המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
אפילוג / פרט
בביכורים מאז כ"ד טבת ה´תשע"א

I.


חֹדֶשׁ שָׁלֵם

עָבְרוּ הַיָּמִים בַּשְּׁכוּנָה כְּמוֹ

שָׁלִיחַ עִם מֶסֶר חֲתוּם.

עִם שַׁחַר הָיוּ

מְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים, נוֹקְשִׁים

עַל הַתְּרִיסִים, שׁוֹאֲלִים מִי כָּאן

הִלֵּל, מִי כָּאן הִלֵּל


הוּא בְּאֱמֶת גָּר פֹּה פַּעַם,

הִלֵּל. הָיְתָה לוֹ

חָצֵר קְטַנָּה עִם שַׁעַר

לָבָן וְכֶלֶב צַּמְרִירִי מְרַיֵּיר וְהוּא

גָּר פֹּה כְּמוֹ כֻּלָּנוּ.

פָּעָמַיִם בְּיוֹם הָיָה מְרוֹקֵן

אֶת הַפַּח לַצְּפַרְדֵּעַ הַיְּרוּקָה וְהָיָה אוֹמֵר

לִשְׁכֵנִים אַקְרָאִיִּים בּוֹקֵר טוֹב. (כָּךְ בְּדִיּוּק

הוּא הָיָה אוֹמֵר.)


II.


חֹדֶשׁ שָׁלֵם

שָׁכַב הִלֵּל מִתַּחַת

לְמִטָּה בְּחֶדֶר מוּצְלַל,

בְּרֵיאוֹתַיו מְפַזֵּז הָאָבָק בִּצְרִידוּת שֶׁיֵּלְכוּ כְּבָר

שֶׁיֵּלְכוּ. שְׁכֵנִים אַקְרָאִיִּים

עָלוּ אֵלָיו לָרֶגֶל,

אָמְרוּ לוֹ תִּרְאֶה אוּלַי

עָדִיף לְקַבֵּל כְּבָר אֶת הַמִּכְתָּב

וְזֶהוּ, אוּלַי בְּעֶצֶם יִהְיוּ בְּתוֹכוֹ סְתָם

בָּלוֹנִים לַיֶּלֶד, בָּלוֹנִים כַּאֵלּוּ

יָפִים בְּכָל מִינֵי צְבָעִים, מָה רַע


אֲבָל הוּא רַק נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ

וְאָמַר בְּאֲדִיקוּת

הַמִּכְתָּב הַזֶּה הוּא דַּף רֵיק,

אַתֶּם שׁוֹמְעִים, הוּא דַּף

רֵיק כֹּל כָּךְ


בַּסּוֹף הוּא גַּם אָמַר לָהֶם

אֶת זֶה יָשָׁר בַּפַּרְצוּף. כְּשֶׁבָּאוּ

וְתָחַבוּ לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב לַיָּד כְּבָר

הָיְתָה גוּלְגּוֹלְתּוֹ עֵירֹמָה

וּמַבָּטוֹ צְנִימִים

וַעֲדַיִן הָיָה מְמַלְמֵל לְעַצְמוֹ רֵיק,

רֵיק לְגַמְרֵי



זמן זקנה מוות משמעות קיום

© כל הזכויות ליצירה שמורות לפרט
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ט טבת ה´תשע"א  
אני אוהב את השיר הזה. אני מקווה שיהיה לי זמן לחזור ולהעמיק בו, כי הוא ממש מזמין לזה. ואני יודע שלא הבנתי יותר מאשר כן.
גם בלי להבין את כל השיר לאשורו, אלה ממש מוצלחות-
בְּרֵיאוֹתַיו מְפַזֵּז הָאָבָק בִּצְרִידוּת שֶׁיֵּלְכוּ כְּבָר
שֶׁיֵּלְכוּ. שְׁכֵנִים אַקְרָאִיִּים

