בנושא
בכרם
חדשות
 
משלוח מנות לבלייט / גמדענק6
בביכורים מאז ד´ אדר ב´ ה´תשע"א

 

הנסיכה בל הייתה מותשת, זו הפעם החמישים ושבע שהיא עשתה את המסלול. עוד יומים, ביום הולדתה השש-עשרה, היא תוכרז רשמית כיורשת העצר של הממלכה, ולשם כך היא עושה שוב ושוב חזרות עם גברת פובידל על מסלול ההליכה.

שני צעדים, להתחיל בצעד ימין, קידה, חמישה צעדים, נפנוף קל ביד ימין, פסיעה ברגל ימין, הצמדת רגל שמאל ועוד ועוד. שוב ושוב היא טעתה, שוב ושוב היא התחילה את המסלול, וגברת פובידל הייתה על סף פיצוץ. "בבקשה גברת פובידל, אפשר אולי הפסקה, אנחנו כבר שלוש שעות מתאמנות, אני חייבת לנוח" התחננה בל.

"חצי שעה הפסקה בחדרך" נשפה פובידל בזעף.

בל דידתה לחדרה, נפלה על מיטתה ובהתה בחלון. מחשבו נוגות חלפו במוחה. עוד מעט היא תהיה בת שש עשרה, מהי היא הספיקה בחייה? כל יום, מאז השלימו הוריה עם העובדה שלא יולד לה אח, והיא תהיה המלכה הראשונה בשושלת של עשרים ושתיים מלכים, היא מוכשרת בסדר יום קפדני לתפקיד המלכה. לו היו לה חברות לשוחח איתן. יש רק את שתי בנות הרוזן מונטריי הבאות אלא בכל יום, ומשעממות אותה עד מוות.

שעמום, מה יכול לגאול אותה משעמומה. לפתע נשמע דפיקה בחלון החדר, זה היה דבר מסעיר, דבר שמעולם לא קרה לה. היא רצה לחלון ופתחה אותו, יצור נמוך ומכוער בחליפת עסקים צנח פנימה. היא התבוננה בו בתמהון, ואז נמלטה מפיה הקריאה: "דוֹבִּי?"

היצור תלמה בה מבט מלא מסתמה, "דובי, דובי, דובי אני נראה לך" הוא צרח מנפנף מולה אצבע דקה, "היצור המכוער הזה, לו היית אומרת גוֹלוּם, ניחא אבל דובי?".

בל הייתה נבוכה, "טוב, סליחה מר?"

היצור תקע בה מבט: "ומה את חושב, שאני אתן לך את השם שלי, ואז הלכה החידה והכל, אני לא כזה טיפש, באתי להציע לך עסקה." הוא הניח תיק בטריקה, פתח אותו והוציא ערימת מסמכים. "ובכן נפתח במשא ומתן".

בל הייתה מאושרת, משא ומתן היה הקורס האהוב עליה ביותר בכל הקורסים להכשרת יורשי עצר. נימוסים היא שנאה, דיפלומטיה היא תיעבה, אבל משא ומתן היה דבר נפלא. המורה למשא ומתן, מר הונגורקנדלון טען שהיא התלמידה המוכשרת ביותר שלו מזה עשרים ושתיים שנה.

היצור אמר: "ובכן שלוש בקשות בתמורה..."

בל קטעה אותו: "חמש."

"מה חמש?"

"חמש בקשות".

היצור זרק את ערמת המסמכים לתיק, טרק אותו והכריז "גברת, יש מסורת, שלוש משאלות, אני לא מתכוון לבזבז את זמני במשא ומתן עקר."

קשוח, חשבה לעצמה בל. "בסדר שלוש, באיזה פריסה?"

"מה פריסה?"

"ובכן אני מציעה משאלה אחת מיד, שנייה בעוד שנה, ושלישית בשעת התשלום."

היא ראתה את פניו מאדימות "שלוש משאלות עכשיו!" הוא צרח.

"בסדר, בסדר, שלוש משאלות עכשיו." הוא פתח את התיק והוציא את המסמכים. "טוב את חותמת כאן, כאן וכאן, מבקשת שלוש משאלות..."

"רגע" קטעה אותו בל, "מה אני נותנת בתמורה?"

"ובכן" הוא כחכח בגרונו, "בנך בכורך, יורש העצר, ינתן לי ביום הולדתו השלישי."

"בן, לא בת" אמרה בל.

"כמובן בן, מה אני אעשה עם בת?"

לא רע חשבה בל, כבר חמישים אחוז סיכוי סיכוי להנצל מהעסקה. "ומה אם יהיה לו שיער שחור?" היצור בהה בה בתדהמה, "שיער שחור?"

"כן, שיער שחור" אמרה בל באדישות מעושה.

"אין כזה דבר, לא היה איש במשפחה המלכותית עם שיער לא זהוב, החל המהרינג הראשון, אחריו קוגל הראשון, בלינצ'ס הכובש..."

"ומה עם גאלר הקרח?" שאלה בל.

"תפסיקי לבלבל לי במוח" הוא צרח שוב, אסף את המסמכים לתיק וטרק אותו על אצבעו הארוכה. היא ראתה את פניו משנות צבעים מרוב כאב, "אההה, תעזרי לי..."

"טוב שיער שחור או קרח מחוץ לעסקה?"

"מחוץ מחוץ, תפתחי את התיק."

בל צעדה באיטיות, נותנת לו לסבול עוד מעט, ופתחה את התיק.

היצור נאנח, "טוב בואי נחתום".


בל הומלכה בגיל עשרים ושתים, שנה לאחר חתונתה, לאחר שאביה נהרג בתאונת ציד. בעלה היה בן רוזנים נאה, גבוה, צהוב שיער, ובעיקר טיפש, דבר שהיה נוח מאד, הוא לגמרי לא התעניין במלוכה, וכלל לא איים על מלכותה של בל. עיקר ענינו היה בציד, הוא היה יוצא למסעות ציד ארוכים, וחוזר עם פוחלצים משלל צידו, אותם היה מפזר בכל רחבי הארמון. בל תמיד רטנה שהטיפש היה שוכח להסיר מהפוחלצים את תוויות היצרן: "פוחלצים זה אנחנו בע"מ הפוחלץ הסינטטי שאיש לא יזהה".


בגיל עשרים וארבע היא ילדה בן בכור, זהוב שיער. בגיל עשרים ושש היא ילדה בת, ובגיל עשרים שבע היצור התייצב לתבוע את שלו.

"ובכן בן בכור, זהוב שיער, יורש העצר אלי בבקשה," הוא נפנף מולה בחוזה.

בל שלפה את הצו המלכותי עליו היא חתמה אתמול בלילה ובו כתוב: "המלכה בל הראשונה מצווה בזאת שמעתה תמלוכנה על הממלכה רק נשים, ולכן ביתי לואיסנדרה היא יורשת העצר..."



אגדה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לגמדענק6
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ז´ אדר ב´ ה´תשע"א  
על הבן? פמיניסטי במיוחד :)
ובכלל, למה שמישהו יעדיף להיראות גולום על פני דובי? דובי הוא שיא המתיקות.

טוב, ועכשיו תגובה עניינית: נראה לי שציפיתי לסוף מוחץ יותר, כי אם היא עצמה מלכה-אישה, לקורא לפחות אין הרבה חידוש בהוצאת החוק (המבורכת) הזו.


סיפור מעולה, אחלה כתיבה.
פורים שמח.
ז´ אדר ב´ ה´תשע"א  
נראה לי ש"היצור תלה בה מבט מלא *משטמה* ", לא?
ז´ אדר ב´ ה´תשע"א  
ובתור בן, כמה ייסורים עלו לי להוציא סיפור פמינסטי.
ח´ אדר ב´ ה´תשע"א  
ח´ אדר ב´ ה´תשע"א  

וואו, בלייט, אני ממש מקווה שאת מעריכה את המחווה שבוצעה למענך..
ח´ אדר ב´ ה´תשע"א  
להתמודד עם קושי זה דבר קשה! (איזה משפט חזק-תודו!)
סיפור חמוד ממש
פמיניסטי ביותר אבל עדיין חמוד=]
אני לא בעד שוביניזם ולא בעד פמיניזם אני בעד דרך האמצע
יומטוב.
ח´ אדר ב´ ה´תשע"א  
זה התחיל להזכיר לי את שולטהייס ואז זה הפסיק. אוף.
ט´ אדר ב´ ה´תשע"א  
זנחתי את האתר לזמן מה, ואז חזרתי לסיבוב קצר. וואלה, זה היה כיף!
המון תודה, זה סיפור מגניב, קולח ומלא עיזוז.
זה מישהו שעקב אחרי השרשורפלצת האומלל ההוא שלי, נכון?
י´ אדר ב´ ה´תשע"א  
עוד מעט תגידי שאת מחבבת אגדות ומדקלמת הארי פוטר, פשוט לא יכול להיות.
י´ אדר ב´ ה´תשע"א  
כן, שמעתי על זה פעם אני חושבת.
ממש לאחרונה ראיתי פרסומות לסרט הזה.

אבל שר הטבעות???
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד