בנושא
בכרם
חדשות
 
העגול - המכה הראשונה (5) / דוצקי
בביכורים מאז ט"ו שבט ה´תשע"א

בס"ד

"יש לי בעיה," אמר הקול המצמרר של הדמות עטופת השחורים, "ואני זקוק לך על מנת שהבעיה תיפטר. אתן לך כל סכום שיידרש".

היה זה בפינת רחוב בעיר התחתית, שם יהיה קשה לעקוב אחריהם, ואפילו פיל היה יכול להתחבא שם למספר רגעים. 

"ברצוני לדעת - מה הסיכונים במשימה?" שאל זד.

"כמו כל משימה אחרת - תפיסה ועונש," אמר הדמות, "אך כפי שסופר לי, ריק הגנב המהולל, אתה לא צריך לפחד שכך יקרה, נכון?".

                                      *

בשער מנזר הנבדלים עמדו דמויות שכלל לא נראתה שייכת למקום.

הדמויות היו קבוצת חיילים משונים, שליוו גברת משונה, דומה להם, עם כתר מונח על ראשה בעל השיער הארוך.

השוני היה: אוזניים לא רגילות - ארוכות וחדות ועיניים שכל המסתכל ישירות במבטן, היה מרגיש תחושת רוממות.

"מה מעשיכם כאן, יצורי-ים?" שאל השוער של שער הכניסה. מדיו היו מדי חייל בצבא המלכות.

"שלא תדבר כך אל הנסיכה, בן - אנוש!" גער אחד מהחיילים.

"אני אומר מה שבא לי, דג!" צעק השוער.

"הנסיכה," אמר החייל, "רק תני לי את הרשות...".

"ממש לא!" אמרה הנסיכה, "אנחנו בשערי מנזר הנבדלים, גם אלפי-ים מכבדים את המקום. אנחנו מבקשים רשות להיכנס".

"הא!" ציחקק השומר, "למה את חושבת, גברתי, שאתן לכם להיכנס?".

"כי הם ביקשו ממך יפה," שמע קול מאחוריו.

"האדון גורד!" הצדיע החייל.

"הכנס אותם מייד!" ציווה הנבדל החום, "אני מצטער, נסיכתי, על העוול שנגרם לכם, במה אוכל לעזור?".

"אני חייבת להיפגש בדחיפות עם הנבדלת הכחולה פיקסי, אדון גורד" אמרה הנסיכה דורי.

לאחר ששלח כמה נזירים לקרוא לפיקסי, שאל גורד: "מותר לי לשאול, סתם מהתעניינות - במה מדובר? אינך חייבת לספר...".

"אלו עניינים שיכולים לשנות את העולם, כפי שאנו מכירים אותו כיום" ענתה דורי.

                                      *

היה זה כנס סודי שארגן מאסטר ליאו - הנבדל הלבן, בלשכתו.
תה מרגיע מיוחד שפיתח ליאו עצמו הוצע לכולם, על מנת שיוכלו לרכז את מחשבותיהם.
 
בכנס היו נוכחים: גורד, פיקסי, דורי, וכמובן - ליאו עצמו.
 
"את מאמינה לסיפורי גמדים?" גיחך גורד.  

דורי נעלבה. היא עשתה את כל המסע המפרך מכיפת האלפים התת - ימית שבאי צ'רלה, עד למנזר הנבדלים באי המלוכה, כדי שיצחקו עליה?

פיקסי שמה לב לכך, ואמרה: "תראה, למרות שיש שנאה גדולה בין גמדים לאלפים, אחרי שהאלפים הצילו אותו מטביעה במים העמוקים - לא נראה לי שהייתה לו סיבה מסוימת למכור שמועות שקריות ברמה שכזו לאלפים".

"נקודה למחשבה" העיר ליאו.

"חוץ מזה, מה השקר הזה יועיל לו?" שאלה דורי, "הגמדים לא יפיצו על עצמם כזה שקר - זה יזיק מאוד לתדמית שלהם".

"ולמה שמישהו ירצה לגנוב את הדבר הנוראי הזה?" שאלה פיקסי.

"התליון חזק מאוד," סיפר ליאו, "שום דבר קוסמי לא יכול לפעול על העונד אותו, אך האדם עצמו מאבד משהו חשוב מאוד בתמורה".

"כמו מה?" שאל גורד, "אי יכולת השפעה של קסם? מה שווה ערך למתנה זו, שמרוויחים אותה רק נבדלים חזקים, אחרי הרבה שנים של עבודה עצמית קשה?".

דפיקה חזקה נשמעה בדלת.

"יבוא!" קרא ליאו.

שני נזירים פתחו את הדלת ואחד מהם קד לנוכחים, ואז אמר: "מצטער להפרעה בשעת התה, אדון ליאו, אבל יש חדשות רעות מאוד".

                                     *    

ריק ריחף לו קרוב לתקרת החדר, ונוכח ברגע זה, שאחרי כל הפריצות לבתים ומקומות של אנשים דרך גגות וחלונות גבוהים, טיפוס על קירות, או קפיצה מגג בית לגג בית בעת בריחה, ברגע שחייו תלויים על שליטת מצב רוח של קוסמת צעירה ומעוצבנת - יש לו פחד גבהים.

"אתה לא יודע כמה זמן חיכיתי לרגע הזה, ריק," אמרה תהילה, כבר חשבתי שלא נתראה יותר".

"למען האמת, קיוויתי שניפגש בסיבות יותר משמחות," אמר ריק, "הנוף בחדר יפה מאוד מלמעלה, אבל יש לנו נושאים דחופים לדבר עליהם. אז בבקשה תורידי אותי".

"אם אתה יורד, אתה יורד בצניחה חופשית - מעוניין?" שאלה תהילה.

"אמ... לא" אמר ריק.

"עכשיו תקשיב טוב!" אמרה תהילה, והתחילה להרגיש סוף - סוף הערכה עצמית, "אתה נשאר למעלה - עד שיבאו לקחת אותך".

"באמת תהילה," אמר ריק, "באתי כדי להציל אותך, וכך את מחזירה לי?".

"תן לי לחשוב בהיגיון," אמרה תהילה, "לפני כמה חודשים באת לכאן, נלחמנו, העלבת אותי, סיממת אותי, קשרת אותי לעמוד, שדדת את מקום מגוריי - בהחלט סיבות טובות להאמין לכל מילה שלך".

"אבל את חייבת, באמת," אמר ריק, "הולך להתבצע כאן מעשה נוראי".

תהילה הביטה בפניו של ריק, שהתעופף לו בתקרת החדר - הוא בהחלט לא נראה אותו הריק ההחלטי, הבטוח בעצמו, והאמיץ. הוא פחד ממשהו - אבל לא ממנה.

ריק הורד למטה.

"נו קדימה," אמרה תהילה, "איפה הפגיון?".

"אני לא הולך לשדוד אותך הפעם, תהילה," אמר ריק והניח את פגיונו על שולחן מרכזי שהיה בחדר, "באתי להגיד לך לברוח לפני שימצאו גם אותך".

"מי ימצא אותי? למה שמישהו ירצה לעשות לי רע?" שאלה תהילה.

"אני מתכוון ל..." החל ריק ואז נפל על פניו בעילפון.

כמה קוסמים בחירים ממסדר הקוסמים שבנובגייט עמדו בפתח.

"נראה שהפעם הצלחת להתמודד עם הבחור," אמר אחד מהם, "מזל שהגענו עכשיו. מי יודע מה היה עושה גם לך".

"למה אתה מתכוון, כשאתה אומר - 'גם לך'?" שאלה תהילה והצביעה על הפגיון המונח, "הוא אפילו לא היה חמוש".

"לפני כדקה הבחור הזה רצח את רקטון, גברתי" אמר האיש בעצב, "הוא ייענש עונש מוות - אני אוודא זאת. קחו אותו מכאן!".

שני קוסמים צעירים יותר לקחו את ריק המעולף, ויצאו מהחדר.

                                      *

לא יכול להיות שמישהו סתם ככה ירצה להרוג את רקטון.

רקטון הקוסם היה אהוב על כולם, או לפחות - לאף אחד לא היה דבר נגדו.

תהילה הייתה חייבת לעשות חקירה עצמאית למקרה. אף אחד לא יאמין למה שקרה בחדרה.

תהילה עקבות של דמות שנכנסה לאוהל של רקטון, ואת העקבות של רקטון עצמו - שכנראה, כהרגלו, הסתובב לקראת הנכנס.

העקבות של הדמות נעצרו במרכז האוהל, ורקטון עמד בקצה השני - רחוק מטווח פגיעת סכין או פגיון.

חץ אחד לא היה הורג את רקטון במהירות, כך שתהילה שללה את האפשרות. מה שמביא למסקנה - קרב קוסמים.

אבל רקטון הינו אחד הקוסמים הכי טובים בפלורה! וגם אם למישהו תהיה סיבה כלשהי לרצוח אותו - איך הוא ניצח את רקטון בקרב קוסמים?

תהילה התכוונה לעלות לחדרה לחשוב על הענין, ופתאום נתקלה רגלה בחפץ מסוים שהיה מונח מתחת לשולחן העבודה של רקטון, וכמעט מעדה.

תהילה הרימה את החפץ - כדור בדולח מעוטר בטבעת סביבו, ובראשה - עין מכריסטל. 

תהילה מעולם לא ראתה את רקטון משתמש בכדור הבדולח הזה, והיא התחילה לבחון אותו מכל צדדיו.

תהילה הביטה במרכז הכדור, ופתאום העולם השתנה.

                                  *

פלינט ישב בפתח בית - העץ שלו ועישן להנאתו במקטרת האהובה עליו, עוד שבוע מוצלח עבר עליו.

מרחוק ראה פלינט אריה רודף אחרי צבי מסכן, המנסה לברוח.

אין לצבי סיכוי...

פלינט אהב אריות (אהבה לא הדדית). החזק טורף - וכך שורד.

לאחר שסיים לעשן, נכנס לבית העץ, לסיים את הארגונים למשימה מחר.

הצייד אהב את הטבע.

                                       המשך יבוא...
                                       

                                       
 







סיפור בהמשכים פנטזיה

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדוצקי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד