המלצת העורכים
בנושא
בכרם
חדשות
 
כמו שצריך מוות / אל הרי שומרון
בביכורים מאז כ"ד אלול ה´תש"ע

("השניה היה פיגוע ירי,
מדרום לקרית ארבע."

"אח של שינדלר.")



אֲנִי צָרִיך רוֹבֶה.
כְּמו שֶׁצָרִיך חוֹר בָּרֹאשׁ
כְּמוֹ שֶׁצָרִיך מָוֶת
עַכְשָׁיו, מָהִיר,
לִפְנֵי כַּפָּרָה.

[הַמ"ם-כּ"ף שֶׁלוֹ טָעָה, לֹא רוֹצֵה
הוּא לֹא בֵּן-דּוֹד שֶׁל לֹא יָכוֹל. לְלֹא יָכוֹל אֵין בְּנֵי-דּוֹדִים
אוֹ אָחִים אוֹ אָבוֹת אוֹ אִישָּׁה וִילָדִים,

לֹא יָכוֹל הוּא גַּלְמוּד
מִתְאָרֵך וְשָׁחוֹר וְפָּצוּעַ כּוּלוֹ;
לֹא יָכוֹל הוּא אֶרֶז שָׁבוּר, מְטַפְטֵף שְׂרָף
כְּמוֹ שֶׁמְכוֹנִית אַחֲרֵי פִּגּוּעַ.]

אֲנִי צָרִיך תְּנוּעָה נִשְׁמָתִית
כְּמו שֶׁצָרִיך לָקוּם בַּבּוֹקֶר,
אֲנִי צָרִיך מַהְפֵּכָה.

אֲנִי צָרִיך לְהָרִים אֶת הַרֹאשׁ,
לִסְטוֹר לַהִרְהוּרִים, לִסְתּוֹם אֶת הַפֶּה
וּלְהַמְשִׁיך לָלֶכֶת.


מות פיגוע שכול

© כל הזכויות ליצירה שמורות לאל הרי שומרון
חתום מנוי על היוצר       עשה /בטל מנוי
שלח לחבר   הדפס יצירה   שמור
הוסף לרשימת היצירות שאהבתי


שלח מסר ליוצר דרג יצירה הוספת תגובה
 
 
כ"ד אלול ה´תש"ע  
|שתיקה|
כ"ד אלול ה´תש"ע  
יכולתי לבחור בשתיקה. אבל השיר הזה דווקא צעק לי עמוק בפנים.
על הפיגוע קראתי כשמאחורי חברה ערבייה, הייתי צריכה לשתוק אז את כל הכאב הזה שחזר אחרי כ"כ הרבה זמן.
עכשיו נתת אפשרות לצעוק את זה בשיר, אם אפשר להגיד, הנפלא הזה.

תודה רבה לך..
דפנה
כ"ד אלול ה´תש"ע  
תודה לך על השיר הזה, הוא מקסים!

שבת שלום
יוני
כ"ד אלול ה´תש"ע  
כ"ה אלול ה´תש"ע  
מבטא תחושות מוכרות שמאד קשה לתרגם למילים.
דימויים קולעים ומקוריים.
כ"ו אלול ה´תש"ע  
אחרי זמן עיכול אני מצטרפת גם במילים, כתבת 'פיגוע' בהמון מילים, רועשות, מבולגנות, לחוצות, האוירה של השיר כולה משדרת את ה'פיגוע'.
עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד...

עֹז
כ"ז אלול ה´תש"ע  
כן. בדיוק. טוב שכתבת את זה. הרבה נעורים יש במילים שלך, לא יודעת אם אתה יודע. זה שיר מאוד מאוד חי, לעומת כל המוות הזה. כי רק חיים יכולים לייצר התנגדות כזו, כל כך אמיתית לוחמת לוחצת בוערת. רואים שאתה מבין. שיר אמיתי, הבלאגן הזה. קשה כמו המציאות, כמו החלקים השחורים שלה. וגם זמני כמותם.
כ"ח אלול ה´תש"ע  
רק עם כוח, רק בבעיטות למוח.

זה כל כך יפה וכל כך בוטה ומתגרה. כאילו אתה מסתובב עם פרצוף מתריס ולא טורח להסתיר אותו. זה מקסים.

נא לא להעלב, כי אלף זה יוכיח שזה נכון, ובית, זו לא הכוונה בכלל, אבל -אתה קצת ילד, נכון?
כ"ח אלול ה´תש"ע  
כמה רציתי שמישהו יכתוב את הכאב הזה והתסכול. וגם את זה:

אֲנִי צָרִיך תְּנוּעָה נִשְׁמָתִית
כְּמו שֶׁצָרִיך לָקוּם בַּבּוֹקֶר,
אֲנִי צָרִיך מַהְפֵּכָה

כ"ט אלול ה´תש"ע  
נתנאל, הכאב שלך כל כך חותך בלב. בדיוק כמו כאב של הרג: זועם ונוקם, וזה נהדר ומדוייק.

הצלחת לעורר בי זכרונות של פיגועים קודמים, וזה מרגיש בדיוק כמו כאן.

מעבר לזה, אני חושב שהשיר צריך לעבור עוד עריכה, שהוא הועלה מהר מדי, ופספסת כמה נקודות בדרך. שווה לעבור על זה שוב.]

תודה, ושתהיה לנו שנה טובה ושקטה.
רועי רואי
ה´ תשרי ה´תשע"א  
אהבתי כ"כ את הפתיחה, היא נהדרת. יכולה לעמוד אפילו כשיר בפני עצמו. "אֲנִי צָרִיך רוֹבֶה. / כְּמו שֶׁצָרִיך חוֹר בָּרֹאשׁ / כְּמוֹ שֶׁצָרִיך מָוֶת / עַכְשָׁיו, מָהִיר, / לִפְנֵי כַּפָּרָה."

וגם החלק שבסוגריים נפלא, במין טון אחר, מיוחד, שובר שגרה, שובר תנועה מסויימת של השיר.

עם הבית שאח"כ קשה לי, לא הבנתי את ה"מַהְפֵּכָה" ואיפה בדיוק היא נכנסת לכל הסיפור הזה, מרגישה לי לא קשורה, מעיקה, כאילו אכן צריכה לבוא שם מילה במשקל המסויים הזה, ולא הצלחת למצוא שום מילה אחרת שתתאים.

הסיום נחמד, קצת בנלי לי מדי אחרי כל השיר המאוד מיוחד וטעון הזה, אבל אולי זה הדבר היחיד שיש לומר אחרי שכל השאר נאמר, אולי זה באמת מה שצריך, "לְהָרִים אֶת הַרֹאשׁ, / לִסְטוֹר לַהִרְהוּרִים, לִסְתּוֹם אֶת הַפֶּה / וּלְהַמְשִׁיך לָלֶכֶת."

שיר מיוחד. אמרתי כבר שאהבתי את ההתחלה מאוד-מאוד-מאוד?
ו´ תשרי ה´תשע"א  

וכך התחברו לי חלקי השיר:

גם אני צריך לקחת רובה כדי שארגיש שאני עושה משהו.
אבל אני לא יכול להחזיר את המתים, ולכן אין טעם בזה.
אני צריך תחיית המתים
אבל אין לי כזו,
ואין לי ברירה אלא להמשיך וללכת.


תודה לך על שנתת לי את המילים לכך.

ז´ תשרי ה´תשע"א  
מה שהשיר הזה עשה לי.
הוא בא לי ממש במקום, והמילים שלך חדרו עמוק מאוד.

רק טוב.
...
כ"ו תשרי ה´תשע"א  
זה לא נכון לכתוב את זה כאן, אבל נדמה שכאן הכתיבה שלך מגיעה ממקום שונה, שהרבה יותר טוב לי איתו.

וטוב לראות אותך מדי פעם...
כ´ חשון ה´תשע"א  
הייתי צריך לעשות את זה מזמן.

תודה רבה, לכולם, לכל אחד ואחד. יקרים מפז אתם.

בערב, כמה שעות אחרי הפיגוע, הרב אליקים (לבנון, ראש הישיבה) קיבץ את כולם, ובשיא הנחישות ובשיא הרוגע ובאין-קץ רגישות וכאב דיבר על ההתייחסות הלאומית לדברים כאלה, על הפתרון - לא תג מחיר, לא מלחמת גרילה של יחידים, אלא תקומה של עם. זו המהפכה שאני צריך. ולהסתובב עם תסכול זה לא רק לא בריא, זה גם לא נכון - הכל, הכל הוא מהלך, תנועה נשמתית כלל-ישראלית.

השיר הזה באמת עלה מהר, כי הכל היה אצלי מעורבב; הכאב והתסכול, הגישה השכלית-אמונית; הרצון המטורף הזה, הכובש הזה לעשות משהו, לא לשבת ולשתוק. זה עלה ככה, בְּלִיל של מחשבות.

אני ילד. מה שנכון נכון. אני חי ומרגיש בעצמה, לטוב ולרע, ואני יודע את זה.

שוב, ותמיד - תודה לכולם על ההבנה וההתייחסות, כל תגובה בשבילי היא חיבוק חם של קבלה. תודה רבה, רבה לכם.

נתנאל.
י"ט שבט ה´תשע"ב  
איך הגעתי לפה עכשיו? ודווקא היום...
צריך תנועה נישמתית, להרים את הראש, לחיות, ללכת.

וצריך לפעמים להפסיד פעימה, נשימה, פסיעה, רק כדי לבכות, לצרוח עד אין קץ, לקרוע כל מה שיש.


עֹז
י"ט שבט ה´תשע"ב  
כואב., נכון, כל כך נכון.
ז´ תמוז ה´תשע"ד  
כ"ח תשרי ה´תשע"ז  
(לא שכחתי)
 
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד