"משל למה הדבר דומה לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים... אמר להם מפני מה אתם בורחים אמרו לו מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם אמר להם רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם... אמרו לו אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות לא פקח אתה אלא טפש אתה ומה במקום חיותנו אנו מתיראין במקום מיתתנו על אחת כמה" (ברכות סא:)

א.

שדות מוריקים ונהר די שוצף,

צל עצים מסוכך על מפל מתופף,

דגים מקפצים, שקנאי מצווח

אפלולית נעימה, מגע רך של ירח.

אך מאחורי הקלעים, בהחבא, בהסתר

התמונה תשתקף כסיפור קצת אחר.

על מלכודות, ציידים ופתיונות נבזיים,

פוגרומים, רדיפות ונסיונות דתיים.

ב.

שועל צעיר וחסר דאגה,

שתומך בשלום, בפיוס, הבלגה.

אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה

של צמחונות ושלום, של קדמה נאורה.

"צאו מהעומק, נשמו אוויר צח",

כך מציע הפעיל, בחיוך מטופח,

"כבו את הסרט ותחיו במציאות -

למה בלחץ להחריב הבריאות?!"

ג.

מחייכים לעצמם ובולעים הבועות,

מביטים במים שבכל הרוחות,

לאיטם מתמקדים בעומד בגדה,

ובוחרים בחיים ולא באגדה.

לא פיקח אתה, גם לא מקורי,

כתביך מבטאים רק חרך מזערי.

שכחת שתחת כיפת השמים, באדמה,

אמנם אין רשתות - אבל מתים בצמא.