וגם הסוף. אותה הרגשה אבסורדית שקאמי נותן.
כ"ט טבת ה´תשע"א  
וואו, איזה שיר זה, איזה נושא ואיזו דרך מעניינת לכתוב אותו, להתמודד איתו.
שמעתי השבוע ראיון עם שמעון פרס והוא אמר משפט שנצרב אצלי: "אדם זקן הוא לא אדם לשעבר". אם הבנתי נכון, זה מה שהלל אומר לנו, אפילו כשנדמה לנו שהוא כל כך זקן שהחיים שלו חסרי משמעות (גלגלתו עירומה, מבטו צנימים), הוא מתעקש שזה עדיין לא ריק, לעומת המוות. ובעצם, גם החיים שלו נשמעים די ריקים: שכנים אקראיים עולים אליו, לא מישהו יציב ונוכח בחיים מלאים. הוא סתם גר פה, כמו כולנו. אם היית יוצר דמות מלאת חיים ומעוררת הזדהות, ההתמודדות עם המוות הייתה מסויימת, וכשגם החיים נראים ריקים ועדיין היחס למוות הוא כאל ריק הרבה יותר, זה מעלה את השאלה בחריפות גדולה יותר, בכאב גדול יותר.
ואני תוהה איך להתייחס בעצמי ליחס הזה שלו, אם זה אומץ ואופטימיות, ומציאת משמעות לחיים בכל שלב, או פחד פשוט מהמוות ורצון עיקש להיאחז במוכר. ואולי זה גם וגם בעצם.
שיר נהדר, לא יודעת כמה הבנתי, אבל מה שלקחתי לי זה מספיק.
כ"ט טבת ה´תשע"א  
אוהב בשירים שלך, אני חושב, זה הזרות. השירים שלך זרים באופן מאוד קרוב אליי. לא יודע איך להסביר את זה.
אני לא בטוח עד כמה הבנתי את מה שאתה התכוונת, אבל זה נראה מאוד טוב.
א´ שבט ה´תשע"א  
תודה על התגובות.

השיר הזה הוא חלקה הראשון של סדרה בהתהוות שסובבת סביב הילל. התגובות שלכם היו באמת חשובות לי.
ב´ שבט ה´תשע"א  
מיוחד. ולקח לי כמה ימים כדי להצליח לנסח תגובה הגיונית.

מה שיפה בשיר זה שהוא לוקח את הדמות של הלל, עם כל הקסם שלה, ומכניס אותה לחיים שלנו. הופך את הלל לשכן ממול. מפרק ומרכיב מחדש את כל הרמזים הקטנים של הדמות, לסיפור אחר, בגרסא עצובה ומודרנית.

הלל הזקן, כך הוא נקרא במדרשים. וכאן, הוא זקן של ימינו. כמה כבוד היה במונח הזה פעם, וכמה אין בו היום.

אהבתי את השימוש ברמזים לסיפורים המוכרים על הלל, שהופכים כאן למשהו אחר.
"מי כאן הלל", הגולגולת בסוף, שמזכירה את האמירה של הלל בפרקי אבות לגולגולת הצפה, אמיררת בוקר טוב לשכנים שמזכירה את ענוונותו של הלל, "העליה לרגל" של השכנים האקראיים, שלי מזכירה את הסיפור עם ההלכה על קרבן פסח. העקשנות לשכב חודש שלם מתחת למיטה, שמקבילה לשכיבה על הגג בשלג.

הדעיכה העצובה הזאת, מקבלת איזה עומק נוסף מהקשר להלל הזקן.

ולמרות כל זה, אני מרגישה שיש בהלל איזו נעימות "כה עשו חכמינו"אית שיושבת לי בראש חזק מכדי להבין מדוע לקחת את הלל והושבת עליו את כל העצב הזה. זאת כמעט הדמות הכי חביבה שקיימת. הדעיכה שלה כאן מרגישה לי לא מנומקת מספיק כדי לגרום לי להזדהות עד הסוף.

אבל זה לא מונע מהשיר להיות שיר מצוין.

שבת שלום
תודה!

אלגביש

ג´ שבט ה´תשע"א  
אבל קצת לגבי הכוונות שבמילים. משום מה כשמוציאים מישהו עקשן זה בקונוטציה שלילית, מנסיון חיים שלי לפחות. גם איך שמדברים אליו בנימה מסתחבקת "אולי כבר עדיף לקבל את המכתב וזהו... מה רע?" די מטה את הכף נגדו. הוא ממלמל (מילה שגם הסמנטיקה שלה תורמת) "ריק, ריק כל-כך" בלי לתת תירוץ או סיבה, ו"כבר היתה גולגולתו עירומה" בא לי בקונוטציה של "מבפנים". אז כמו שאמרתי, העברת תמונה היטב כהרגלך, אבל אני לא אהבתי את התמונה הזאת.

בכל זאת העלית לי חיוך קטן, ואני מודה לך על זה מאוד, קבל את התודה אם תרצה.
וְהָיָה אוֹמֵר
לִשְׁכֵנִים אַקְרָאִיִּים בּוֹקֵר טוֹב. (כָּךְ בְּדִיּוּק
הוּא הָיָה אוֹמֵר.)

בברכה,
אלעזר,
אינו איש במקום שיש אנשים,
ברומא ואינו רומאי.
ד´ שבט ה´תשע"א  
הפסיחות.

חוץ מזה אין לי הערות, רק יופי, והמכתב לא ברור לי.
ד´ שבט ה´תשע"א  
מאוכזב.
אבל האכזבה היא לא יאוש.

הלל היה אומר לרדוף את השלום, עד חורמה.

הניירות של הזקנים אינם חלקים
רק בניירות של ילדים עוד לא כתב אף אחד הניירות של הזקנים מחוקים
הכל מחוק
כי הכל כבר נכתב
ונלעס
ה´ שבט ה´תשע"א  
אקזיסטנציאליזם במיטבו.
אהבתי מאוד את הקונטרסט שמרוח כאן בין הבית הראשון לשני ובכלל את הלל, למרות שתדע שהאסוסיאציה הראשונית אצלה היתה שלום (אוהב ורודף) ולא דווקא הלל "הזקן" אז זה קצת הפריע לי כאן, שחיפשתי משהו קשור לזה ואחר כך אולי טולרנטיות או סבלנות, ואפילו שמאי, כך שהתגיות היו כאן נחוצות מאוד.

אבל אחרי חמש קריאות, וכשהבנתי. זה פשוט מרתק ושובה לב
ז´ שבט ה´תשע"א  
איזה כיף לקבל תגובות כל כך מגוונות...
היה מעניין מאוד לראות איך קראתם את השיר. ניכר שהשקעתם בו מחשבה, ואני מודה לכם על כך.

תודה.
כ"ב אדר ב´ ה´תשע"א  
את "על הסף", ולרגע קיויתי שזה המשך. אז לא שיש לי בעיה עם מובי דיק, אבל... אני ממש מחכה להמשך לשיר המופלא הזה.
כ"ו סיון ה´תשע"א  
הזרות הזו, אין כמוה בעולם.
כ"ג חשון ה´תשע"ב  
קראתי שיר אחר, שגם בו אפשר להתעמק הרבה, והוא הזכיר לי מאד את המכתב-


אם תרצו / חזי לסקלי

אם תרצו ספגטי בולונז,
תקבלו את כל הספגטי בולונז שבעולם.
אם תרצו את כל הספגטי בולונז שבעולם,
תקבלו בקושי מעטפה עם פתק:
"משלוח הבולונז אבד בדרך
ממרסי לחיפה
אולי טבע בים
אולי נחטף בידי אוזבקים משולחי רסן
אולי התפוצץ בטעות".

אם תרצו אהבה,
תקבלו בקושי מעטפה ריקה, בלי כתובת,
בלי כלום.
אחרי הבכי והשינה תבינו
שאפשר
להשתמש במעטפה ריקה,
לשים בה משהו:
אולי שבר זכוכית
אולי טבעת שהתעקמה
אולי קווצת שיער. משהו.

אם תבקשו מעטפה ריקה,
תקבלו אהבה,
את כל האהבה שבעולם.
י"ט כסליו ה´תשע"ב  
מלהיכנס לשיר ישן שלך ולגלות שעברו בו פעם אנשים יקרים, ועוד טרחו להשאיר לך פתק כי לא היית בסביבה.

(ספר השירים של חזי לסקלי הוא ספר השירה הראשון שקניתי בחיי.)
כ´ כסליו ה´תשע"ב  
עכשיו ארבע לפנות בוקר.
הגבתי תגובה ארוכה שנמחקה.
העיקר שלה היה שעכשיו הבנתי את השיר.
נ פ ל א
ח´ כסליו ה´תשע"ג  
שירים כאלה מזכירים לי למה אני מאוהב במילים. הצמרמורת הרכה בלחיים ומעלה, ליד העיניים, הגוש בגרון.
אני אוהב שהמילים בעצמן כבר שוות את השיר, עוד לפני האמירה שלו. והמכתב הריק הוא הברקה, הברקה ממש.
תודה רבה על זה, זה הולך איתי לכל מקום היום.
י"ג חשון ה´תשע"ז  
אין מילים לזה.
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד