בנושא
בכרם
חדשות
 
ורוניקה (אגדה) / עפר ואפר
בביכורים מאז י"ב שבט ה´תשע"א


 

כיצד קיבלה הורוניקה את שמה?


היה זה בוקר נאה בראשית חודש ניסן. הגשמים כבר פסקו מלרדת, והאביב סוף סוף הגיע. כולם יצאו אל השדות, לראות מקרוב את העצים שחזרו שוב ללבלב, ולהריח את ריחם של הפרחים החדשים.

כמו כולם, גם אותיות האלף-בית יצאו להן לטיול אביבי. הן עברו בין השדות, הביטו בפריחה היפהפייה, ואז אמרה האות אלף:

"ארצנו אביבית כל כך, אינסוף אילנות צומחים בה לרוב, מארז ועד אזוב. אורן ואלון, אקליפטוס ואזדרכת, וגם האגס שב מן השלכת".

הצטרפה אליה האות נון:

"ניצנים נראו בארץ, כה נאים, נעים לראות: נופר ונר-הלילה, נרקיסים ונוריות".

קפצה גם האות כף ואמרה:
"כל הצמחים כה יפים כיום: כלנית, כליל החורש, כמובן גם כרכום".
המשיכו האותיות להתהלך בין הפרחים, כשכל אות מתפעלת מהצמחים שלה: האות שין מלהבת מהשושנים והשקדיות, האות חית קוטפת חבצלות וחרציות, ורק אות אחת נשארת בצד, מבויישת.

"נו, וו", צחקו כל האותיות, "מה איתך? שוב מדברת רק על הוורד?"

וו שתקה. תמיד הן לועגות לה. בין אם זה טיול בין הערים בארץ ישראל, ובין אם זה סיור בגן החיות, לכל אות יש במה להתגאות ולהתהדר. רק היא, וו, עומדת לה בצד, כמו מקל בודד. גם עכשיו, כל הפרחים נראו יפים בעיניה: האירוס, וההרדוף, והרקפת, והסביון, והצבעוני... אבל אף אחד מהם לא היה באמת שלה.


וו ישבה לה על העשב, הרחק מכל שאר האותיות, ובכתה. לפתע, היא שמעה על ידה קול חלש:

"למה את בוכה?"

היא הביטה סביב, אך לא ראתה אף אחד. רק פרח קטן וכחול.

"מי את? את פרח?"

וו הביטה בפרח. "אני? פרח? לא, מה פתאום..."

"חשבתי, אולי..." אמר הפרח. "את זקופה כמו גבעול, ויפה כמו עלי כותרת..."

"אבל אינני פרח, אני האות וו."

"באמת?" אמר הפרח בהתרגשות. "אני לא מאמינה! האות וו בכבודה ובעצמה? אני כל כך שמחה לפגוש אותך!"

"אבל," אמרה וו, "אני סתם אות, שום דבר לא מתחיל בי."

"דווקא משום כך את האות המיוחדת ביותר," חייך הפרח, "את הרי מחברת בין כולם! מקשרת בין אותיות, נותנת צלילים להברות, מחברת בין מילים, איך יכולנו לדבר בלעדייך?"

האות וו נרגעה מעט.

"תודה לך. אבל... מי את?"

"אינני יודעת. כלומר, אני יודעת מי אני, אך לא מה שמי. איש מעולם לא קרא לי בשם. אולי את, בתור אות, תוכלי למצוא לי שם מתאים?"

האות וו גירדה בראשה הקצר, וחשבה. "את נראית לי כמו פרח שמח מאוד. מתאים לך שם כמו "אושר", "גילה" או פשוט "רון". או בשם חיבה - "רוני".

הפרח נענע בעלי הכותרת שלו לשלילה.

"לא ולא. אני רוצה שם שמתחיל באות וו! אולי במקום רוני תקראי לי "ורוני?"

"ורוני..." אמרה האות וו בשקט לעצמה. היא חזרה שוב על השם החדש כמה פעמים, עד שהחליטה:

"אקרא לך ורוניקה. כך מתאים לך, לדעתי."


כך קיבלה הורוניקה את שמה. ואם תטיילו בחרמון או בשומרון, בגליל או בהרי יהודה, בבקעת הירדן או בצפון הנגב, ותראו שם את הפרח הקטן כחול-העלים, ברכו אותו לשלום, ומסרו לו דרישת שלום חמה מהאות וו.




פרחים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לעפר ואפר
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ט"ו שבט ה´תשע"א  
לחי צומח דומם.
ט"ו שבט ה´תשע"א  
פשוטכך.
ט"ו שבט ה´תשע"א  
נהניתי.

אבל מה עם הוומבט? והוירוס?
ט"ז שבט ה´תשע"א  
מדפיסה כדי להקריא לילדים בשבת.
מינון נכון ומעולה של הכל...
ט"ז שבט ה´תשע"א  
חמוד מאוד.

אהבתי במיוחד את הציטוטים של האותיות.
ט"ז שבט ה´תשע"א  
ט"ז שבט ה´תשע"א  
ומרענן ושובב.
אהבתי מאד את השורות בתחילה, שכל מילה התחילה באות שלה.
וסתם, הכתיבה מהירה וקולחת במיוחד.
מוזר שסיפור שכולל בתוכו רק אותיות וצירופים, יכול להיות קולח כל כך.
י"ז שבט ה´תשע"א  
לך תספר את זה למגדיר הפרחים הצעיר... נו, צבי, זה מ http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=46247
י"ז שבט ה´תשע"א  
יפה בפשטות, עדין, קצר וקולע.
אהבתי את הרעיון.
שבוע טוב=]
י"ח שבט ה´תשע"א  
מעולה.
איזה כייף ל'וו' שבחרת בה

עֹז
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד