בנושא
בכרם
חדשות
 
קולקטורים - פרק 29 / דוצקי
בביכורים מאז כ"ו חשון ה´תשע"א

בס"ד

בועז התהלך במשך כמה שעות ברחובות תל-אביב בחוסר מעש. צריכים אותו בדחיפות, והוא מטייל, כאילו הוא בחופשה.

בועז עצר והתיישב על ספסל של גינה משותפת של כמה רחובות, והביט לכל הכיוונים, אולי כך ימצא איזה קולקטור.

קבוצת נערים שיחקו כדורגל. בועז קינא בהם, להם אין דאגות כאלה, הם כל-כך תמימים ונקיים מחטא, העתיד עוד לפניהם.

הכדור עף בבעיטה באוויר מעל לראשו של בועז וכמעט פגע בו. בועז קפץ בזריזות ותפס את הכדור לפני שפגע באדמה.

כנראה גם הוא שומר על כושר. בועז נזכר בכל המשחקים ששיחק עם ערן הליצן (כך כינה אותו בועז), מתקופת הילדות. בחתונה של ערן התפצלו דרכיהם.

שוב נזכר בערן, הוא חייב להציל אותו! אז למה הוא נח בישיבה על ספסל?

"תודה שתפסת לנו את הכדור, אדוני," הפריע לו לחשוב אחד הנערים, "דרך אגב - תפיסה טובה".

"תודה רבה על השבח!" אמר בועז, "תהנו!".

הנערים המשיכו לשחק, כאילו לא קרה כלום.
 
בועז ייסר את עצמו, מה פרופסור טרומן רצה שיעשה? הפרופסור כנראה בחר באדם הלא מתאים.

הכדור עף שוב. הפעם הוא התגלגל לכיוון אחר, רחוק מבועז - לעבר תחנת האוטובוסים.

אחד הנערים רץ להחזיר את הכדור, לא שם לב להולך סביבו, עיניו, כעיני שחקן מקצועי, ממוקדות אך ורק בכדור.

בועז, לעומתו, ראה את התמונה במלואה:
אוטובוס גדול שעט במהירות לעבר התחנה, ובקצב הזה, נהג האוטובוס לא יספיק ללחוץ על הברקסים, לפני שיתנגש בנער!

זה קרה תוך שניות, לא היה לבועז מה לעשות בנידון, הוא עצם את עיניו חזק מחכה לקול ההתנגשות, ודמעות החלו זולגות מעיניו.

אבל שום קול לא נשמע, למען האמת - בועז לא שמע כלום, דממה.

בועז פתח את עיניו, והתפלא - הכול נעצר.

                              *

"התכונני למחיקה!" אמר הקולקטור.

"יש..." ניסתה רחלי לדבר, לשון הלטאה הענקית לחצה עליה ממש חזק, "יש איזה בגד מסוים שאני צריכה ללבוש בשביל הטקס?"

"הביטי למעלה, נערתי!" שמעה קול מדבר.

היא הביטה אל מקור הקול, היה זה המלך בכבודו ובעצמו.

רחלי תהתה: החכם מכל אדם אמר 'להביט למעלה', אבל מה זה אומר?

"הביטי למעלה! מאיפה שאת עצמך באת! מקור נשמתך הוא בשמים!"

"להתרכז בנשמתי" שיננה לעצמה רחלי ועצמה את עיניה.

אור גדול אפף אותה, וברק חשמלי עצום נכנס לתוך גופו של הקולקטור, כולו התפוצץ לגמרי ונעלם, אך רחלי עדיין נשארה באוויר, אור מסנוור מסביבה.

"תודה רבה, אדוני המלך" הודתה רחלי.

"ברוך ה' אלוקי ישראל, ששלח אותך - בת מלך יקרה, אלינו, בדיוק ברגע הנכון" אמר המלך.

"אדוני, לגבי הכתר..." החלה רחלי.

"נערתי, שתדעי שהכול תלוי באמונה, בנשמה, הכתר חשוב פחות."

"תודה רבה, אדוני, על מה שלימדת אותי. שלום!" אמרה רחלי, ועלתה כמו כוכב לשמים.

                              *

"אז, מר טרומן" החל ג'ארד סורוק בחקירה, "מה אתה יכול לספר לנו על B7?"

"אמרתי כבר לבחורים שלך בדרך לכאן," אמר הפרופסור ונאנח, "אני לא יכול להסביר לך בלי להדגים, ומכיוון שאיבדתי את הבקבוקים - אין לי מה לספר!"

"אמ... אולי זה יזכיר לך משהו" אמר ריימי נוס, ולחץ על שלט.

מסך טלוויזיה הופיע, וסרטון של שלושה דמויות, יותר במדויק - בחור, בחורה וגורילה ענקית, נלחמו בדמות שהאות "Z" בכפפת ידה.

"מכיר אותם?" שאל סטיבן איוול.

הפרופסור שתק והביט בנוכחים, מבין כולם - רק אנון יכול לעזור לו. אבל אסור שאנון ייחשף כבוגד!

אנון החוויר. מזל שכמו תמיד - אף אחד לא שם לב אליו.

פתאום התפוגג הפרופסור לעיני כולם, ולא נשאר ממנו זכר.

"מה קרה?" השתומם ריימי נוס.

אנון רצה לשאול את אותה השאלה, למרות שניחש מה התשובה. והוא קיווה שהוא טועה.

"חברים," החל מר סטיוון איוול, "ברגע זה צפיתם במחיקה."


                             המשך יבוא 



מדע בדיוני סיפור בהמשכים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדוצקי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד