בנושא
בכרם
חדשות
 
השארת אותנו / לב לדעת
בביכורים מאז ל´ כסליו ה´תשע"א

 

"פִילוֹסוֹפִים, מֶחְקָרִים, הוֹצִיאוּנִי לִרְוָיָה

כֹּל מֻגְבָּל לִי אָסוּר בַּהָנָיָה"

                                    הראי"ה קוק

           

הִשְׁאַרְתָּ אוֹתָנוּ לְחַסְדֵי הַגְּמָרָא

הַקְּדוֹשָׁה

הִנַּחְתָּ לָנוּ לַהֲגוֹת וְלַהֲגוֹת

יוֹמָם וָלַיְלָה.


הוֹתָרְתָנוּ טֶרֶף           

לְחַיִּים שֶׁל שִׁגְרָה

מְחַבְּקִים לְבוּשֶיךָ
עִם חֹשֶׁךְ,

עָנָן

וְהַרְבֵּה עֲרָפֶל.



דביקות תורה

© כל הזכויות ליצירה שמורות ללב לדעת
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
ג´ טבת ה´תשע"א  
קראתי ועיינתי במדרש יפהפה (וב"ה אף משרה מוזה...) בשמות רבה, פרשה לג:

"משל למלך שהיה לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונטלה ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו, אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך, אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: נתתי לכם את התורה לפרוש הימנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, שנאמר ועשו לי מקדש"

לפעמים, מרוב כל הפלפולים, חיי-השגרה של שמירת ההלכה והמצוות (שלא להגיד תוך "מאבק" פנימי עם סתירות כאלו ואחרות עם המדע וכו'), אנו שוכחים את הכח המניע את הדברים, המחיה אותם: "שיויתי ד' לנגדי תמיד".

לא בטוחה אם הבנתי הקשר של הציטוט שהבאת תחילה. אני עוד צריכה לסגור בו כמה קצוות שלא ממש מתחברות לי...

רבקה.
ה´ טבת ה´תשע"א  
(אולי כדי לך להקטין רווחים)

יום טוב
יוני
ו´ טבת ה´תשע"א  
אחי זה קורה, אין מה לעשות. הרגשתי הזדהות עם השיר, למרות שאני בתור ביינ"יש מוצא את חיי הישיבה מרתקים, אבל ישיבתי היא לא בדיוק ישיבה וד"ל ואכמ"ל.

בכל אופן, חוץ מה"מחבקים לבושיך עם חשך" שלא כל-כך הצלחתי להבין, למרות שאני מכיר את התניא ומה שהוא אומר באחד הפרקים הראשונים שם על ה"לבושי דמלכא" אבל למה דווקא עם חושך? אני יכול להבין את החושך כמטאפורה למצב רוחני, אך עדיין, זה אינו ברור לי, כי ניתן לחבק גם ביום מבחינה רוחנית וכו'.

נ.ב- בעקבות הציטוט מהרא"יה בהתחלה הבנתי שאת חווית הרב קוק מהפילוסופיה אתה חווה גם בלמודיך ,גמרא וצר לי על כך. מהכרותי בת השנתיים וחצי איתה אני מוצא אותה אין סופית ומרתקת. סבורני כי בעייתך נעוצה בשיטת הלימוד שלך, כי גם אני חוויתי שיטת לימוד שמתישהו הופכת להיות משעממת עד חשך ענן והרבה ערפל...
ט"ו טבת ה´תשע"א  
כי הם חיינו.
השיר הזה פשוט פועם, קצר וחי ועמוק.

נתנאל.
י"ז טבת ה´תשע"א  
רבקה - לגבי הציטוט בהתחלה: הייתי יכול להביא ציטוטים אחרים מהראי"ה, יש לו אמירות יותר מפורשות, ("ואשנא את הפרטים בעת אשר אורם של הכללים רחקו מעלי"- אני מקווה שהציטוט מדוייק), אבל הציטוט הזה נגע בי. חשבתי לצרפו לאחר שסיימתי לכתוב את השיר.

יוני - תודה רבה.

עת בציר - כמו שהזכרתי קודם, בתגובתי לרבקה, לא הייתה זו חווית הראי"ה בנוגע ללימוד פילוסופיה בלבד, אלא פעמים רבות גם ההרגשה שלו לגבי לימודי נגלה בכלל.
ב"ה, אני נהנה מלימודי הגמרא, וגם אני בתור בייני"ש מוצא את חיי הישיבה מרתקים. אצלי מדובר בבעיה יותר רחבה ומקיפה מאשר אחת כזאת שניתן לפתור ע"י שינוי שיטת הלימוד, כמדומני. (אם כי אני מסכים שברמה הכלל-ישראלית וודאי צריך לעשות את זה).
השורות האחרונות הן ארמז: "וההר בוער באש, עד-לב השמיים--חושך, ענן וערפל" (דברים ד). החושך, הענן והערפל, בהם אנו מצפים לגילוי שכינה, מלאו הכל, והשכינה עצמה נעדרת מהם.
תודה רבה על תגובתך!

נתנאל - טוב לשמוע ממך. תודה רבה.

תודה לכולכם!
י"ח סיון ה´תשע"ב  
וזה קשה.

לעתים, אני מאוד מזדהה עם ההתמודדויות המחשבתיות אותם אתה מעלה בשיריך.

מה שלומך?
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד