בנושא
בכרם
חדשות
 
ואולי תקווה? / אמון חניתה
בביכורים מאז כ"ג כסליו ה´תשע"א

 

בס"ד


מסתכל בחושך ומנסה רק להבין,

להבין מדוע אתה מתוך האחרים?

אבל כעת דבר לא יעזור התקווה כבר קצת דועכת,

והיציאה לאור נראית כמו חלום.

האם אותי שכחו? האם גם הם תקווה איבדו?

המתח גובר שנה ועוד שנה הזמן נראה ממש כנצח

וכלום לא השתנה.

ולעד גלעד לעולם לא נשכחך השאר חזק

שלא תאבד עוד תקוותך.




גלעד שליט

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאמון חניתה
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
א´ טבת ה´תשע"א  
רצונות ברוכים. איי, לא מספיק כואב לי הדבר הזה, השבויים. תודה שהזכרת.

הנגיעה שלך בכאב של המציאות חשובה מאד, אך אני חושב שתוכל להרחיב אותה עוד. גם בנקודה הספציפית עליה דיברת - נסה להשתמש בהיבטים שונים של הכאב, השתמש באמצעים ספרותיים ככל שתוכל (אולי בהתחלה זה יהיה קצת מכאני, אחר כך זה נטבע בך), דימויים וכל השאר.
חוץ מזה, נסה לחשוב על מעגל הכאב הנוסף שבעניין השבי הנוראי, מעבר לחייו הפרטיים של גלעד (שיקרים לנו מפז). על האבדן הלאומי, על חסרון בכבוד הישראלי.

המשך לכתוב, אתה על דרך טובה.

תודה,
ישי
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד