בנושא
בכרם
חדשות
 
ולא מצאתיכם / עלמה לבד
בביכורים מאז י"ד שבט ה´תשע"א

                                                       "חברים הם כמו כוכבים..."

מָתַי הִפְסַקְתִּי לַחֲלֹק אִתְכֶם חַיִּים
מָתַי פִּסּוֹת שֶׁל זִכָּרוֹן הָפְכוּ
לִהְיוֹת הַמְתוּרְגמַן שֶׁלָּנוּ,
שָׂפוֹת זָרוֹת שֶׁמְּנַסּוֹת לִמְצֹא אֶת
נקוּדָת הַהַשָּׁקַה.
מָתַי נִמְלֵאתִי בְּעוֹלָם שֶׁלֹּא עָבַר
אֶת סִפְּכֶם וְאֵיךְ קָרָה שֶׁעֲדַיִן
עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת
אֲנִי עוֹרֶגֶת אֵלֵינוּ בִּיְדִיעָה שֶׁלֹּא נָשׁוּב
לִהְיוֹת עוֹד לְעוֹלָם


זרות חברות חתונה עבר

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעלמה לבד
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"ח שבט ה´תשע"א  
לא היה מתאים יותר לכתוב הכל בלשון נקבה כלומר: לַחֲלֹק אִתְכֶן, אֶת סִפְּכֶן, או אולי פיספסתח משהו.
י"ח שבט ה´תשע"א  
את הי' שם. ובחזרה למשמעות, כמובן השיר יכול להתייחס לחברים משני המינים, אבל לי הוא נראה מתאים יותר לחברות נשית קרובה.
י"ח שבט ה´תשע"א  
הצלחת להעביר את הכאב הזה בצורה מדוייקת.

אהבתי מאוד את הפסיחות, את התהליך שעובר בשיר מהמילה הראשונה ששואלת מתי, עד המילה האחרונה שעונה "לעולם".


(ומחכה לעוד שירים שיזכירו שהעולם הזה החדש הוא טוב, וממלא, על אף הגעגועים הבלתי נמנעים למה שכבר איננו)
י"ח שבט ה´תשע"א  
זו התגית *חתונה* שאשמה?
י"ח שבט ה´תשע"א  
מדויק וקסום.
מחמש בחיוך
י"ח שבט ה´תשע"א  
לא שבים להיות לעולם. אבל בונים עולמות חדשים, ותולים ברקיע כוכבים חדשים. והכוכבים האמיתיים ממשיכים ללוות, וימשיכו להאיר לך בכל עולם שתבני. לפעמים הם מתרחקים קצת ברקיע. זה הכל.
י"ח שבט ה´תשע"א  
הוא נהדר.

את נוגעת ולא נוגעת, מסתתרת ופותחת הכל, בעדינות שכ"כ אופיינית לך אבל מחדשת כל פעם מחדש.

תאמיני לי, ואפילו שהוא לא כזה חיובי השיר הזה, עשית לי טוב בלב.

תודה
דפנה
י"ח שבט ה´תשע"א  
שיר נהדר ונכון כל כך. השתמשת בביטויים יפים מאוד.
במיוחד זה:

"מָתַי פִּסּוֹת שֶׁל זִכָּרוֹן הָפְכוּ
לִהְיוֹת הַמְתוּרְגמַן שֶׁלָּנוּ,
שָׂפוֹת זָרוֹת שֶׁמְּנַסּוֹת לִמְצֹא אֶת
נקוּדָת הַהַשָּׁקַה."

הערה קטנונית אולי: אני חושבת שהשפה בשיר אולי גבוהה ונמלצת מידיי לתיאור של תחושות כאלו וזה יוצר קצת הרגשה של ריחוק.
י"ט שבט ה´תשע"א  
'מָתַי פִּסּוֹת שֶׁל זִכָּרוֹן הָפְכוּ
לִהְיוֹת הַמְתוּרְגמַן שֶׁלָּנוּ'

תודה על השיר הזה!

לילה טוב
יוני
י"ט שבט ה´תשע"א  
את כותבת נהדר אבל זה לא יגרום לי להסכים איתך.
אני סתם אתענג על המילים תוך התעלמות בוטה מהתוכן

עֹז
י"ט שבט ה´תשע"א  
תודה לכולכם.
כמה משמח להיכנס למחשב ולראות שהשיר שלי פורסם בליווי 10 תגובות מפרגנות..
אז אברהם, תודה רבה לך על התגובה, אני אכן התכוונתי גם לבנים.. למרות שהכאב האמיתי הוא על הבנות, גם הנתק מחברי הילדות שלי כואב (אבל עוד פחות..)
רוניני, תודה רבה:) שימחה אותי הקריאה בשיר..
אחד הדשאים- לא חושבת שהיא האשמה, היא אולי מה שגורם לי להבחין בזה, ואולי המכה הסופית.. אבל לא הסיבה.
לעת בציר, תחרה,דפנה, ויוניג- תודה!..
ולייאה, תודה לך.. בקשר למילים,לאיודעת.. אלו המילים שלי.. מבחינתי התחושה הזאת מאד חזקה, מאוד דרמטית.
טליה.. מה לא מסכימה? חוצפה שכזאת...:)
(אבל ברצינות עכשיו, אין כאן עניין של להסכים או לא, זה שיר על נתק ועל תחושה.)
שוב תודה לכם..
י"ט שבט ה´תשע"א  
היי. זה גם המילים שלי והשפה שלי ואני אוהב את זה. מבחינתי זה לא מנותק ומרוחק בכלל אלא להיפך.
את יודעת פעם כשהייתי רוצה להגיד למישהו משהו הייתי חושב את זה בשפה אחת ואומר לו את זה בשפה אחרת כדי שלא יצחק או יזלזל(ואפילו לא יבין) וזה יצר לי המון בלאגן בחיים.
כיף לי השפה שלך
כ´ שבט ה´תשע"א  
התחושה המוכרת עברה בצורה ברורה, כמו גם האכזבה והצער.
כ´ שבט ה´תשע"א  
אהבתי מההתחלה ועד הסוף..
לדעתי זה מדויק ונוגע כמו שזה..
לא הייתי משנה כלום.
תודה!
הרבה זמן לא קראתי שיר שכתוב כ"כ טוב.. כמו שאני אוהבת..
שוב, תודה.
כ´ שבט ה´תשע"א  
מחמשת בחיוך..
כ"ד שבט ה´תשע"א  
מקסים וכתוב נהדר,
ואני לוקחת למקום שלי (שבו לא החתונה מנתקת)
כ"ד שבט ה´תשע"א  
בדיוק.
השיר שלך הכאיב בי זכרונות.
כ"ד שבט ה´תשע"א  
ברור שאין פה ענין של דיון על הרגש, הדיון הוא רק על הנסיבות, לא מאמינה שחתונה מרחיקה חברות...

ג´ אייר ה´תשע"ב  
אלוקים, חבל שמה שאת כותבת זה כל כך נכון!!!

מדוייקת את.
נ.ב.
כ"ז אלול ה´תשע"ג  
זה יפה כי זה יכול להיקרא בשתי תנועות: גם רווקה אל חברותיה הנשואות וגם נשואה לחברותיה הרווקות (שהאחרונה, אני מנחשת, הייתה כוונתך).
ובסוגריים: מה, זה הכרחי??הבהלת אותי...)
כ"ט תשרי ה´תשע"ד  
הייתי כאן שוב. עדיין צורב.
כ"ב תמוז ה´תשע"ד  
מָתַי פִּסּוֹת שֶׁל זִכָּרוֹן הָפְכוּ
לִהְיוֹת הַמְתוּרְגמַן שֶׁלָּנוּ,
שָׂפוֹת זָרוֹת שֶׁמְּנַסּוֹת לִמְצֹא אֶת
נקוּדָת הַהַשָּׁקַה.

השורות האלו כל כך תופסות אותי עכשיו... לא מוכן. האמת, את השתיים הראשונות אני קורא על חברויות של פעם, נסיונות 'לשמור על קשר' שהולך ומתפורר.. ומחזיק מעמד בגלל כמה חוטים של נוסטלגיה.. את השתיים השניות אני קורא גם על חברויות של הווה, וכאן זה נהיה כואב עוד יותר...

עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת - רציתי לומר משהו לגבי האירוניה המבריקה שיצרת פה בהשתמשות הלא צפויה הזו, אבל לא הצלחתי להתנסח...

תודה לך!

כ"ב תמוז ה´תשע"ד  



(תודה)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד