בנושא
בכרם
חדשות
 
בחפשי את הטוב / d1976f
בביכורים מאז כ"ו שבט ה´תשע"א

 

בילדותי ידעתי את הטוב, ראיתיו והוא אחזני.

ועתה...

עתה עלי לחפש את הטוב, אמרתי אחפש את הטוב במשעולי ילדותי במרחבי הדשא בצִבעונֵי פרפרים בזוהר הפריחה בקולות העבר ולא מצאתיו.

אחפשהו אולי בחדרי לבבי ועליותיו, בדמי הזורם הגועש הבוער לדַבַר - ואיננו.

אבקשהו בהיכלות הקדושה בין ספרי התנ"ך הדוברים את קולו ובמקום חכמיו שמצאוהו - ואייהו ואבדתי.

אז ירדתי אל העיר הגדולה אל תהיית שאונה אל הנעים ונדים למקצבו של הצליל - ניסיתי כמותם לראות את הטוב ועיני סנוורים.

ואולי אפיל גורל? אולי שם אמצאהו? אך גם לא שם מקומו.

ואולי במקסם המילה אך גם היא ככולם לא נענתה למשאת חיזורי.

יצאתי אל חצר ביתי לשחק ולא היה איש בחצר לשחק עימי מיששתי בקירות למצוא אותו רשום על קיר - ורגלי כשלו בכדור המתגלגל.

אל הים אמרתי בשקט גליו. בעומקיו. בתהומות מחשבתי - אך כמשברי מים על סלע התנפצתי.

איכה רציתי לצעוק על פסגות ההרים אז לחשתי לגלים אֵי אני?

הנחתי לזאת -

ברבות הימים נואשתי למצוא את אותה אהבה אבודה.

נואשתי למצוא את עצמי.

למצוא את עצמי!

את עצמי אנוכי מבקש - שם...

אותי בטרם בואי

בחשכת המים

בגן האבוד

בכור המחצבת

שם בטרם היות -

                ידעתי



אובדן חיפוש תקווה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לd1976f
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ב´ אדר א´ ה´תשע"א  
אוי לא. הייתי בטוחה שבסוף החיפוש תימצא את הטוב בתוכך, היה לי ברור. בעצם-עדיין ברור לי, הטוב בתוכך, חפש אותו שם.

עֹז
ט"ז אדר א´ ה´תשע"א  
"אותי בטרם בואי".
פשוט: !
כ"ה אב ה´תשע"א  
שישנן שתי תמימויות: תמימות ראשונה ותמימות שניה. התמימות הראשונה פאסיבית. כמו ילד שעד גיל 8 הוא מעריץ של הוריו, עושה כל מה שהם עושים, מחקה אותם... אח"כ באה נקודת השבירה (גיל ההתבגרות?) - בה הילד במין "דווקאיות" שכזו מתרחק מהוריו, עושה הפוך מכל מה שהם אומרים וכו'. ולבסוף מגיע שלב של תמימות שניה - הילד לא עושה כי כך הוריו, או כי כך הם לא, אלא עושה את מה שטוב לו. הוא מגיע לאיזה איזון.

אפשר לראות זאת בחטא האדם הראשון (תמימות ראשונה-חטא-תמימות שניה) וכן במקומות נוספים.

לא יודעת אם לזה התכוונת, אבל לי זה הזכיר...

תודה.
כ"ו אב ה´תשע"א  
זיהיתי כאן תהליך כזה:
תמימות ילדות, התבגרות, בירור,
הידמות, הגרלה, שירה/תורת-הנפש,
חזרה לשורשים, ים, תורה, שקט, משבר,
מעמקים, תובנה, חיפוש ממוקד,
מציאה :)

לאומרת שירה, אני חלוק על מה ששמעת
לגבי שתי התמימויות.
כשילד גדל בצורה בריאה
(הנובעת בהכרח מקו מחשבה בריא מההורים)
הוא לא צריך להגיע לכדי "מרידת נעורים".
כ"ח אב ה´תשע"א  
למרות שברור שהיו כאלו.
רק אומר בפשטות שנהניתי, ושזה מעורר מחשבה.
תודה
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד