אֶת שִׁירִי כָּתַבְתִּי

עֵת הַשַּׁחַר עָלָה

לְבַדִּי עַל הַמִּרְפֶּסֶת

מוּל כּוֹס הַקָּפֶה הַקְּטַנָּה.

הַמִּלִּים זוֹרְמוֹת בְּמוֹחִי

כְּחֶזְיוֹן הֵם מוּל עֵינָי

מִיָּד כּוֹתֵב שׁוּרוֹתָיו

שֶׁל שִׁיר חָדָשׁ שֶׁנוֹלַד.

פְּעָמִים הַמִּלִּים חוֹלְפוֹת

עֵת יָשֵׁן אָנוֹכִי אֶת שְׁנָתִי

מוּל עֵינָי רָצוֹת הַמִּלִּים

וּמִיָּד עֲטִי בְּיָדִי.

שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה נִכְתֶּבֶת

וְעִמָּהּ בָּאוֹת הַמִּלִּים

הַחוֹרְזוֹת בַּיִּת בְּסֵפֶר

בּוֹ שׁוֹכְנִים כָּל הַשִּׁירִים.

וְהִנֵּה בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם

שִׁיר חָדָשׁ בָּא לָעוֹלָם

שָׂמֵחַ,עָצוּב וּמְעַט מְבוּלְבָּל

כָּךְ נוֹלַד שִׁירִי וּמִצְטָרֵף לְאֶחָיו.