ושני גורלות היו שם. של אשכרוע היו, ועשאן בן גמלא של זהב. (יומא ג, ט)

רש"י: אשכרוע- ברוש 

הנה ברוש

דווקא לא כל כך לבדו,

בין שאר הברושים והאורנים בחורשה

די אפור למען האמת.

לא אחד שמישהו יכתוב עליו

שיר.

סתם ברוש,

מלא אבק של ספר המדבר.

מחכה לניעור, לחידוש

אולי

אחרי החגים.

בסוף אולי עוד יכתבו עליו

נכון, הוא לא כל כך ירוק ורם

אבל הוא בהחלט עומד שם, מול אש ומים.

עוד חלק במאמץ המלחמתי

של הקק"ל.

סביר להניח שעוד שנה, שנתיים

הוא כבר לא יהיה איתנו

דודי ירד לגנו וילקוט אותו

יבנה במקומו בניין מפואר

גם זה חשוב, גם הבניין הוא חלק

מהמלחמה.

לא חבל על הברוש

כך נגזר גורלו.

הוא מילא את חלקו בגאולת הארץ.

ועכשיו,

עד שיבוא בן גמלא וישנה את גורלו שנית,

יגלה לנו את הרצון העליון

מי ינוח

מי ינוע.

מי לה',

מי לעזאזל.