בנושא
בכרם
חדשות
 
משחק ריגול קטן - פרק 4 / דוצקי
בביכורים מאז ה´ תשרי ה´תשע"א

בס"ד

"זו ממש תוכנית התאבדות, דייבי" אמר לי רנדי.

היינו בגן השעשועים בשעת חצות הלילה. היום שלאחר הפגישה עם הדמות המוזרה, והגילוי המדהים שגילינו במעמקי בריחת בית - הספר, נקבע כיום חופשה מכיוון שהמשטרה סגרה את כל האיזור.

"למה?" התלהבה סופי, "זה הולך להיות כיף!"

"להזכירכם, אנחנו כבר לא סוכנים חשאיים," אמר רנדי, "חוצמזה, אין לנו ציוד מתאים לפרוץ לבניין המפקדה! גם אם היינו מרגלים מוסמכים עם הרבה ניסיון זה היה כמעט בלתי אפשרי."

"הבאתם את כל הציוד שביקשתי שתביאו?" שאלתי והצבעתי על תיקי הגב שלנו.

"אם אתה קורא לזה ציוד ריגול..." ענתה סופי בעגמומיות.

"אופניים?" שאלתי.

"יש" ענו שניהם.

"דיסק און - קי?"

"יש" ענה רנדי.

"משקפות?"

"יש" ענו שניהם והוציאו אותן מהתיק.

"כבלים עם קרס?"

"יש" ענה רנדי והוציא את הכבל מהתיקים.

"מכשירי קשר זעירים?" 

"כמו תמיד" ענתה סופי וטפחה על כיס חולצתה.

"סכין יפני?"

"בנמצא" ענה רנדי, ושלף במהירות העין סכין חד משרוולו.

"סם שינה ומתפחות?"

"רקחתי בבית, אני גם לומדת במדעים - לא רק חוטפת עונשים כל הזמן, אחרי משימות" חייכה סופי. 

"מפתח הברגים בתיק שלי, נכון?" שאלתי. סופי בדקה והנהנה.

"כלי פריצה?"

"יש" ענה רנדי.

"מסכות שחרות, כפפות ונעלי ריצה?"

"יש."

"אם כן, אני לא רואה שום סיבה למה אנחנו לא מוכנים..." אמרתי.

עכשיו זו משימה שאנחנו הטלנו על עצמנו. משימה אמיתית ומסוכנת. ואף אחד לא הולך למנוע ממנו מלבצע אותה.

                                          *

כמובן, לא תמיד הייתי סוכן חשאי (מדומה). אבל תמיד חלמתי להיות כזה. 
תמיד הייתי בקיא בכל מה שקשור לסרטי פעולה, למרות ש007 לא היה הגיבור שלי. רציתי להרגיש שאני תורם מעצמי, תורם לעולם בכל יכולתי.

למען האמת, ואני לא תמיד מודה בזה, רציתי שיהיו לי את התכונות של סופי: מלאת מרץ, אבל גם יודעת מתי צריך לשים גבול, מבינה אנשים אחרים ומלאת רגשות. אני ממש מעריך אותה, אבל אסור שהיא תגלה שאני רכרוכי כזה. 

עד גיל שתים עשרה חיינו כמו ילדים רגילים לחלוטין, רנדי ואני היינו חברים טובים מאוד, אבל גם תמיד קונדסאים. לא ידעתי כמה זה פוגע באנשים...

ואז, בחופש הגדול, הזמינו אותי ואת רנדי וסופי למחנה צבאי שיוצא למסעות וטיולים. הוריי אהבו את הרעיון ושלחו אותנו.

התקדמנו שם מאוד במשמעת עצמית ובעוד הרבה דברים אחרים, עד ששבוע לפני סוף החופש, קראו לנו ולעוד שבעה חניכים אל אוהל המנהלים, והציגו בפנינו את מיסטר G.

מיסטר G התעניין בנו, שאל אם אנחנו רוצים לתרום לעולם באמת, ובו בזמן להשקיע את כל כוחינו גם בלימודים, שנחייה חיים לחוצים אבל אידאליים ביותר.

חמישה אנשים ענו לשלילה והלכו. הם הסתפקו מכל מה שעשו במחנה הצבאי הקשה. נשארנו רק אנחנו, ג'ו ואנסטסיה.

מיסטר G סיפר לנו על הסייברים, על הסוכנות, ועל זה שבכל מחוז בעולם נבחרים אנשים כמונו להיות הדור החדש של הסוכנים החשאיים.

הצלחנו בכל המשימות שנתנו לנו עד האחרונה, אבל בכל אחת הייתה פאשלה קטנה. לעומת ג'ו ואנסטסיה שהצליחו במצוינות תמיד, ולעגו לנו על זה.

ואני מזכיר שוב - לולא סופי, הייתי כבר מתפוצץ!

ועכשיו אנחנו הולכים לירוק לבאר ששאבנו מים ממנה.

אנחנו הולכים לפרוץ למפקדת הסוכנות, ולברר מה זה בדיוק פרוייקט אקספלורר.

                                        *

בניין הסוכנות היה בעבר השני, הסמוי, של בית חולים לחולי נפש, שהיה כמעט נטוש, אך במצב תחזוקתי טוב, בשם "נסיך הלבבות".

כל אחד שרצה להגיע לבניין הסוכנות, היה צריך להגיע לתוך מעלית בית החולים וללחוץ על שמונה מספרי קומות ברצף שכל חצי שעה הוחלף.
  
את המספרים שלח מחשב בהודעה לאוזנייה לסוכנים, ברגע שנכנסו למעלית.

הגענו לשם בנסיעה על אופניים מהלך שלושת רבעי שעה, כשתיקי הגב שלנו על שכמנו. את האופניים השארנו במרחק שני רחובות משם, בפינה צדדית חשוכה.

"זכרו! אסור לנו לפגוע באף סוכן!" אמרתי, "באנו רק כדי לדלות מידע ולברוח". למרות שלא הייתי בטוח בדברי. אני לא ידעתי מה תהיה תגובתי אם אתקל בג'ו.

"חדשות טובות חבר'ה!" הודיע רנדי פתאומיות.

"מה קרה?" שאלה סופי.

"אני קולט אותות מפיג'," אמר רנדי בלחש, מזכיר לנו שאנחנו מתחבאים, "הוא עדיין שם."

"סוף - סוף החרק המעצבן הזה יועיל במשהו" אמרה סופי.

"תגיד לפיג' שיבדוק כמה אנשים יש בחדר המחשבים," פקדתי, התלהבתי מהחזרה לעניינים, "קדימה חבר'ה, לפעולה!"

כיסינו את פנינו במסכות שחורות, כולנו בבגדים שחורים וכמעט שאי אפשר לראות אותנו, והשקפנו עם המשקפות לעבר הבניין.

נראה כמו תמיד: דיי עזוב מבחוץ, אולי שלושה מאבטחים שומרים בחצר, אבל בטח שורץ באנשים מבפנים.

התקדמנו בזחילה אל עבר צידי הבניין, מה שלקח עשר דקות, כי הפעם נקטנו במשנה זהירות. 

"נפלא," לחשתי, "התוכנית מתקדמת טוב מאוד."

רנדי הוציא את הכבלים, וזרקנו אותם לעבר מרפסת חדר בקומה השנייה. כנראה זה אחד מחדרי השינה של בית החולים, או משהו... 

הצטמררתי, יש לי פחד גבהים, אני לא אוהב לטפס. בייחוד כשאני נמצא במתח נפשי מרוב התרגשות.

התאומה שלי שמה לב: "רנדי, הכבלים האלה חזקים מאוד, נכון?"

"עשיתי איתם סנפלינג לפני חודש, הם אמורים להחזיק אותנו," ענה רנדי.

טיפסנו כמה שיותר במרץ ונכנסנו אל חדר שינה קטן, שכרגע היה עזוב.

קולות הפקידים בקומה הנוכחית נשמעו, וויכוחים עם אנשים וצעקות.

סופי סגרה את דלת החדר הפתוחה, למקרה שמישהו יעבור ויראה אותנו, בזמן שהעליתי את רנדי על כתפיי, והוא פתח בעזרת מפתח הברגים את הצנרת הרחבה של מיזוג האוויר בתקרה.

הורדנו בשקט את המכסה ונתנו אותו לסופי, שהניחה אותו על רצפת החדר, ולאחר מכן נתנה לנו את התיקים אחד אחרי השני, כדי שנכניס אותם לצנרת.

לאחר שכל הציוד היה בפנים, עלינו שלושתנו אל תוך הצנרת הרחבה.

"הכול הולך טוב עד עכשיו," ציינה סופי בשמחה, "חוץ מזה שקר לי מאוד. ממש תוכנית גאונית אח קטן...". לא הבנתי אם היא שיבחה אותי או הקניטה אותי, שבגללי אנחנו קופאים מקור מהמזגנים.

"מה פיג' מדווח?" שאלתי את רנדי.

"אנסטסיה וג'ו נמצאים בבניין," ענה רנדי, "את מיסטר G הוא לא ראה, ונמצאים הרבה אנשים בחדר המחשבים. לא נוכל להתגבר על כולם יחד".

"אז נבדוק בארכיון או ביומנים, ונצלם אותם במכונת הצילום בחדרו של מיסטר G" הציעה סופי.

"מצוין!" אמרתי. ככה לא נאלץ להסתבך בדילמה לגבי מאבק עם סוכנים אחרים.

זחלנו לעבר פיר המעלית וטיפסנו לקומה העליונה (חוץ מקומת הגג, בה היה מנחת מסוקים). הפעם לא פחדתי. זה הולך להיות קל. גומרים - הולכים. ואז שוב נהיה מרגלים אמיתיים.

עברנו לצד השני של הבניין - צד הסוכנות, שהיה נסתר מעין כל.

המשחק האמיתי יתחיל עכשיו.

פנייה לכאן, פנייה לשם והגענו. מלמעלה החדר נראה ריק, ולכן רנדי פתח באיטיות בעזרת מפתח הברגים את מחסום הפיר.

קפצנו אחד אחרי השני על רצפת החדר, ובלי להתמהמה התחלנו לחפש מידע בארכיון הדפים וביומנים.

אחרי בערך עשר דקות סימנה לנו סופי שמצאה משהו. לא סתם משהו - קלסר שלם על פרוייקט אקספלורר.

"צריך לצלם את ה..." אמרתי, ולפתע נשמעה דפיקה בדלת.
רגע לאחר מכן פתחה אנסטסיה את הדלת, ובהתה בנו במבט מופתע.

"פורצים! סכנה! אז..." צעקה, עד שסופי הרדימה אותה בעזרת מתפחת מלאה בסם - הרדמה.

אבל הצעקות של אנסטסיה הספיקו להעיר את האזעקה בבניין, וסוכנים היו בדרך לכאן.

סופי הכניסה את הקלסר לתיק שלה, ברור שלא יהיה לנו זמן לצלם דפים בקרוב.

"מה נעשה?" שאל רנדי בבהלה.

"רוצו!" אמרתי, ושלושתנו רצנו במלוא כוחנו.

"היי! תעצרו!" נשמע קול מאחורינו. הקול היה מוכר לי ולכן הסתובבתי לעברו - היה זה ג'ו.

המשכנו לרוץ וג'ו דלק אחרינו. אחרי מספר דקות הוא הוציא רובה קטן, כיוון לעברנו וירה.

שרשרת חבלים עפה לעבר סופי, שהייתה האחרונה, ונכרכה סביב הרגליים שלה. סופי נפלה קדימה, ולא יכלה לקום. 

רנדי זינק לעבר סופי, שלף את הסכין היפני שבשרוולו וניסה לחתוך את החבלים ברגליה, בינתיים שאני התייצבתי מול ג'ו.

"אני לא יודע מי אתה, אבל אתה עצור בעוון פריצה למוסד ביטחוני!" אמר ג'ו וכיוון אליי את הלייזר שלו.

רצתי בכל כוחי, ומשום מה - ג'ו רדף דווקא אחרי. אולי מתוך הנחה שעוד שסוכנים יבואו בינתיים לפולשים המתעכבים.

רצתי לעבר השני של מרכז הסוכנות, ונכנסתי מחדרי השירות שחלונו היה פתוח. 

הבטתי למטה, היה זה אותו צד שהגענו ממנו, הצד של החלון שטיפסנו ממנו.

לא יודע למה עשיתי את זה - אבל קפצתי מקומה שלישית, מתפלל שאנחת בריא ושלם.

תפסתי בכבל באמצע הנפילה, ידי נשרטות וכואבות ממאמץ, ובנס נחתתי על האדמה, כשרק רגליי כואבות מאוד, לא שברתי עצם.

<"אתם בסדר?"> שאלתי.


                         המשך יבוא...



 



מתח סיפור בהמשכים

© כל הזכויות ליצירה שמורות לדוצקי
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
י"א תשרי ה´תשע"א  
אני תמיד מתפעל מיוצרים שממש מצליחים להחזיק עלילה. בדרך כלל אחרי עמוד או שניים של וורד כבר אין לי רעיונות ואני מרגיש צורך עז להרוג את כל הדמויות...

מספר הערות על היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.
א. חזרות: יש לא מעט חזרות מיותרות - כמה פעמים צריך לציין שהולך טוב? היה מספיק פעם אחת.
ב. מתפחת=מטפחת?
ג. קישורים - לפרק הקודם ולפרק הבא יעזרו מאוד.
י"א תשרי ה´תשע"א  
בס"ד

בנוגע להערות:
א. אני חוזר על הציון שהלך טוב, כדי להראות שזו נקודת הבט של כל הדמויות.
ב. באמת התכוונתי מטפחת, תודה!
ג. אין לי מושג איך לעשות קישורים. אשמח אם יסבירו לי איך לעשות, בבקשה.

בברכת גמר טוב, וחג סוכות שמח!

דוצקי

 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד