בנושא
בכרם
חדשות
 
ועדת קבלה- המחזה / שיבקוץ
בביכורים מאז כ"ג כסליו ה´תשע"א

 

תפאורה: אולם גדול, במרכזו כיסאות בצורה של בית משפט.

פתיחה: בראש יושב יום הכיפורים (מבוגר עם זקן לבן גדול) לצידו מזכיר בית המשפט, ראש השנה. עוד אנשים פזורים ברחבי החדר ומשוחחים, חנוכה מתעסק בארון החשמל (מדליק את האורות), ט"ו בשבט משקָה את העציצים. האחים פורים ושושן-פורים מסתודדים ומצחקקים בפינת החדר, בפינה השניה ט' באב וי"ז בתמוז בוכות בכי תמרורים, ט"ו באב מנסָה להרגיע אותם. סוכות ושמיני-עצרת מושיבים את ששת הילדים שלהם סביב משחק קופסא כלשהו. ל"ג בעומר מנסה להכנס אבל בכל פעם שהוא דורך בפנים גלאי עשן נדלק, הוא נשאר בחוץ.


(יום כיפור דופק בפטיש כמה פעמים עד שכולם משתתקים.)

ראש השנה (בקול רשמי): אנו רוצים להתחיל, נא לשבת, גם אתה פסח!

(מתיישבים לאט לאט- מדי פעם לוחשים זה לזה באוזן.)

ראש השנה (משתיק את כולם): כולם פה?

(מסתכלים סביב)

שושן פורים: פורים קטן לא יכול היה להגיע, אשתו ילדה בן בשנה שעברה.

פורים: בת!

שושן פורים: בן!

פורים: בת!

(מכים אחד את השני בפטישים מנופחים וצוחקים, יום כיפור מכה בפטיש כמה פעמים עד שהם חוזרים למקום.)

ראש השנה: עוד מישהו?

פסח: 'שביעי של' לקחה את הילדים לים, היא ביקשה שאספר לה מה היה.

ראש השנה: טוב, אז נתחיל. התכנסנו היום לדון בצירופו של חבר חדש למועצה.

שמיני עצרת (קופצת): אמרתי לכם! אמרתי לכם! ידעתי שבזה מדובר, (לחנוכה:) אתה חייב לי סופגניה!

חנוכה (לשמיני עצרת): שמחה, את אומרת את זה כל שנה מאז שצירפנו את ל"ג בעומר בערך, זה לא נקרא לדעת...

שמיני עצרת: לא נכון, אמרתי את זה רק כשרצו לצרף את י"ט כסלו ואת ח"י אלול...

פורים: לא נכון, את אומרת זה כל שנה. (צוחק)

שושן פורים: לא יפה לצחוק עליה!

פורים: כן יפה!

שושן פורים: לא יפה!

(זורקים אחד על השני אוזני המן וצוחקים, יום כיפור מכה בפטיש עד שכולם משתתקים)

ראש השנה: קצת רצינות בבקשה, תיכף היא תכנס. (מפנה את ראשו לכיוון הדלת) יום העצמאות, בבקשה!

(לחדר נכנסת בצעדים קטנים, ילדה קטנה עם שמלה מלוכלת, די עלובה, רואים שהבגדים שלה היו פעם מלבן מבהיק וכחול עמוק)

(כולם שותקים כמה שניות, אחר כך שושן פורים פורץ בצחוק רועם)

שושן פורים (תוך כדי צחוק): גדול, יום כיפור, אתה כמעט כמו פורים... אחלה בדיחה (ממשיך לצחוק).

פורים (אל שושן): אתה יורד עלי? לי יש בדיחות הרבה יותר טובות!

שושן פורים: שטויות, הבדיחות שלך לא מצחיקות אפילו את שבועות, אפילו שהוא תמיד במצב כפית...

שבועות (מתעורר מתוך ניקורים): הן דווקא כן מצחיקות אותי...

פורים (אל שושן): אתה רואה!

(האחים שולפים אקדחי פיקות ויורים זה בזה תוך כדי צחוקים, יום כיפור מכה בפטיש עד שכולם משתתקים.)

ראש השנה: הנושא שלפנינו הוא רציני, הילדה הזאת רוצה להתקבל למעגל השנה.

שושן פורים: מה, זה רציני?

כולם: ששש...

(שושן צוחק ושותק)

(פסח קם, מכחכח בגרון ועושה מבט רשמי, פורים מנסה לעצור את עצמו מלצחוק, הוא לא מצליח. פסח תוקע בו מבט זועם, עכשיו הוא מצליח. פסח מביט שוב במבט רשמי ופותח): רבותי, מדובר בבקשה משוללת כל יסוד. (הפסקה מתודית, מביט מסביב) איזו גאולה היא זו, שבה מחצית מהעם נשאר מחוץ לארץ? (שוב כנ"ל) איזו גאולה היא זו, שבה חלקים מארץ ישראל נמסרים לאויבים? (אתם כבר יודעים) אין חירות בגאולה זו, רק הפקרות- עבד השם הוא לבד חופשי!

שמיני עצרת (בזלזול): הו, אביבי, אני רואה שנעשית פיוטי, מתי התחלת לקרוא ריה"ל?

(פסח מאדים לגמרי, רק לאשתו מותר לקרוא לו בשם הזה, הוא ממש מתבייש בו)

פורים (לוחש לשושן בצורה שכולם ישמעו): אווווו, נראה לי שפסח אכל קצת יותר מדי חזרת...

(שושן פורים מתפקע מצחוק כדי שגם מי שלא שם לב קודם ישים לב עכשיו, פורים נותן לו סטירה, הם מכים זה את זה וצוחקים, יום כיפור מכה בפטיש עד שכולם שותקים.)

שבועות (מתעורר): ברור שמאכלי חלב הרבה יותר טעימים!

כולם: ששש... תחזור לישון.

שבועות (נעלב): שוב אמרתי משהו לא קשור? זה קורה לי יותר מדי בזמן האחרון... אולי תסבירו לי  על מה מדברים?

סוכות: חוק שבע דקות!

שבועות: בבקשה...

סוכות: לא!

שבועות: יום כיפורים וט"ו באב, אתם נראים לי הכי טובים פה, תסבירו לי בבקשה.

ט"ו באב: הילדה הזאת רוצה להתקבל, היא טוענת שהיא התחלה של הגאולה העתידית.

שבועות: רגע, חלק מהגאולה היא קבלה של התורה לא? איפה התורה שלה?

(כולם שותקים כמה שניות אחר כך י"ז בתמוז מתעשת)

י"ז בתמוז (אל שבועות): כאילו שאתה מושלם, אל תשכח מה קורה למי שלא שומר על הלוחות שלו כמו שצריך... (פורצת בבכי)

ט' באב: גם אם י"ז צודקת, למה שנכריז על חג כשעוד לא נבנה בית המקדש? אני ממש לא מבינה, ברור שרק זאת הגאולה האמיתית. (פורצת בבכי גם היא)

ט"ו באב (קמה ומלטפת את ט' באב): לא נורא תשב'א אל תבכי, גם מהרגע שנכנסו ישראל לארץ עד שבנו את הבית לקח הרבה זמן, גם בפעם הראשונה וגם בשניה. (פונה אל כולם) אני חושבת שיש לילדה הרבה פוטנציאל, אולי היא זאת שתגרום לארבע התעניות להפסיק לבכות סוף סוף.

פורים: מה? נצטרך להפסיק לצחוק על תענית אסתר שבוכה בזמן שכולם שמחים?

שושן פורים: אמרתי לך לא לצחוק עליה!

פורים: זו לא אשמתי, היא באמת מצחיקה...

(גונבים לולבים מהחגורה של סוכות ומתחילים בקרב סייף תוך צחקוקים, צעקותיו של סוכות על כך שעל הלולבים יש 'קורא' לא מועילות, גם האתרוגים מתחילים להזרק ["זה עם פיטם!!!"] ולבסוף, אפילו ערבות ["לבלוב!!! משוגעים!!!"], יום כיפור מכה בפטיש עד שכולם משתתקים- הוא מבקש מפסח שיקח את כל הלכלוך וישרוף אותו)

שושן פורים: יש לך מזל, השארנו לך את הקוישיקלאך...

פורים: י'אשכנזי מי משתמש בדבר הזה...

(שושן פורים מכה בפטיש של יום כיפור, כולם מתנפלים עליו ואוזקים אותו בפינה, פורים מתגלגל מצחוק)

ראש השנה: הוציאו את האחים הבנדיטים הללו מהאולם!

פסח: היינו עושים את זה מזמן לולא היתה להם חסינות, החוק אומר שכולם יתבטלו חוץ מהם...

שבועות (מתעורר): אני דווקא אוהב את השטויות שלהם.

כולם: ששש...

(שבועות חוזר לישון)

שמיני עצרת: אני חושבת שפסח סתם מפחד שכולם יסתכלו על הילדה וישכחו ממנו, נראה לי שאם היא קצת תתרחץ ותכבס את השמלה שלה, היא תהיה ממש יפה.

(פסח נעמד בזעם ונועץ אגרופים בשולחן, פורים עושה חיקוי שלו מאחוריו, כולם צוחקים, פסח מסתובב וצועק "בן נעות המרדות, אני אלמד אותך מנה" ומתחיל לרדוף אחריו, פורים הרבה יותר מהיר, יום כיפור מכה בפטיש וכולם שותקים)

סוכות: אני מסכים עם אשתי...

שמיני עצרת (מסננת): חסר לך שלא...

סוכות: כלומר, היא רק ילדה קטנה, בטח כשהיא תגדל היא תהיה ממש טובה ורצינית.

ט"ו בשבט (בחורה צעירה- קול גבוה במיוחד): כבר הרבה זמן אני רוצָה חברה שתשים אלי לב... בבקשה...

(פורים צוחק בקול, ט"ו בשבט פורצת בבכי ילדותי, שושן פורים מכפכף את פורים, פורים מתנדנד בצורה חשודה, פסח מגלה שארבע הכוסות שלו נגנבו, פורים נזרק מהאולם אך חוזר ונרדם בפינה, יום כיפור דופק בפטיש וכולם שותקים, שבועות מתעורר)

שבועות (מתעורר): אני דווקא אוהב את הבדיחות שלהם!

כולם: ששש...

(שבועות חוזר לישון)

ראש השנה: האם מישהו רוצה להוסיף משהו?

פסח: טרם נשאתי דברי!

כולם: מה?

פסח: עוד לא דיברתי!

כולם: אה... דבר.

פסח: אין זו גאולה, אין זו חירות, לילדה זאת אין טיפה של יראת שמים, ראו כמה קרעים יש בשמלה שלה. מקומה איננו איתנו, שתלך להשתובב בחוץ עם שאר בנות גילה, אנו נחכה לגאולה אמיתית (מביט על שמיני עצרת) ויפה(!) ואז נקבלה לשורותינו!

(הילדה שעמדה בשקט מעורר חמלה בצד לאורך כל הדיון צועדת למרכז החדר, ברקע נשמעת מנגינת 'התקוה', היא מתחילה לבכות בהתרגשות)

יום העצמאות: הרגע הגעתי מדרך ארוכה-ארוכה, סבא של סבא של סבא שלי התחיל אותה, אולי אפילו לא הוא. כבר שנים אנחנו צועדים בדרך, בלי לראות כלום, רק חושך. אני הגעתי, הראשונה באלפים שנה, הגעתי הביתה.

נכון, השמלה שלי מלוכלכת, רק עכשיו הגעתי מהדרך ואני עדיין לא מצליחה לכבס אותה. היא גם קרועה, גם בגלל שנקרעה בדרך, וגם בגלל שלפעמים אני קורעת אותה בטעות, מתוך הזיות. נכון, אני עוד ילדה קטנה, לא תמיד יודעת בדיוק להסתדר בעצמי, אבל אני מנסה.

ראו, ראו את הדרך הארוכה שעברתי, ראו כמה אנשים לא הגיעו לכאן, נשארו שם לעולמים. אני מבטיחה לכם שתשעה באב כבר תהיה פחות עצובה בזכותי, גם אם בינתיים אני רק ילדה.

(הדמעות שנושרות מהעיניים של יום העצמאות מנקים טיפה את השמלה שלה. כולם בחדר מתרגשים, אפילו שושן פורים, פסח מבליע דמעה כשאיש לא שם לב, פורים שם לב, הוא מתעורר משנתו וצוחק עליו, כולם שולחים בו מבטים נזעמים והוא חוזר לישון. כמה דקות של שתיקה, מוזיקה מרגשת ברקע)

ראש השנה: שמענו מספיק, נעבור להצבעה.

(כמעט כולם מצביעים)

ראש השנה: יש לנו תיקו, מי עוד לא הצביע?

(השאר מצביעים)

ראש השנה: ששת הימים של סוכות יחד עם יום הכיפורים הכריעו את הכף, יום העצמאות התקבלה.


(יום הכיפורים מכה בפטיש שלש פעמים.

כולם (כמעט) מריעים, פורים מתעורר ושורק עם האצבעות.

כולם מסתודדים סביב יום העצמאות, מחבקים אותה וכדו'. פסח רוטן בצד, פורים ניגש באלגנטיות ומפזר עליו פירורי אזן המן, פסח מתרגז ["זה כבר נקי! בן בליעל! כעת נצרך אני לבדוק שוב!"] הוא רודף אחרי פורים והם יוצאים מהאולם. הילדים של סוכות ושמיני עצרת מושכים אותם בחולצה, הם מתנצלים ויוצאים. ט"ו באב ממתיקה סוד באזנו של יום כיפור והם יוצאים, חיוך רומנטי על פניהם. חנוכה ממלמל איזה משפט על רגליים ושוּק, הוא מנער את שבועות וגורר אותו החוצה. תשעה באב וי"ז בתמוז מתעטפות במעילי החורף שלהם, שושן פורים נבהל ובורח, אחריו גם הן יוצאות. ראש השנה מברך את יום העצמאות בשנה טובה והולך לו. היא נשארת לבד, לוקחת נשימה עמוקה, קידה לקהל, חיוך בזוית הפה, יוצאת החוצה.)


סוף!



חגים יום העצמאות מועדים מחזה פורים ציונות שטות והבל

© כל הזכויות ליצירה שמורות לשיבקוץ
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
א´ טבת ה´תשע"א  
ומאוד אהבתי אותן.
א´ טבת ה´תשע"א  
פשוט רעיון אדיר. כתוב טוב. רץ .. ולמרות שזה ארוך קראתי את זה עד הסוף .. פשוט כיפי!!
א´ טבת ה´תשע"א  
אומנם יש כמה קטעים באמצע שטיפה נסחבים, אבל בסך הכל מצויין.
א´ טבת ה´תשע"א  

כן ירבו. (סיפורים כאלה, כמובן.)
בברכה,
אלעזר
א´ טבת ה´תשע"א  
ובאמת יש כמה הברקות איכותיות.
כן ירבו כאלה

ב´ טבת ה´תשע"א  
כיף לשמוע תגובות כאלו!
לילה טוב, חודש טוב וגשם טוב!
ה´ טבת ה´תשע"א  
הרעיון מבריק, הכתיבה חמודה ממש, ויש הומור עם עומק, שזה לא דבר מובן מאליו.
חימשתי
י"ח טבת ה´תשע"א  
שבוע טוב, לילה טוב!
י"ח טבת ה´תשע"א  
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד