בנושא
בכרם
חדשות
 
אהבת פועלי בניין / דניאל אלימלך
בביכורים מאז י"ז שבט ה´תשע"א

יום יום בשעה חמש בבוקר, שעה שהקור העז של הלילה עודנו זוקף את השערות על זרועותינו החשופות - אותן זרועות אשר מעבירות לבנה או שתיים לעוד מה שאמור להיות קיר - שעה שמחלק העיתונים מתחיל עבודתו באופניו החורקות, ובשעה שהציפורים מחליטות שהגיע זמן לצייץ, באותה שעה אנחנו מסתדרים על הפיגומים ומחכים.

אחח. ולו יכלו הפיגומים לשיר.
אנו יודעים שלפני כחצי שעה קמת. לפני חצי שעה קמת ומרחת את האודם העז, העז מדי אולי, על שפתיך, שמת את הסומק על לחייך, וכפלי פניך ברכה ושלום. לאחר מכן מתחת את הגרביונים כמו שרק את יודעת, ויצאת לכיוון תחנת האוטובוס.
שורה של גברים, חשופי שרירים, עומדים על הפיגומים ומחכים. מחכים לך. יודעים שבעוד כדקה, אולי שתיים את תעברי שם למטה, עם הצילומים. צילומי רנטגן. אלו שצילמת אחרי ששברת את האגן במקלחת. ואנחנו, כל אחד מאיתנו, ירצה שרק תפני אליו מבט, ואפילו יסתפק בקריצה, אך את בשלך - באשמת קוצר הראיה שלך, לא מסתכלת רחוק מדי.
איך לבנו פועם בקצב קול תיפוף כדורי הטניס התחובים ברגלי ההליכון שלך על המדרכה, וריח קופת החולים המעורה עם מעט בושם זול שקיבלת חינם מהסופר פארם, כי כתבת להם אין סוף מכתבים על כך שאין מילה כזו פארם באידיש, עולה מגופך ומגיע עד לאפינו, אשר נושם אותו אליו כאילו היה זה ריח גן עדן.
אף כשאת יושבת בתחנה,
עינינו עוקבות אחריך. מחכה לאוטובוס שייקח אותך לקופת החולים, שם תהי כמובן ראשונה בתור. איך היינו רוצים להיות עכשיו אתך שם למטה. ליבנו פועם, ורק רוצה, שיום אחד, רק יום אחד, תפני את ראשך, בכדי לומר שלום.
ואז מגיע האוטובוס, ולוקח אותך רחוק מאיתנו.

מישהו אחר, זר, יפנה לך מושב. את תגידי לו תודה. ואנחנו?

אנחנו נחזור לבנות בניין.



אהבת בניין הומור זקנה נעמי פועלי שמר.

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדניאל אלימלך
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ´ שבט ה´תשע"א  
הרעיון משעשע, אבל זה פשוט לא אמין.
דווקא יש פה חומר לסיפור צובט לבבות.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד