בנושא
בכרם
חדשות
 
קולקטורים - פרק 32 / דוצקי
בביכורים מאז כ"ד שבט ה´תשע"א

בס"ד

"הזמן הוא דבר משתנה, מסוכן להתעסק איתו" התחיל להסביר פרפסור טרומן.

"בהתחלה, עוד כשהייתי בגילכם, חשבתי שהחיים הם חסרי ערך. לא היה לי מזל. כל העולם התנכר אליי," המשיך הפרופסור, "אימי - רחל מלכה, נרצחה בדם קר בידי פושע נמלט. לאבי - יוסף אמיתי, אזל הכסף לקבל תרופות נגד הסכרת שלו, כי היה בחובות נוראיים בבנק, ובסוף נפטר מהמחלה שהחמירה לאיטה. וסבי - מר יעקב למשפחת אמיתי, שניצל מהשואה הנוראה בזכות הקרבת אביו, נרצח בפיגוע באוטובוס בירושלים, בדרכו למרפאה שלו. הוא היה רופא ילדים אהוב מאוד בקרב מטופליו".

"היחידי שטיפל בי היה דוד מיקי - אחיה של אמא, שהיה רווק באותה התקופה. ומכיוון ששנאתי את החיים - ניסיתי למצות את החיים בטיולים, פיתוח גופני וכדומה... למרות שדוד מיקי התחנן שאחפש מה לתרום בחיי לעולם, מכיוון שהוא טיפס במסלול העולה בדרגות המשטרה".

"כשהגעתי לבגרות, החלטתי להיות יותר עצמאי ופחות תלותי. נרשמתי ללימודים באוקספורד, בכל מסלולי המדע האפשריים, שיניתי את שם משפחתי, והתחלתי באמת לעבוד על פרוייקט שיתרום ויתקן את העולם - פרוייקט הקולקטורים, את זה אתם מכירים".

"כן... מכירים..." אמר יוס', ונזכר בK2000 החמוד, ורחלי נזכרה בננובוט, שכמעט מחץ אותה עם הלשון שלו - בהחלט זכרונות נעימים.

"אתה העלית את רעיון הקולקטורים, סבא?!" הזדעקה רחלי.

"כן, רחלי, אבל נתתי לפרוייקט הקולקטורים גם נקודת תורפה," הסביר טרומן, "למקרה שאדם לא מוסרי ישתלט על הפרוייקט".

"אז למה לא העלית אותה עד עכשיו, סבא? אתה ראית כמה נזקים גרמו הקולקטורים!" טען יוס', "עכשיו שלושתינו נמחקנו - ולא נוכל לתקן את המעוות!".

"יש כמה טעויות בדבריך, בחור צעיר," אמר פרופסור טרומן, "ואני גם מקווה שתסלחו למה שאומר".

"ראיתי את הטעות כבר מההתחלה, לכן יצרתי פיתרון: קולקטורים שיעצרו את הקולקטורים האחרים..." החל טרומן, אבל רחלי עצרה אותו.

"קולקטורים טובים? איפה הם? למה לא שלחת אותם?".

"אני מביט בהם בזה הרגע..." אמר פרופסור טרומן.
 
                               *

בעל הבית יצא ממכוניתו והשקיף אל החוף, הכינרת עדיין לא נראתה במלוא הדרה.

כשהילך בעל הבית לעבר מקום חפצו, הירהר בפסוקים המדברים על הגשם, "אם שמוע תשמעו אל מצוותיי... לאהבה את ה' אלוקיכם, ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם - ונתתי מטר ארצכם".

בעל הבית ניסה להבין, באיזו דרך הקולקטורים באמת היו עוזרים לשלום בעולם - אבל ללא הצלחה. מה הקב"ה רוצה להגיד לנו בדרך הזו?

כשהיה נער, עוד לפני שנודע כ"עילוי" של בני - ברק, תמיד הגיע בעל הבית לכאן, כדי לחשוב מחשבות בכל מיני נושאים למיניהם.

בעל הבית נעצר, מישהו מביט בו בצורה חשודה - האם מר איוול עלה עליו כל כך מהר?

                                    *

שוב חזרו טימי ובועז, בעזרת "מעבורת בין הזמנים", לת"א בזמן ההווה.

"אז...?" התעניין טימי.

"אז מה?" כעס בועז, "עכשיו אני יותר מיואש מאשר לפני שנפגשנו, בלי לפגוע, פשוט - אין לי מה לעשות!".

"סליחה, אדוני," שמע בועז קול מאחוריו, "אל מי אתה מדבר?".

בועז פנה למקור הקול, היה זה הנער שהציל בועז מהאוטובוס המסתער.

"אני..." פנה בועז למקום שבו עמד קודם טימי, "לא משנה".

"תשמע, אתה נראה ממש בדיכי, תרצה אולי להצטרף למשחק?" שאל הנער.

"אני לא חושב..." החל בועז למחות.

"אחרי שראיתי את התפיסה שלך קודם - אשמח אם תהיה השוער בקבוצה שלי" אמר הנער.

"טוב... בסדר..." אמר בועז ונכנס למגרש.

"נו כבר, שאולי..." קרא נער אחד, "כמה זמן אפשר לחכות לך?".

"אני בא!" קרא הנער, "ועם תגבורת!".

"שאולי..." חשב בועז, "מאיפה השם הזה מוכר לי?".


                         המשך יבוא...
 
  


מדע בדיוני סיפור בהמשכים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדוצקי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד