בנושא
בכרם
חדשות
 
זיכרונות על כוס קפה עם אימא / d1976f
בביכורים מאז י´ אדר א´ ה´תשע"א

 

ישבתי במטבח בבית הורי עם אימי לכוס קפה של צהריים.

בחוץ ירד הגשם נוגן לו בחלון שיר ערש.
חיבוק של חום עולה מאדי הקור אשר ציירו את ילדותי על החלון.

הבטתי תוהה בחלון.

הביטה בי אימי שוחקת ועיניה מזהירות.

- שאלתי אותה: זוכרת?

- אמרה לי זוכרת אני, זוכרת את לילות החורף של שנת הולדתך שאך חזרת מבית החולים ועודך קטן, יושבת הייתי לצידך, בעוד אחיך נרדמו זה מכבר, אחוזה בשתי ידיך שהיו מנגנות בידי ושרה לך שיר ערש.

- התיזכרי הניגון שהיית שרה לי, שהגשם בטפטופו הד לו?

לרגע הביטה בחלון ,הקשיבה למטר הגשמים והחלה לפזם את הניגון.

והניגון עתיק ביותר ומבטאו מארצות רחוקות יבוא, יעמוד בינותינו ישמיע קולו.

התגלגלו המילים, נתלו מחרוזת חן לצווארה, ויופיין כה זר ומסתורי.

כך ישבתי מולה מאזין , מביט בפניני מחרוזתה שהחלו לרקד לזמרת קולה, שלחתי ידי לאחוז מילותיה והם שיחקו עימי - קרבו רחקו ממני.

הניגון הוריד נוחם ללבי הסוער ומעט מעט הצלחתי הבין את פישרן וסוד קסמן הרחוק.

הוסיפה אימי ושרה.
למילותיה נראתה בקיר מאחורי האריחים המצוירים בפרחי אביב מלבלבים, דלת בזעיר אנפין.

יצאו המילים לפתוח את הדלת, שלה ידית של כסף בפיתוחי חותם ילדות.

בזו הדלת בילדותי הייתי יוצא בורח אל מרחב עולמות אחרים.

ביקשתי להיכנס בדלת ולא יכולתי כי צר עלי המקום.

- תמה, שאלתי אותה: הכיצד?

- אמרה לי: הקשב!

הנחתי את כוסי על השולחן, הקשבתי, הבטתי הוזה במחול האותיות וביופיו של הצליל.

גופי נרעד.

- ההיה זה פחד?

- ההיו אלו געגועים?

- מה היה לי?


גופי לא חדל לפעום ולהתקטן לשירתה וכמו כבדות עול השנים הורד מכתפיי השחוחות.

עודני מקשיב, ניסיתי בשנית לפתוח את הדלת ושוב לא היה צר לי המקום.

יצאתי אל הדרך הזכורה משנים, וקולה זקוף קומה מהלך לצידי.
בילדותי לא התרתי לאיש לבוא עימי לעולמי.

כאז כן עכשיו לא אתיר בואכם שעריו, על כן אצא אל הדרך יחידי, במשעולי ילדות רחוקים להיזכר באשר שכחתי.

איני יודע כמה זמן חלף עד בואי חזרה ולא אוכל לספר קורותיי.

אך אספר לכם רק את זאת, לכשיצאתי והיא עודנה שרה אמרה לי:  

- עתה - הזוכר אתה?

- אמרתי: זוכר.

זוכר אני: הטוב, הטוב ההוא מימי ילדותי.

זהו לגימה אחרונה מכוס הקפה, הכוס הונחה על השולחן בחדרי.

תם הגשם.

גם זיכרונותיי תמו.

הונחה העט על השולחן ואיתה גם ילדותי.



געגועים זכרון

© כל הזכויות ליצירה שמורות לd1976f
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ו אדר א´ ה´תשע"א  
סיגנון מיוחד של כתיבה, בהתחלה חשבתי שהשפה הזאתי שלך קצת מנסה להיות גבוהה-בצורה מאולצת. אבל כשהמשכתי התרגלתי לרעיון וזה התחיל קצת לסדר את עצמו.
סך הכל, זה קטע נחמד ויפה. סגנון-לא הייתי אומרת יחודי אבל מיוחד במובן מסויים.
שבוע טוב, תהלה.

*"הונחה העט על השולחן ואיתה גם ילדותי."-עט זה זכר, אז הונח.-אלא אם כן יש לך שיקול לא ידוע
ט"ז אדר א´ ה´תשע"א  
זה יפה זה. הזיכרון הזה עם הטיפות והקפה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד