁ לָנוּ רְסִיסִים בָּרֵאוֹת
וּבְאֹפֶן כְּלָלִי הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלָּנוּ חֲרוּכוֹת, אֲבָל אֲנַחְנוּ
נְנַגֵּב אִתָּן אֶת כֹּל הַדְּמָעוֹת וְנַדְבִּיק חִיּוּךְ חָזָק
וְהַזְּמַן יַעֲשֶׂה אֶת מָה שֶׁאַתָּה לֹא.

אַחַת, יִהְיֶה בְּסֵדֶר. אֲנַחְנוּ נְיַשֵּׁר כְּתֵפָיִם
וְנָשׁוּב לִצְחוֹק וְלִשְׁכֹּחַ.
מָחָר נָקוּם, אַתָּה תִּרְאֶה.
אָבֵל הַיּוֹם, כְּשֶׁעוֹד בּוֹכִים
עַל מִזְבֵּחַ אַהֲבָתְךָ, אַל רַחוּם וְנוֹקֵם
כֻּלָּנוּ קְצָת
טְבוּחִים



אמונה פיגוע

© כל הזכויות ליצירה שמורות לריח ורדים שדהה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ה אדר ב´ ה´תשע"א  
הולך ומתגבר.
עד הסיום.
כואב מאוד ופוער.

ובמיוחד אהבתי את הנצח שלך לא ישקר כל כך מהר גם אם אתה כן.

שיר מצוין.

(הבית הראשון היה קצת חלש לעומת השאר.האולי כי לי ההבחנה הזאת של זקוקים לשם היתה מאולצת. ולא הרגישה אמיתית. אבל עכשיו במחשבה שניה אני חושבת על התגובות ו"איפה בדיוק זה היה" והסברים שכוללים סרטוטים מדויקים. בדיוק שם. אז אולי לא שם. אבל את המיקום המדויק, כאילו שזה משנה משהו..
אולי מה שהפריע לי בבית הראשון זה שהוא לא באמת קשור לשאר. כל השאר מדבר על ההרוגה ועל איך שכולנו פצועים והרוגים וזה קצת כיוון אחר. )

כ"ה אדר ב´ ה´תשע"א  
בייחוד על הביקורת הבונה, זה הכי משמח.

האמת היא שגם בעיני הוא קצת רעיון נפרד, שנדבק לשיר הזה מלמעלה. אולי שווה עריכה.
(אבל הוא ביקש. מה הייתי אמורה לעשות?!)

א´ ניסן ה´תשע"א  
מי שוכח? תגידי לי, מי שוכח? להמשיך לחיות זה לשכוח? להמשיך לחיות זה לאסוף את הדם ולמרוח אותו על מזוזות הבית. ובאמת צודקת, חלאס, לא צריך לומר כל הזמן: "נמשיך לחיות למרות הכל". מה חשבנו, שנתאבד?
מצטער, אני מכיר המוני אנשים שלא שוכחים. ממש מכיר, בפועל. גם בלב המרכז שאני אוהב כ"כ לא שוכחים, זה פשוט מוסתר מתחת לרצפה, ובאיזשהו שלב זה מבעבע, הדם לוהט. אנשים שנלחמו בעופרת יצוקה מספרים איך כל ה"צלקות" שעליהן דיברת נפתחות לפתע ללוחמים הכי לא קשורים והופכות לזרמים אדירים של חיים, של התקוממות נגד הרשע. זה אמיתי, אנשים לא שוכחים.
ויתכן שאני סתם פתי שמאמין שהכאב נספג, רק חבל שלא למדתי עדיין איך להפסיק להעריך את הפתיים.
ואולי את בכלל באה מול המדחיקים, ואז זה מובן, למרות שלא צריך בארס שכזה, מספיק כואב להדחיק גם ככה.
קיצר, אנחנו טבוחים כל הזמן, גם אם אנחנו לא חושבים על זה ולא מרגישים את זה. ומי שחי ברבדים העמוקים, הוא יודע כמה אבד, ובשרו צורב לו עד טירוף.

מבחינה טכנית, השיר בנוי מצויין, ונהניתי לקרוא אותו. יש פה כמה חידושים מעניינים, בעיקר בפסיחות.

תודה,
ישי
ב´ ניסן ה´תשע"א  
אני אוהב את הכתיבה החופשית שלך, אני חושב שהיא עדיין צריכה ליטוש, כי הרבה פעמים רמת השפה והבגרות קצת נופלת לבוסר, אבל זה כיף לקרוא ב"רוח" הזאת. אני לא יודע לגבי השיר, וזאת לא הקדמה לשום דבר. אני פשוט לא יודע עליו.
כ"א אייר ה´תשע"א  
לא יודעת אם תקראו את זה בכלל, וסורי על התגובה המאוחרת.

ישי יקר- קודם כל תודה על ההשקעה. בקשר לתוכן, אני חושבת שלא הובנתי. אם השיר הזה מריר כלפי משהו- זה כלפי שמים, (לָמוּת תָּמִיד הָיָה הַקֶּטַע שֶׁלָּנוּ-
עַל קִדּוּשׁךָ, כַּמּוּבָן
זֶה חֲבָל לָמוּת
סְתָם.) ודווקא כלפי האנשים יש לי המון הערכה, לאחדות הזו שבה כולנו כואבים את כאב היחיד, ולעוצמה הלא הגיונית הזו שבה אנחנו קמים וממשיכים.

ידידיה- ובכן, דווקא הביקורת שלך החמיאה לי מאד. כי אני אוהבת את הכתיבה הבוסרית שלי וחשבתי שהיא נעלמה לי עם הגיל ולא תחזור. והנה. איזה כיף לי. פשוט תודה, באמת.

ז´ אדר ה´תשע"ב  
עם הכאב האמיתי לצד השנינות והתחכום.
בעקרון אין לי בעייה עם מחאות כלפי שמיא, אבל הרגשתי שעלו הקטעים שמורידים את השיר. שהיה אפשר לעשות אותם מעודנים יותר ולא פשוט ברוגז גמור.

התגובה שלך לידידיהה חברי העלתה בי חיוך. אסור להיות זקן!
י´ חשון ה´תשע"ה  
כ"ח תשרי ה´תשע"ז  
(אוף)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד